מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסילת מכרז עקב חשד לניגוד עניינים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אומנם המכתבים אינם מייחסים באופן ישיר את האזנת סתר ככזו המופנית כנגד התובע ואולם עצם האשמה בנגוד עניינים ומעשים פסולים וצרוף תמליל, אשר לכאורה יש בו לאושש את טענות אלו, תוך הדגשה שהתמליל הושג בהאזנת סתר שבוצעה ע"י המישטרה יש בהם להביא את הקורא הסביר לסברה לפיה התובע הוא מושא אותה האזנת סתר, עניין השם אותו בעיני הקורא כחשוד בפלילים.
מכתבים אלו יוצרים מעליהם פירסום נוסף שאינו חלק מהתמליל עצמו, אשר אפשר כי לגבי שליחתו שלו בלבד עומדת לנתבעים הגנת סע' 13 (9) לחוק, אלא הוסיפו פרשנות משלהם לתמליל זה וכן הוסיפו קביעות ועובדות שאינן מופיעות בו. כך כותרת המכתבים – "דרישה לביטול המיכרז לנוכח ניגוד ענינים פסול של היועץ" , מלמדת כי אין מדובר אך ורק בצרוף התמליל והפניה לכך כי אפשר שעולה ממנו חשש לניגוד עניינים אלא יש בה קביעה פסקנית כי היועץ מצוי בנגוד עניינים.
...
אחר שבחנתי את הנסיבות שבנדון ומצאתי כי מן הפן העובדתי דחו כל המכותבים למכתבי הנתבעת את טענותיה וכי העסקת התובעים באף אחת מהרשויות לא הופסקה על אף שברי כי היה במכתב להכתים את שמם של התובעים ולהציגם באופן הפוגע במהימנותם ואמינותם בעיני הגורמים עמם הם עובדים, ובהתייחס לכך שהנתבעים למעשה לא שלחו התמליל אלא לאחר קבלת היתר מערכאה שיפוטית, ובכך שגם אם המכתבים לא נשלחו אל ועדת המכרזים של הרשויות השונות הם נשלחו לגורמים הקרובים בדרך כזו או אחרת לוועדה, ומכיוון שעל שמדובר בכמה וכמה פרסומים הרי שהם באו במסכת אחת של דברים המתבטאת בשליחת מכתבים זהים לכמה וכמה גורמים, אינני סבור כי ראוי לנקוט בחיוב על בסיס הסך המכסימלי המותר בחוק לגבי כל פרסום ופרסום ואני מוצא להעמיד את הפיצוי הכולל אותו ישלמו הנתבעים לתובעים ביחד ולחוד בגין מסכת הפרסומים הנזכרת על סך של 300,000 ₪ (150,000 ₪ לכל אחד מהתובעים).
עמדה על הדברים כב' השופטת י' שבח בת.א. (ת"א) 32235-03-10 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' עיתון "ישראל היום" (2011): "בשיקול נוסף, נראה לנו שאין לכפות התנצלות של בעל לשון הרע על ידי צו של בית המשפט; להתנצלות נודע ערך רק אם היא ניתנת מתוך הכרה בעוול. לפיכך תמצאו זכרה - התנצלות מרצון – בין העילות להקלת הדין" (הצעת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ג-1963, ד"כ 37, 2403 (התשכ"ג); אורי שנהר, דיני לשון הרע, התשנ"ז-1997, עמ' 360)"
סוף דבר הנתבעים ביחד ולחוד יפצו את התובעים בסך של 300,000 ₪ (150,000 ש"ח לכל תובע) כפיצוי בגין פרסומי לשון הרע נושא התביעה, כמו כן יוסיפו הנתבעים וישאו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

גם בתחום דיני המכרזים צד להליך הסבור כי יש לפסול הרכב של ועדת מכרזים, בשל קיומו של ניגוד עניינים של מי מחברי הועדה, צריך לפעול בעיניין מייד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות ולא להמתין עד אשר תתפרסם תוצאת המיכרז, כך שרק אם יפסיד במיכרז יוכל לעשות שימוש בטענות הללו (ראו: עומר דקל מכרזים כרך ב' עמ' 48, 372-377 (2006) (להלן – ספרו של פרופ' דקל).
פגמים חמורים מעין אלו יכולים להיות חריגה מסמכות, חשד לשחיתות, לשרירות או חוסר תום לב מצד הרשות.
...
זאת שעה שבהתאם לתקנות הנכים קביעת דרגת נכות בגין טנטון מחייבת קיומו של ליקוי שמיעה במובן של הכרה בו. בשל כלל הגורמים הללו, אין מנוס אלא להשיב את עניינו של דהן לדיון לפני הוועדה.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת.
אשר להרכב הוועדה, בשל התנהלות המוסד לא מצאנו להורות על שינוי הרכב הוועדה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מרטנס הופמן מפרטת בתשובתה מספר תרחישים אפשריים שבהם עשוי ניגוד העניינים להתעורר, ומציינת שקיימת אפשרות ממשית שהדברים יבואו לידי מימוש; ומוסיפה שאף חשד מצד חברי הועדה כי למזכיר הועדה או לרכז האדמיניסטרטיבי יש עניין זר בתוצרי עבודתה, יכול לפגוע באמון בין הגורמים ובכך לשבש את עבודתה ולפגוע באיכותה.
מרטנס הופמן מציינת, כי אמנם, על-פי הפסיקה, פסילת הצעה במיכרז מחמת ניגוד עניינים, צריכה להיות מוצא אחרון, אולם לטענתה אין בפתרונות החלופיים שמציעה העותרת כדי לנטרל את החשש לניגוד עניינים בנסיבות העניין.
