פסילת מומחה בית משפט בשל ישיבה בוועדת רפואית בביטוח לאומי

במסגרת ההחלטה הנ"ל, מונה מומחה מטעם בית-המשפט - ד"ר מיכאל טנצמן והתקבלה חוות דעתו שלפיה – אין נכות הקשורה לתאונה זו. התובע לא הגיש כל בקשה לפסלות המומחה.

התובע ביקש להזים את מסקנת מומחה בית-המשפט באמצעות עדה מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר הביאה עימה שלושה תיקי קרטון עלומים, שלא הוגשו כראייה, ונטען כי אלו מכילים את תיקיו של התובע בועדות הרפואיות של המל"ל (עמוד 6 שורה 27).

ואולם, התברר כי אין לעדה זו כל ידיעה אישית מוסמכת - היא לא ישבה בועדות הרפואיות, לא הייתה מזכירה של הועדות (עמוד 7 שורה 31) והיא אישרה כי כל מעמדה באולם בית-המשפט הוא של "שליח" – הא ותו לאו (עמוד 8 שורה 5, 8).

...

די בכך כדי להגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה נגד נתבעות 2 ו – 3.

וכי כיצד מצופה שבית-המשפט יקבע את בסיס השכר, בהעדר ראיות ועדויות של ממש, על המילה "פוקר" ? אזכיר, כי התובע יליד 1950 כבן 70 שנה ולמרות שמדובר באיש עבודת כפיים, לא שוכנעתי מעדותו בדבר שנות העבודה הנוספות הצפויות לו, אף בענף החקלאות, שבכוחו או ביכולתו לעבוד, גם נוכח תחלואי העבר שלו שאינם קשורים לתאונות, וגם אם אלו קיימות מה הצפי של הכנסתו לאור נתוני העבר, שדווקא העידו על הפסדים לכאוריים.

על כן, אני דוחה את שלוש התביעות.

אבקש לציין, כי לאחר שמיעת הראיות, שאלתי את ב"כ התובע, האם התובע מבקש לשמוע את הצעת בית-המשפט, ואף פניתי את התובעת במישרין, כדי לחסוך עבורו את המשמעויות הנלוות של דחיית התביעה, ואולם ב"כ מיאן לעשות כן. אני פוסק שהתובע ישלם לכל אחת מהנתבעות 1, 2 (3) סכום כולל של 15,000 ₪ (סה"כ 30,000 ₪) כהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. בנוסף, ישלם התובע את הוצאות שכר טרחת העדים כפי שנפסק בהחלטות הרלוונטיות.

כללית, התובעת מתלוננת במסמך על כאבים "הכאב קבוע. הוא מחמיר עם כל סוג של פעילות, כיפוף, ריצה, ישיבה, עמידה והליכה ממושכים", וכן "המטופלת מצהירה כי כאשר היא מתהלכת, היא מרגישה שהיא נאלצת ללכת באופן מגונן ולהמנע מכאבים". עם זאת, עיון בפרק ה'רושם' ופרק ה'המלצות' שכותב האורתופד במסמך, לא מעלה ממצא שמוצא המומחה לציין בנפרד לגבי הכאב או הכאבים – כאלה המנותקים מעצם הפגיעה האורתופדית הברורה, ובודאי שלא – ממצא בענין "תיסמונת מתמשכת" או "כרונית" כזו.

כך, בעיניין רע"א 4299/07 משה ציון נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם; 22.10.07), נקבע: "כעניין שבעקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעיניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההיסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבאנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. גם המבקש אינו חולק על כך, אך הוא טוען שבעניינו מדובר בתסמונת של כאב כרוני, המצדיקה מינוי מומחה. בית המשפט המחוזי, כערכאת ערעור, סבר אחרת, ולא ראיתי להתערב בשקול דעתו. אדגיש כי במקרה זה אכן ניכר שתלונותיו של המבקש, בעיניין הכאבים שהוא סובל מהם, הועלו בפני הוועדה הרפואית וזכו להתייחסותה, וכי המבקש עצמו לא ביקש למנות מומחה נפרד בתחום הכאב" (ההדגשות בקוו - הוספו).

...

התובעת מפנה בתשובתה למספר פסקי דין, שלטעמה ממצים את ההלכה בהקשר של בקשתה: לקביעתו של כב' השופט ש. לוין: "מוכן אני להניח - מבלי לפסוק - שלענין תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז- 1986 רשאי בית המשפט לבחון גם את השאלה אם המסמכים שהומצאו לו מצביעים על קיום קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק שנגרם לתובע; אף-על-פי כן אני סבור שדי באפשרות של קיום קשר סיבתי (בדרגת הסתברות נמוכה) כדי להצדיק את המינוי" [רע"א 219/91 אבנר הראל נ' סהר חב' לבטוח בע"מ (25.2.1991)].

