פסילת חוות דעת מומחה בתחום הנוירולוגיה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת סיגל רסלר זכאי), בת.א 3465-10-10 מיום 19.7.20, בה נדחתה בקשת המבקשים לפסול את חוות הדעת של המומחית בתחום הנוירולוגיה, פרופ' טלי שגיא (להלן: "המומחית") ולהורות על מינוי מומחה אחר תחתיה.

...

טענות המשיבים דין הבקשה להידחות.

" לא בכדי מצאתי להרחיב בעניין פלוני, שכן אני סבורה כי בעניינינו, כמו שם, הבקשה הוגשה בשלב מוקדם מדי ובטרם הובררו מלוא הנסיבות של ביצוע הבדיקה.

נוכח כל האמור לעיל, הרי שאין מקום להורות על פסילת חוות דעת המומחית בשלב זה, בטרם ניתנה למומחית האפשרות להגיב לטענות המבקשים אודות התנהלותה ולבית משפט להתרשם בעצמו.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

בקשת הנתבעות לפסילת חוות דעתו של המומחה בתחום הנוירולוגיה שמונה על ידי בית משפט.

חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנורולוגי וחוות הדעת המתוקנת: ביום 4.9.20 המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנורולוגי הגיש את חוות דעתו לתיק.

...

דיון והכרעה: דין הבקשה להתקבל.

לא כל שכן, כאשר קביעת נכות בסופו של דבר נעשית על ידי המומחים הרפואיים, על סמך בדיקת התובע והתרשמות קלינית, כאשר האבחון הקוגניטיבי הוא כלי עזר, ולא מסמך מכריע.

לאור האמור, אני מורה על פסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

לפניי בקשת התובע (להלן: "המבקש") לפסילת חוות דעתה של המומחית בתחום הנורולוגי, ד"ר בלה גרוס (להלן: "המומחית"), אשר מונתה מטעם בית-המשפט ביום 24.01.2021 לבחינת מצבו הרפואי של התובע, בעקבות תאונת הדרכים שעבר לטענתו ביום 05.12.2018 (להלן: "התאונה").

המומחית, פרופ' גרוס, מתייחסת בחוות דעתה לתלונותיו של התובע בדבר, בין היתר, דכאון ואף בעדותה לפניי מסרה, כי אמנם לא ראתה אינדיקאציה לדכאון מבחינה נוירולוגית, אך ציינה כי זה תחום פסיכיאטרי, כאשר הדכאון יכול להיות בקשר לחבלה, או שלא בקשר לחבלה (עמ' 6, שורות 6-8).

...

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי ואני מורה על מינויו של מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי אשר בשכרו יישא המבקש.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים באשר לבקשת המבקש למינוי מומחה במישור הפסיכיאטרי, מצאתי כי יש להיעתר לה. הפרקטיקה של קבלת עמדתו של מומחה מסוים בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום אחר.

אף המומחה בתחום האורטופדי, פרופ' וולפין, ציין בסוף חוות דעתו כי "הערכת מצבו בגין כאבי ראש, סחרחורת, ודיכאון, הינם בתחום הפסיכיאטרי". די בעובדות אלו, כדי להיעתר לבקשה ולמנות למבקש מומחה בתחום הפסיכיאטרי, אשר בשכרו תישא המשיבה.

טענות המבקש: הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה לא הוגשה באיחור אלא בהזדמנות הראשונה שניתן היה לעשות כן. עניין לנו במומחה בתחום הנוירולוגיה שסותר את עצמו בחקירתו הנגדית בכל רגע נתון, ובכל מקרה קובע למבקש נכות שהמקור שלה הוא פסיכיאטרי (תוך שהוא מסרב לנקוט במבחן עזר שיוכיח כי מקור הפגיעה הוא אכן פסיכיאטרי), כשבמקביל מונה המומחה בתחום הנפשי, אשר בנגוד לנוירולוג, מכיר בכך שהמבקש חווה ארוע של זעזוע מוח וחלק ניכר מהנכות שהוא מייחס למבקש שואב ממקור נורולוגי ולא רק פסיכיאטרי.

...

החלטת בית משפט קמא: "ראשית, צודקת המשיבה בנוגע לאיחור בהגשת הבקשה. המועד חלף זה מזמן ואך ורק מהטעם הזה דין הבקשה להידחות. התביעה הוגשה עוד בשנת 2014 במסגרת הליך 45969-01-14 אשר נמחק ביום 21.12.21 בשל אי הגשת סיכומים. התביעה שבכותרת מהווה הליך מחודש. המומחה נחקר עוד ביום 5.7.21 ובתום הדיון ניתנה לתובע הרשות להגשת בקשה בעניינו בתוך 14 יום. התובע לא עשה כן ורק ביום 31.11.22 הגיש את בקשתו. למעלה משנה אחרי המועד! כאשר בבקשתו לא מפרט כלל את סיבות האיחור הקיצוני בהגשת הבקשה מלבד "בשל נסיבות שקצרה היריעה לפרטה כאן". בנסיבות אלה ולנוכח העדר כל נימוק מוצדק לאיחור, אין מקום לקבל את הבקשה.

לכן רק מטעם זה דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לא בכדי פירטתי באריכות את השתלשלות האירועים בתיק, שכן עניין זה בעל משמעות של ממש במקרה כאן ואף אני סבורה כי יש ליתן לו משקל גבוה.

ראו בעניין זה דבריה של כב' השופטת וילנר בעניין פלוני, פסקה 23 : "יתרה מכך, כאמור לעיל, בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר נותר בלבו הוא ספק בנוגע ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על בסיס הראיות וחוות הדעת הרפואית אשר הונחו לפניו. לפיכך, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה נוסף היא בליבת שיקול הדעת של השופט היושב בדין. ". אשר לבקשת רשות הערעור בנוגע לפסיקת ההוצאות – מדובר בהחלטה המנויה בסעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט- 2009, ומשכך אין מקום להידרש לעניין זה. סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור המכוונת כנגד שתי החלטות שניתנו ע"י בית המשפט לעינייני מישפחה באשדוד (כב' השופטת עפרה גיא), האחת – מיום 29.12.2022 במסגרתה נדחתה עתירת המבקשת להשלמת החלטה שניתנה ביום 28.12.2022 בבקשתה לפסילת חוות דעת המומחה שמונה ע"י בית המשפט קמא, ולחילופין למינוי מומחה נוסף מתחום הנוירולוגיה הקוגניטיבית; השנייה – מיום 10.01.2023 על פיה נדחתה עתירת המבקשת (בדיעבד) לקבלת היתר להגשת חוות דעת פרטית של מומחה מתחום הגריאטריה, ובקשתה לזימון רופאה על ידה ניתנה תעודת רופא ביום 06.01.2016 לעדות (בהחלטה נפרדת מאותו יום).

...

לצד זאת באתי לכלל מסקנה שונה בכל הנוגע לזימון הרופאה לעדות.

על יסוד כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית בכל הנוגע לבקשה לפסילת חוות הדעת, למינוי מומחה נוסף ע"י בית המשפט קמא ו/או למתן היתר להגשת חוות דעת פרטית מטעם המבקשת.

אולם, בכל הנוגע לדחיית בקשת המבקשת לזימון הרופאה לעדות, מצאתי, כאמור, ליתן למבקשת הרשות לערער עליה, ומצאתי לקבל הערעור ברכיב זה ואני מורה על ביטול ההחלטה מיום 10.01.2023 שניתנה בעניין.