מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פסילת מכרז עקב היעדר הצעות כשרות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת פירוט טענות הצדדים אתייחס לכלל הטיעונים שהועלו בפני על ידי הצדדים בכל שלבי הדיון בכתב ובעל פה. בטרם אפנה לפירוט טענות הצדדים, יש לציין, כי במקביל להליך זה, היתנהלה בפני כב' השופט בכר, בבית משפט זה, עתירה מנהלית שהגישה המשתתפת הנוספת, גנית פארק בע"מ (עת"מ 8572-02-20) אשר הצעתה נפסלה בשל אי עמידה בתנאי הסף שבסעיף 4.5 לתנאי המיכרז בשל אי הגדרת מנהל פרוייקט וצרוף מסמכים.
העותרת הוסיפה וטענה, כי מאחר ולדידה יש לפסול את הצעת המשיבה שלא עמדה בדרישת סעיף 4.11 לתנאי המיכרז כמפורט לעיל, הרי שבכדי למנוע תוצאה בלתי סבירה של פסילת המיכרז בהיעדר הצעה כשרה, היה על ועדת המכרזים לשוב ולפנות אליה, ואל המשתתפת הנוספת, על מנת שימסרו הבהרה לגבי מנהל הפרויקט מטעמן.
...
אומר על כך דקל בספרו, עמ' 282: "צריכה הרשות לציין במפורש את כל תנאי הסף במסמכי המכרז, ובכלל זה תנאי הסף החקיקתיים, ככל שהם צריכים לנושא ההתקשרות. הנחה זו נשענת על כמה נימוקים: ראשית, דרישות תקנה 6(א) לתקנות חובת המכרזים הינן כלליות, ותוכנן המדויק תלוי בנסיבות ההתקשרות. אין לצפות מכל מציע במכרז שיידע בדיוק באיזה סיווג קבלני עליו לעמוד כדי להשתתף במכרז או מהו תו התקן הרשמי שעליו לעמוד בו במסגרת ההתקשרות. דרישות מעין אלה חייבות להיות מפורטות במסמכי המכרז. שנית, ציפייתו של מציע סביר היא כי מסמכי המכרז ימצו את כלל הדרישות שהן הוא צריך לעמוד כדי להתמודד במכרז. אין זה הוגן לדרוש ממציע לחקור אם עליו לעמוד בדרישות נוספות על אלה המפורטות במסמכי המכרז - שאחרת אין לדבר סוף. שלישית, יעיל יותר להטיל על עורך המכרז חובה לכלול במסמכי המכרז את כל הדרישות שהוא עומד עליהן, מאשר להטיל על כל מציע לערוך חקירה במה שלא נאמר." ואולם מקום בו לא נכללו תנאים אלה (תקנה 6(א) לתקנות חובת המכרזים) כדרישה מפורשת בתנאי המכרז, הרי אין לומר כי מדובר בתנאי קוגנטי המחייב את המציע לעמוד בתנאי זה בשלב הגשת ההצעות, כי אם תנאי חוזי, שאז יידרש הזוכה לעמוד בתנאים אלו כתנאי למימוש ההתקשרות עמו.
בנסיבות העניין לא מצאתי להרחיב בעניין זה, ואין לי אלא לדחות את טענות העותרת בהקשר זה. יש בכל האמור לעיל, ובפרט בנהלים אשר צורפו מטעם מכון התקנים, כדי לדחות את טענת העותרת, ולפיה, גם אם לא נכתב הדבר מפורשות בתנאי המכרז, יש לראות בהוראות תקנה 6(א)(2) כתנאי סף מחייב, מאחר ומדובר בדרישה בטיחותית.
סוף דבר לאור האמור לעיל, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

יו"ר הוועדה המחוזית השיב למהנדס הוועדה מיד בסמוך, כי הליך המיכרז חייב להתנהל על פי חוק, כי בחירת יועץ משפטי ותובע לועדה אינה קשורה באישור תקציב זה או אחר, כי התקציב למימון שכרו של הזוכה במיכרז ממילא קיים, כי ועדת האיתור מתכוונת לקיים את הראיונות כפי שתוכנן, כי ההצעות נבחנות על ידי הוועדה המרחבית וכמובן שיבחנו גם תנאי הסף – ולכן מהנדס הוועדה מוזמן להישתתף בישיבה ואם יבחר להיעדר, הוא עושה כן על דעתו.