...
התוצאה החלטת ועדת המכרזים בקביעת תנאי איסור ניגוד העניינים הנדון, והותרתו על כנו, הִנה סבירה ואין עילה להתערב בה. לנוכח המסקנה שאליה הגעתי, אין צורך לדון בטענת הסף בדבר השהוי בהגשת העתירה.
לפיכך, דין העתירה להידחות, והיא נדחית בזה.
העותרת תשלם למשיב ולמרטנס הופמן הוצאות בסך של 40,000 ₪, לכל אחד.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ראו, למשל: בש"א (מחוזי ירושלים) 9216/09 פילת (ישראל) בע"מ נ' תב"ת-תנופה בתעסוקה בע"מ (19.10.2009) (בהחלטה בבקשה למתן סעד ביניים) נקבע כי "הכרות בין יועץ לועדת המכרזים העובד בגוף הקשור בקשרי עבודה מתמשכים עם אחד המתמודדים [...] עלול לכאורה ליצור ניגוד עניינים בין תפקידו כיועץ וועדת המכרזים, לבין עבודתו אצל הגוף הקשור בקשרי עבודה עם אחד המתמודדים..." כן ראו: ע"א 9201/00 מסיעי אריה שאשא בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה (נבו 20.03.2002) שם נפסל מיכרז בגין ניגוד עניינים של יועץ שנשכר על ידי הזוכה ויעץ לה בעינייני המיכרז, בעוד שלמשרד התחבורה הוא יעץ בעניינים כלכליים.
גם אם טענות העותרת בעיניין זה (שהן, בקצרה, שהאישור הומצא לתיק בית המשפט רק בדיעבד ושמספרי הדפים אינם תואמים) אכן מעלות חשד מסוים כי האישור לא צורף להצעת הזוכה ולא היה בפני ועדת המכרזים, אך לא מצאתי כי הוכחו טענות העותרת בעיניין זה, באופן שניתן לקבוע כי טענתה נכונה.
...
בעקבות החלטות שניתנו על ידי בעניין זה, הומצאו המסמכים לעותרת ובעקבות כך היא הגישה ביום 25.8.21 עתירה מתוקנת (להלן: "העתירה") ובה פירטה טענות ספציפיות לכשלים שנפלו בקבלת הצעת הזוכה (ראו החלטתי בסיום ישיבת יום 25.8.21).
בסופו של דבר החלטתי שהדרך הנכונה ראוי ללכת בה, במקרה זה, היא לבטל את הניקוד של כל המציעות ולמנות ועדה מקצועית חדשה, בתיאום עם משרד הרווחה, תוך מתן הוראה לפיה חלק מחברי הוועדה המקצועית יהיו נציגי המשרד.
בנוסף, ביטול מכרז פוגע במי שהגישו הצעות במכרז הקודם, פוגע בסודיות ההצעות (אשר כבר נחשפו) ובסופו של דבר - פוגע בציבור הנזקק לשירותים בהם עוסק המכרז.
התוצאה לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: כל פעולות הוועדה המקצועית מבוטלות בזה.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

נוכח הביקוש, וחרף העובדה שהצעתה להיכלל במיכרז שנוהל לעניין כריות לכסאות גלגלים נפסלה עקב איחור בהגשתה, ביקשה המערערת לבחון האם ניתן לכלול את הכריות ברשימה לזכאים לסיוע במימון ציוד רפואי ללא מיכרז.
לעמדת המערערים, המשיבה אינה רשאית לפסול צד למכרז בשל העדר אמינות או מעורבות בפעילות הפוגעת בטוהר המידות או לבטל עמו הסכמים שכבר נכרתו, אלא לכל היותר לקחת זאת בחשבון במסגרת השיקולים הרלוואנטיים לבחירת הזוכה במיכרז.
זאת, בין היתר, מאחר שהיועצת המשפטית הכחישה את דבר קיומה של דרישה מצד מנהלת היחידה לקיים דיון בעיניינה של המערערת; שהועדה כלל לא דנה בהעדר סמכותה של מנהלת היחידה לידרוש פסילה של המערערת כספק, דרישה העומדת בנגוד לחובת הועדה לאפשר לספקים רבים ככל הניתן להיתמודד במכרזיה ולהפעיל שיקול דעת עצמאי; שבחוות דעת היועצת המשפטית צוין כי הובעו לפניה תלונות על היתנהלות המערערת מבלי לתעד את הדברים בפרוטוקול ומבלי שניתנה למערערת אפשרות להתייחס אליהם; ושבמהלך השימוע נאמר למערערת כי נעשתה פניה לחברת הולנדיה מבלי שנימסר לה מה הייתה מהות הפניה.
באשר לטענות לחוסר סבירות, נטען כי הפניה למישטרה נועדה על מנת לבחון חשד לפלילים, אולם היא לא נועדה להחליף את סמכויותיה של הועדה להמשיך בבירור העניינים בפן המנהלי.
...
ברם, אין בידי לקבל טענה זו. היועצת המשפטית, מתוקף תפקידה, נדרשת לעיתים ליתן חוות דעת שונות לוועדה.
נוכח כל האמור, גם אין כל ממש בטענה לפגיעה בחופש העיסוק של המערערת (וראו: בג"ץ 295/80 משה קידר עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון‏, פ"ד לד(4) 468, 473 (1980)).
סוף דבר: אציע לחבריי כאמור כי נדחה את הערעור ונחייב את המערערים ביחד ולחוד בהוצאות המשיבה בסך של 35,000 ש"ח. הנשיאה א' חיות: אני מסכימה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו