פסילת מומחה בשל חוסר מומחיות בתחום

בהחלטת בית הדין מיום 1.9.20 הופנו למומחה כ-18 שאלות הבהרה והוא השיב ביום 13.9.20 (להלן: תשובות לשאלות ההבהרה) על חלק מהשאלות כאשר לגבי 6 מהשאלות השיב המומחה "השאלה היא מחוץ לתחום התמחותי, לכן אני מנוע מלענות". טענות הצדדים התובע מבקש לפסול את המומחה ולמנות מומחה אחר.

לטענת התובע, המומחה הופנה לבדיקות רפואיות שערך התובע ולממצאיהן אך לא השיב על השאלות בעיניינן מפאת חוסר מומחיותו (שאלות מס' 1, 16 ו-17) כאשר מדובר בשאלות מרכזיות ואקוטיות לתיק כולו; המומחה נימנע מלהשיב על שאלה הקשורה להעדר חשיפה לחומר הטולאן ולצמצום ממצאים "בחומר הלבן" במוחו של אדם ולא השיב עליה עקב חוסר מומחיותו בתחום (שאלה מס' 6); המומחה נימנע מלהשיב על שאלה הנוגעת לגורמי סיכון (שאלה מס' 11); המומחה לא השיב לשאלה הנוגעת לגורמי "הפעלת" המחלה (שאלה 15).

...

לאור כל האמור לעיל, לדעתי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודה של התובע (חשיפה לטולואן) לליקוי ממנו הוא סובל.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, מצאתי שיש מקום למנות מומחה נוסף וזאת משחוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה אינן נותנות מענה ברור ומספק לשאלות שהניח בית הדין בפני המומחה.

אין לקבל טענה זו. הצגת שאלות הבהרה למומחה הרפואי היא חלק בלתי נפרד מבירור התביעה ומשאישר המומחה כי הוא אינו יכול להשיב לשאלות מהותיות שהופנו אליו, דומה כי אין מנוס ממינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

בקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגיה (להלן: המומחה או המומחה מטעם בית המשפט) בשאלת החבות בתיק רשלנות רפואית.

בנסיבות אלה, הבקשה לא מראה אינדיקאציות חזקות וברורות שיש בהם להצדיק נקיטת צעד קצוני וחריג של פסילת חוות דעת של מומחה בשל חוסר מהימנות ומשוא פנים.

...

אולם בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה אני סבורה שאין די בכך על מנת להימנע מפסילת חוות הדעת וזאת ממספר שיקולים, בהצטברם יחד.

בנסיבות העניין אני סבורה שאין מנוס מכך ולו מטעמים של שמירה על מראית פני הצדק.

התוצאה היא, שהבקשה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מתקבלת.

האם יש מקום לפסול את חוות הדעת של המומחית בתחום הכאב בשל חוסר מהימנות ? מתוך שלל טענותיה של הנתבעת בנוגע לצורך בפסילת חווה"ד דומה כי הנתבעת גמרה אומר להגיש את הבקשה דנן בעקבות אותה שיחה קצרה, תמימה ואגבית אשר היתקיימה בין ב"כ התובעת לבין המומחית בסיום דיון ההוכחות האחרון מיום 6.6.2021 שבמסגרתו ביקשה דר' שטרמן מב"כ התובע לעדכן אותה בנוגע תוצאות פסה"ד. ב"כ התובעת אמנם לא צירף לתגובת התובעת תצהיר מטעמו, ולא נימק בתגובה מה הייתה תשובתו למומחית מטעם ביהמ"ש, ברם, העובדה שכל שהוא נתבקש בסיום הדיון היה להעביר את פסה"ד לידי המומחית בשילוב העובדה שפסה"ד בתיק מסוג זה ניתן לעיון במרביתם המכריע של המקרים באמצעות הקשת מספר התיק באתר "נט המשפט" ו/או באתרי אינטרנט רבים אחרים מעצם היותן של החלטות שיפוטיות בבחינת "מן המפורסמות" שאינן צריכות ראיה כאמור בהוראת סעיף 57ב' לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971 מאיינת כל חשש לקנוניה או לקשר פסול בין התובעת ו/או ב"כ לבין המומחית מטעם ביהמ"ש. אשר על כן, עם תום דיון ההוכחות אין למומחית כל יכולת להשפיע על תוצאות פסה"ד, שכן מסקנות חוות דעתה צריכות להבחן על ידי ביהמ"ש הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הראייתי – עובדתי בשיקלול עם ראיות הצדדים וקביעותיהם של יתר המומחים.

...

בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.

במקרה דנן אמנם בכתב המינוי לא נכללת התייחסות לעצם נוכחותו הפיזית של מלווה במהלך הבדיקה, ברם, השאלה האם המומחית קיבלה את תשובותיו של הבעל בכל הנוגע למצבה הנפשי של הבעל בבחינת כזה ראה וקדש, או שמא האחרונה הטילה ספק בדבריו בשל היותן אמירות של בעל עניין בתוצאות ההליך, והאם המידע שאותו מסר לה הבעל הינו מידע עובדתי אמין או שמא מדובר במידע אשר מתבסס על השערותיו הסובייקטיביות בלבד, צריכה להתברר במקרה זה במסגרת הסיכומים בלבד ולכן אין בכך משום עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף אשר מן הסתם יביא לעיכוב פסה"ד. סוף דבר : הבקשה נדחית.

בנוסף, נדחתה במסגרת אותה ההחלטה, טענת המבקשים שיש לפסול את המומחה בשל העדר מומחיות בלוחות זמנים.

עוד ציין שם המומחה (בפיסקה 6.2) כי אם יידרשו עוד מומחים, הרי ששכר טירחתם יחול על הצדדים בנוסף לשכר טירחתו, והצדדים נדרשו לחתום על מכתב זה. עוד נקבע בהחלטה שבבקשת הפסילה הראשונה מיום 15.2.15 ציינו היזמים כנימוק לפסילה, בין היתר, את העובדה שהמומחה חסר מומחיות בתחום ניהול לוחות זמנים.

...

חברת אלקטרה טוענת שיש לדחות את הבקשה.

לאחר עיון מצאתי שדין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

טענות הנתבע – דינה של חוות דעת המומחה פסלות בשל חוסר הלימה להילכת סיטרוק ולאפידמיולוגיה הרפואית.

ההכרעה – הלכה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל יסמוך עליה בית הדין ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. לא הוצגה כל הנמקה יוצאת דופן.

...

לא מצאנו כל טעם שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.