לטענת העותר, כאשר נודע לועדה המרחבית כי הוא זה שנבחר על ידי ועדת האיתור, חלק מחברי הוועדה המרחבית, למעט יו"ר הוועדה, ניסו לסכל את השלמת ההליך של המיכרז, והחלו להעלות טענות מכל הבא ליד כנגד המיכרז, לרבות העידר תקציב והרכב חסר של ועדת האיתור, אך כל מטרתן הייתה לפגוע במינוי שלו.
כל המציעים הגישו "הצעות כשרות", במובן שההצעות עמדו בתנאי הסף ואף הצעה לא נפסלה על הסף, ולכן – בהקשר הזה אולי ניתן היה לסבור שגם ההצעה של משיבה 4 נחשבת "כשירה", אך יש הבדל בין הצעה כשירה לבין המועמדים הכשירים, וזהו קושי נוסף בהחלטת המליאה מאותו היום.
משמע, שככל שמי מחברי הוועדה סבר כי נפל פגם באופן ניסוח המיכרז מטעמה של הוועדה המרחבית בשל שהמכרז היתייחס לתפקיד אָחוּד במקום לתפקיד מפוצל - היה עליו לפעול בסמוך למועד פירסום המיכרז ולא להעלות את הטענות באיחור.
...
אזכיר כי הן המציע הנוסף והן חברי הועדה העלו מטעמם את הטענה כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל אי צירוף כל המציעים, היות ולכולם יש אינטרס בתוצאת העתירה וצירופם מתחייב מכוח תקנה 6 לתקנות סדרי הדין המנהליים.
סבורני כי אכן היה מקום לצרף את כל המציעים כמשיבים, ובמיוחד את שני המועמדים הכשירים, ונזכור כי על פי תקנה 6(א) לתקנות סדרי הדין המנהליים, יש לצרף כמשיב "כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה", ונקבע לא אחת כי הטעם לכלל זה הוא כפול: כדי שלא לפגוע בצד שעתיד להיפגע מהחלטה בעתירה בלא שניתנה לו האפשרות להציג את עניינו לפני בית המשפט וכדי לסייע בפריסת התמונה העובדתית המלאה לפני בית המשפט בידי הגורמים שהנתונים הרלבנטיים נמצאים בידיהם (עע"מ 6573/19 לנצמן נ' משרד החינוך (04.03.2020)).
סיכום – לאור כל האמור לעיל במקובץ – אני מורה כדלקמן: החלטת מליאת הועדה המרחבית מיום 17.2.2021 מבוטלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נטען כי על פי חוברת המיכרז, על המציע להגיש את הצעתו במסירה ידנית בלבד, לתיבת המיכרז עבור מיכרז זה; וכן נקבע בחוברת המיכרז כי הצעה שתוגש לאחר המועד האחרון להגשת הצעות למכרז או בכל דרך אחרת – לא תיתקבל ותגרום לפסילת ההצעה.
ומבין הטענות - טענת התובעת כי הצעת עוז הדרום פותחת פתח לתיאום אסור בין משתתפים במיכרז; טענת התובעת כי היה על ועדת המכרזים לידון בכשרות הצעתה של עוז הדרום בטרם פתיחת הצעתה; וטענת התובעת להעדר הנמקה.
נטען כי ההצעה הוגשה במלואה ובמועדה ועל כן לא הייתה יכולה להשמע טענה מפי עוז הדרום (לאחר בחירתה כזוכה במיכרז), כי עליה להיות משוחררת מהמכרז בשל העובדה שההצעה לא הוגשה לתיבת המכרזים הנכונה.
...
אין בידי לקבל את טענת המשיבות, כי ההצעה לא נמצאה בתיבה בגלל תקלה של הרשות.
במצב דברים זה, אין מנוס מלבטל את החלטתה של ועדת המכרזים.
סוף דבר, התביעה מתקבלת, והחלטת ועדת המכרזים מיום 11.8.2021 מבוטלת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העותרת אינה משלימה עם ההחלטה הנ"ל. בעתירתה שלפניי, מבקשת העותרת לבטל החלטת המועצה לבטל המיכרז, להכריז עליה כזוכה בבצוע העבודות מושא המיכרז מאחר והיא ההצעה שזכתה במירב הניקוד, ולחלופין להכריז עליה כזוכה לאחר פרישת מציע נוסף, חברת א.כ לדיטק (להלן: "לדיטק") אשר הומלצה כזוכה על-ידי ועדת המכרזים.
