בשים לב למהות המחלוקת בין הצדדים, ולמהות הטענות כנגד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לא מצאתי כי מתקיימים הקריטריונים לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שהינו סעד דראסטי וחריג - זאת על פי ההלכה הפסוקה שצוטטה לעיל.
...
בהתאם, ועל רקע כל האמור, טענות התובעת כי היא זכאית לתשלום על סך 220,025 ₪ לצורך השלמת העבודות בדירה, לא הוכחו ואלה נדחות.
בהתאם, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובהעדר אסמכתאות המעידות כי התובעת שכרה דירה בפועל, מועדי השכירות, וראיות לעניין התשלום אשר שילמה התובעת בפועל בגין השכירות, וכן לאור הסיכוי הלא מבוטל כי ככל שהתובעת אכן שכרה דירה, הדבר לא נבע דווקא מהתמשכות העבודות אני מפצה את התובעת בסכום גלובלי על סך 10,000 ₪.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת חלקית, ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת באמצעות בא כוחה סך של 7,500 ₪, פיצוי בשל עוגמת נפש על סך 20,000 ₪, וסך של 10,000 ₪ בגין החזר דמי שכירות.