כך, בעניין רע"א 4299/07 משה ציון נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם; 22.10.07), נקבע: "כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. גם המבקש אינו חולק על כך, אך הוא טוען שבעניינו מדובר בתסמונת של כאב כרוני, המצדיקה מינוי מומחה. בית המשפט המחוזי, כערכאת ערעור, סבר אחרת, ולא ראיתי להתערב בשיקול דעתו. אדגיש כי במקרה זה אכן ניכר שתלונותיו של המבקש, בעניין הכאבים שהוא סובל מהם, הועלו בפני הועדה הרפואית וזכו להתייחסותה, וכי המבקש עצמו לא ביקש למנות מומחה נפרד בתחום הכאב" (ההדגשות בקו - הוספו).

כעולה מכל האמור לעיל, אינני מוצא בנסיבות - ראשית ראייה למינוי מומחה בתחום מושא הבקשה בגין התאונה.

ולאור כל האמור לעיל עולה כי – בהתחשב בתנאי הלכת שיק, אין בנסיבות ענייננו כדי להקים את ההצדקה למינוי מומחים נוספים בתיק זה. אשר על כן, בקשת התובעת נדחית בזאת.

מוסיפה הנתבעת, כי חוות דעת זו לא צורפה לכתב התביעה, הוגשה רק לאחר שהנתבעת כבר הודיעה שאינה חולקת על קביעת המל"ל, ונראה שהיא הוכנה לקראת הדיון בועדת הביטוח הלאומי ולא לצורך הליך זה. לפיכך, טוענת הנתבעת, אין לפסוק לתובע פיצוי בגין הוצאות רפואיות ואף לא החזר בגין חוות הדעת שהכין ד"ר רונן קרפ עבור התובע.

באשר לשעור שכר טירחת עורך דין טוענת הנתבעת, שיש לפסוק לפי השעור הקבוע בכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), התש"ס-2000 (להלן: "הכללים") ביחס לתביעות כספיות - 10% בצרוף מע"מ. לטענת הנתבעת, לא קמה הצדקה בעניינינו לחרוג משעור שכר הטירחה הקבוע בכללים, מה עוד שבעניין סכום התגמולים בגין הנכות הצמיתה, פעלה הנתבעת ללא דיחוי, ולאחר שקבלה את תיקו של התובע מהמל"ל הודיעה שאינה חולקת על קביעת המל"ל. לטעמה של הנתבעת, הואיל ולא נשמעו ראיות, לא נחקרו מומחים רפואיים, ובאשר לנכות הצמיתה אף לא נדרשו סיכומים, הרי שיש לפסוק שכר טירחה רק בגין הנכות הצמיתה בשיעור 10% + מע"מ, ואין מקום לפסוק שכר טירחה נוסף בגין הסוגיות בהן עוסק פסק דין זה. לטענתה, משעה שהתובע צירף מיסמך "פסול" לסיכומיו, היה אף מקום לחייבו בהוצאות הבקשה שנדרשה הנתבעת להגיש.

זאת ועוד, בעוד במסמך הועדה הרפואית של המל"ל מיום 28.6.2020 (שצורף לכתב התביעה) נכתב: "מעמד תעסוקתי: שכיר שחקן כדורסל", במסמך הועדה הרפואית מיום 4.1.2021 (שצורף לכתב התביעה המתוקן), במסגרתה נקבעה נכותו הצמיתה של התובע, נכתב: "מעמד תעסוקתי: שכיר כשחקן כדורסל - כיום בתחום המזון". עוד צוין "הגבלה גם בעבודתו כיום – צריך לשבת ..." ו -"קיימת ירידה בהכנסה, לא משחק כדורסל". מכאן כי במועד לא ידוע, בין 28.6.2020 לבין 4.1.2021, החל התובע לעבוד בעבודה חליפית, בתחום המזון.

לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, לרבות הסכום שנפסק לעומת הסכום שנתבע, הסכמת הצדדים על שיעור הנכות וכן כי התביעה תוכרע ללא שמיעת ראיות הצדדים וכלל נסיבות העניין - אני פוסקת לתובע שכר טירחת עורך דין בסכום של 9,000 ₪, בצרוף מע"מ. ה – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי אני מורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בגין אי כושר זמני והחזר הוצאות רפואיות בסכום כולל של 28,775 ₪; שכר טירחת עורך דין בסכום של 9,000 ₪ בצרוף מע"מ; החזר מחצית ראשונה של אגרת בית משפט.

...

נוכח האמור לעיל, ולאחר ששקלתי בדבר, סבורני, שבנסיבות העניין, ראוי לפסוק לתובע סכום גלובלי של 3,000 ₪ (נכון להיום, ולאחר ניכוי ההשתתפות העצמית) בגין הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על-ידי המל"ל. באשר לחוות דעת ד"ר רונן קרפ (ת/1), הרי שהיא נושאת תאריך 23.12.2020.

משכך, סבורני שיש לפסוק לזכות התובע שכר טרחת עורך דין גם בגין פסק הדין החלקי שניתן ביום 9.3.2022 (50,500 ₪).

לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, לרבות הסכום שנפסק לעומת הסכום שנתבע, הסכמת הצדדים על שיעור הנכות וכן כי התביעה תוכרע ללא שמיעת ראיות הצדדים וכלל נסיבות העניין - אני פוסקת לתובע שכר טרחת עורך דין בסכום של 9,000 ₪, בצירוף מע"מ. ה – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי אני מורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בגין אי כושר זמני והחזר הוצאות רפואיות בסכום כולל של 28,775 ₪; שכר טרחת עורך דין בסכום של 9,000 ₪ בצירוף מע"מ; החזר מחצית ראשונה של אגרת בית משפט.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 61891-02-16 תיק חצוני: מספר תיק חצוני לפני כבוד השופטת עירית כהן התובע: פלוני ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר ע. מנסור ואח' הנתבעים: 1. זידאן עובייד כעביה 2. גסאן כעביה 3. מנורה חברה לביטוח בע"מ 4. שהואן הובלות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד משה עבדי ואח' 5. שחם מקורות ביצוע בע"מ – עניינה הסתיים החלטה

לפניי בקשת נתבעת 3 לפסול את חוות הדעת של גב' איבניצקי ושל גב' זיתון סידר אשר צורפו לראיות התובע.

וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי קבעו לתובע נכות בשיעור של 30% בגין הפגיעה בברך שמאל ונכות בשיעור של 20% בגין הפגיעה בברך ימין.

התובע מסכים כי קביעת צרכי השקום נעשית על בסיס חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, אלא שלטענתו, חוות הדעת של גב' איבניצקי לא סותרת את קביעות המומחה, אלא מטרתה יישום צרכי השקום, לאחר שנקבעו בחוות הדעת.

כך גם הקביעות לגבי הגבהת אסלה, הגבהה ללא ידיות, מיטה מתכווננת וכורסת ישיבה.

...

פרופ' דודקביץ לא המליץ על טיפולי הידרותרפיה ועל ריפוי בעיסוק, ואני מקבלת את טענת הנתבעת כי המלצות גב' איבניצקי בעניינים אלה חורגות מקביעות המומחה.

חוות דעת גב' סידר אני מקבלת את טענת הנתבעת בכל הנוגע לסעיפים המתייחסים לרקע של התובע עד התאונה, במועד התאונה, ולאחר התאונה (קטעים אשר נלקחו כנראה מחוות הדעת של גב' איבניצקי).

סוף דבר; החלק הארי של חוות הדעת של גב' איבניצקי חורג מהקביעות של פרופ' דודקביץ, ולכן אסור בהגשה בתיק המתנהל לפי חוק הפיצויים.

אני נעתרת לבקשת הנתבעת ומורה על הוצאת שתי חוות הדעת מתיק בית המשפט.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 3,500 ₪.

לבירור שאלת הנכות הרפואית הצמיתה שנותרה לתובע עקב התאונה הוסכם על הצדדים כי התובע יסתמך על הנכות שנקבעה על ידי הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) ואילו הנתבעות יגישו מטעמן חוות דעת ובכפוף לכך, שלא תנתן לאחר מכן כל רשות לתובע להגיש חוות דעת מטעמו (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 5.4.2022).

בית המשפט הורה כי הבקשה תתברר בישיבה הקבועה לשמיעת הסיכומים.

באשר לאפשרויות העומדות בפני בית המשפט כשמגיע הוא למסקנה שיש לסטות מחוות הדעת, נקבע כדלקמן: "ככלל, במקרים בהם מתקשה ביהמ"ש לאמץ את חוות דעתו הרפואית של המומחה, עומדות לפניו מספר דרכי פעולה: הראשונה, היא המתונה ביותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעת המומחה ובצרוף ראיות נוספות; השנייה, מינוי מומחה רפואי נוסף; והשלישית, היא הקיצונית ביותר, פסילת חוות הדעת שהגיש המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו. השאלה מתי ימנה ביהמ"ש מומחה נוסף ומתי ימנה אחר, אינה תמיד פשוטה." (ראו: רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חבק' לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (23.1.2019) פסקה 12 (להלן: פרשת פלוני), וכן רע"א 6117/19 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר [פורסם בנבו] (9.12.2019)).

...

עיקר טענות הנתבעות הנתבעות טענו כי דין הבקשה להידחות.

ואין מנוס מהקביעה כי אלמלא אותן ראיות היו תומכות בקביעת המומחית התובע לא היה נמנע מהבאתן.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי דין הבקשה למינוי מומחה נוסף בתחום העיניים מטעם בית המשפט, להידחות וכך אני מורה.

אני קובעת מועד לשמיעת סיכומי הצדדים ביתר הטענות, ביום 25.10.2023, בשעה 13:30.