סעיף 12 בפרק א' לתנאי המיכרז קבע כי המיכרז יתנהל בשני שלבים: בשלב א' תיבדק עמידות ההצעות בתנאי הסף, ואלה שעומדות בתנאי הסף תעבורנה לשלב השני שכולל דרוג ההצעות הכשרות, על-פי אמות מידה של מחיר ואיכות.
בהחלטה צויין, כי אין מקום לזמן את עו"ד פיראס ג'באלי להציג עמדתו בפני הוועדה "מאחר ומדובר בעניינים מקצועיים". העתירה וכתב התשובה מטעם המועצה: שלוש הן הבקשות של העותרת במבוא לעתירתה: הראשונה, היא לביטול ההחלטה לפסול את המיכרז; השנייה היא להורות על פסילת החלטת ועדת המכרזים שסמכה על שיטת חישוב ב' (לפיה קיבלו העותרת ולדיטק נקוד שווה) ולשוב לחוות דעתו הראשונית בה קיבלה העותרת הניקוד הגבוה ביותר; והשלישית, לחילופין, ללא כל קשר לשיטת החישוב לבחור בהצעת העותרת כהצעה הזוכה לאור פרישת לדיטק מן המיכרז.
     ראוי לציין עוד כי הפסיקה קבעה כי "את האפשרות של ביטול מיכרז יש לנקוט רק בהעדר כל חלופה ראויה אחרת" (ראו עע"מ 7111/03 יוסף ח'ורי חברה לעבודות ביניין בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 170, 178 (2004)).
...
חרף האמור לעיל, אני סבור כי ביטול המכרז בשלב זה הוא צעד הלוקה באי סבירות קיצוני ויש לבטל החלטה זו. בשאלת ביטול מכרז, יש להבחין בין ביטול מכרז לפני פתיחת תיבת המכרזים לבין ביטולו לאחר פתיחת תיבת המכרזים.
המסקנה היא שההחלטה לבטל את המכרז בטלה.
העתירה מתקבלת כאמור בסעיף 36 לעיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשלב ב' יפתחו המעטפות הכספיות של ההצעות הכשרות שעמדו בתנאי הסף.
ועדת המכרזים קיבלה החלטות בהעדר תשתית עובדתית נכונה ומלאה ובהעדר נימוקים ראויים, ועל כן יש לבטל את זכיית שלג לבן במיכרז ולפסול את הצעתה.
(1) העותרת טוענת בעתירה כי הצעת שלג לבן היא הצעה גרעונית שאינה מאפשרת תשלום שכר מינימום לעובדי ניקיון ואת קיום הוראות המיכרז בשל מחירון השירותים שפורסם במיכרז.
...
יתר המשיבות לא הגישו תשובות לעתירה, ובהתאם להחלטתי מיום 10.8.21 ייחשבו כמי שהותירו את ההכרעה לשיקול דעת בימ"ש. לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת טענותיהם בע"פ הגעתי למסקנה ולפי יש לדחות את העתירה מהנימוקים שיפורטו: מסגרת נורמטיבית: בימ"ש אינו משמש 'ועדת מכרזים עליונה", ולא נועד להמיר את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו ורק סטייה מהותית מעקרונות יסוד של ניהול מכרז תקין תצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת ועדת המכרזים (עע"מ 1338/21 חנן אום אלפחם, חברה למתן שירותי בית ורווחה בע"מ נ' משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, סעיף 26 לפסק דינו של כב' השופט נ' סולברג).
יחד עם זאת, אין בידי לקבל את טענת העותרת לפיה בענייננו נגרם "עיוות חמור בשיקול דעתה של ועדת המכרזים". לטענתה אין מדובר בעיוות תיאורטי אלא "בפגם בפועל" שבא לידי ביטוי במענה של היועץ המשפטי של העירייה מיום 22.7.21 ביחס להשגות העותרת (נספח 16 לעתירה) שם הסתמכה בתשובה גם על מחיר של הצעות פסולות.
בסיכומו של דבר, לא מצאתי כי נפל פגם כה מהותי בהתנהלות ועדת המכרזים או בניהול הליך המכרז המצדיק התערבות בשיקול דעת ועדת המכרזים.
לפיכך, דין העתירה להידחות.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו