האם יש מקום לפסול את חוות הדעת של המומחית בתחום הכאב בשל חוסר מהימנות ?
מתוך שלל טענותיה של הנתבעת בנוגע לצורך בפסילת חווה"ד דומה כי הנתבעת גמרה אומר להגיש את הבקשה דנן בעקבות אותה שיחה קצרה, תמימה ואגבית אשר היתקיימה בין ב"כ התובעת לבין המומחית בסיום דיון ההוכחות האחרון מיום 6.6.2021 שבמסגרתו ביקשה דר' שטרמן מב"כ התובע לעדכן אותה בנוגע תוצאות פסה"ד.
ב"כ התובעת אמנם לא צירף לתגובת התובעת תצהיר מטעמו, ולא נימק בתגובה מה הייתה תשובתו למומחית מטעם ביהמ"ש, ברם, העובדה שכל שהוא נתבקש בסיום הדיון היה להעביר את פסה"ד לידי המומחית בשילוב העובדה שפסה"ד בתיק מסוג זה ניתן לעיון במרביתם המכריע של המקרים באמצעות הקשת מספר התיק באתר "נט המשפט" ו/או באתרי אינטרנט רבים אחרים מעצם היותן של החלטות שיפוטיות בבחינת "מן המפורסמות" שאינן צריכות ראיה כאמור בהוראת סעיף 57ב' לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971 מאיינת כל חשש לקנוניה או לקשר פסול בין התובעת ו/או ב"כ לבין המומחית מטעם ביהמ"ש.
אשר על כן, עם תום דיון ההוכחות אין למומחית כל יכולת להשפיע על תוצאות פסה"ד, שכן מסקנות חוות דעתה צריכות להבחן על ידי ביהמ"ש הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הראייתי – עובדתי בשיקלול עם ראיות הצדדים וקביעותיהם של יתר המומחים.
...
בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.
במקרה דנן אמנם בכתב המינוי לא נכללת התייחסות לעצם נוכחותו הפיזית של מלווה במהלך הבדיקה, ברם, השאלה האם המומחית קיבלה את תשובותיו של הבעל בכל הנוגע למצבה הנפשי של הבעל בבחינת כזה ראה וקדש, או שמא האחרונה הטילה ספק בדבריו בשל היותן אמירות של בעל עניין בתוצאות ההליך, והאם המידע שאותו מסר לה הבעל הינו מידע עובדתי אמין או שמא מדובר במידע אשר מתבסס על השערותיו הסובייקטיביות בלבד, צריכה להתברר במקרה זה במסגרת הסיכומים בלבד ולכן אין בכך משום עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף אשר מן הסתם יביא לעיכוב פסה"ד.
סוף דבר :
הבקשה נדחית.