מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסילת הצעות במכרז בשל ערבויות בנקאיות מטיבות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אם "אזקק" את העתירה, מדובר במקרה קלסי של ערבות מטיבה בגובה הסכום הגבוה יותר מזה שנידרש (ב-20% יותר) ,כאשר נטען כי יש למעשה לשנות את ההלכה הקיימת של פרשנות מצמצמת ודווקנית לערבות בנקאית החלה כיום באופן שווה כלל הערבויות ,כולל ערבות מטיבה ,כך שההלכה תשונה או תרוכך לגבי ערבות בנקאית מטיבה כלפיה יש לנהוג ביתר גמישות ,שכן אין בה פגיעה בעיקרון השויון, בהגינות, בתחרות ובדיני המכרזים ולכן נטען בעתירה שאין מקום לפסילת הערבות הבנקאית המטיבה שניתנה במיכרז נשוא העתירה.
הלכה זו זכתה כאמור בפסיקת בית המשפט העליון הן לבקורת והן להתייחסות שנעשתה לרוב בצריך עיון או מעבר לצורך, תוך השארת ההלכה, בשלב זה על כנה והשארת הסוגיה להכרעה בבוא העת לבחינה האם יש מקום לשינוי ההלכה הקיימת ונקיטה לעיתים של גישה מרוככת שלעיתים גם נעשה ,ריכוך" שכזה בפסיקת בית המשפט העליון ,גישה שחלחלה כבר לעיתים לבתי המשפט המחוזיים בפסיקתם ,העוסקת לרוב במקרים שהתקלה בערבות הבנקאית איננה רק של המציע אלא גם של עורך המיכרז ואז ישנה הגמשה במקרים מסויימים לגבי אי פסילת הערבות הבנקאית .
...
אמנם בעתירה פורטו "נסיבות מקלות" לגבי פסילת הערבות הבנקאית המטיבה היכולות , במקרים מסויימים , על פי הפסיקה ,להביא לריכוך ההלכה הקיימת ,כמו מורכבות יתר של המכרז וקושי אריתמטי לחישוב הערבות הנדרשת, ברם מי שקורא "בין השורות" של העתירה ומאזין לדבריו המפורשים של ב"כ העותרת המצויינים גם בפרוטוקול הדיון, מבין כאמור, שלמעשה הוא מבין שעל פי ההלכה הקיימת דין עתירתו להידחות והוא מכוון הלאה ומבוקש על ידו , בהמשך הדרך בערעור שיוגש לבית המשפט העליון על פסק דיני לשנות את ההלכה הקיימת כיום בעניין ערבות מטיבה , שהעותרת סבורה שהגיעה העת לכך ושיש מקום לפתח את ה"ניצנים" שהונחו בפסיקה באופן שינבטו לכלל הלכה חדשה שלא תפסול ערבות מטיבה במכרז.
יש לציין כי גם ללא הבהרת ב"כ העותרת לכוונת העתירה, יש מקום לדחות את אותן "נסיבות מקלות" לגבי אי בהירות המכרז ולקבוע כי תנאי המכרז במקרה דנן ברורים והיה ניתן בנקל לחשב אריתמטית את גובה הערבות הנדרשת ולכן לא נפל פגם בהתנהלות עורך המכרז ומדובר בתקלה מצדו של המציע-העותרת שבתום לב טעתה בגובה הערבות הנדרשת באופן שהמציאה ערבות בנקאית מטיבה גבוהה יותר של 250,000 ש"ח במקום ₪ ואין מקום להתערב בשיקול דעת ועדת המכרזים שפעלה על פי ההלכה הקיימת ופסלה את הערבות הבנקאית ואת הצעת העותרת ולכן, על פי ההלכה הקיימת דין העתירה להידחות.
התוצאה אם כן שלאור ההלכה הנוהגת כיום העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת הדיון סברו רוב חברי ועדת המכרזים, כי אין לפסול את הצעת משיבה 2 בשל הערבות המיטיבה; זאת הן הואיל והערבויות הראשונה והשנייה היו תקינות לחלוטין; הן היות שהפגם נפל רק בערבות השלישית על-רקע התארכות הליכי בדיקת ההצעות, כאשר כל המצאת ערבות הייתה כרוכה בהוצאה כספית לא מבוטלת למציעים; והן לנוכח העובדה שמדובר בשינוי, שלסברת אותם חברים "אינו מהותי ולא העניק למשיבה 2 יתרון כלשהוא". בהתאם לכך, החליטה ועדת המכרזים ברוב קולות (חמישה בעד, שניים נגד ואחד נימנע) לבחור בשתי ההצעות בעלות הדרוג הגבוה ביותר כהצעות הזוכות במיכרז – הצעותיהן של משיבה 2 ושל משיבה 3.
כאמור, היא ביקשה לפסול את הצעת משיבה 2 מחמת המצאת ערבות בנקאית מיטיבה במסגרת הארכת התוקף השנייה של הערבות הבנקאית; וכן ביקשה לפסול את הצעת משיבה 3 לנוכח אי-עמידתה בדרישת תנאי הסף של צרופן של שלוש המלצות להצעה במיכרז, והפגם שנפל על-פי הנטען בהחלטת ועדת המכרזים לאפשר להגיש בשלב מאוחר יותר המלצות שנערכו לאחר מועד הגשת ההצעות.
...
לגרסתה, על-רקע האמור בחנה את ההצעה באופן מהותי, מתוך מגמה לקיים את ההצעות המוכיחות ניסיון רלבנטי ומספק לצורך המכרז, על-פני פסילתן, ועשתה כן באופן שִוויוני כלפי כלל המציעים במכרז.
סבורני, כי הפגם שנפל באי-צירוף ההמלצות להצעת משיבה 3, הוא פגם מהותי, של אי-עמידה בתנאי הסף; וכי בנסיבות המקרה מדובר בפגם שלא ניתן היה למחול עליו על-ידי הגשת המלצות שנכתבו ושהוגשו בשלב מאוחר למועד הגשת ההצעות.
משלא פסלה הוועדה את הצעת משיבה 3, אין מנוס מקבלת העתירה ומביטול זכיית משיבה 3 במכרז.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התובעת טענה, בין היתר, כי וועדת המכרזים פעלה מתוך שיקולים זרים, וכי במסגרת מיכרז אחר להתקנת מעליות בבית ספר שבבעלות הערייה, התקבלה הצעה של מישתתף הגם שיש בה ערבות בנקאית מיטיבה.
התובעת מפנה לפסיקה עניפה לפיה, על פניו, הגשת ערבות מיטיבה הנה עילה לפסילה על הסף של הצעה במיכרז, וכי איין מקום להתערב היום, כעבור 4 שנים מיום קבלת ההחלטה, בהחלטתה המנומקת של הערייה.
תביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במיכרז או בעקבות מיכרז שבוטל או בעקבות מיכרז שלא היתקיים, מקומה בבימ"ש לעניינים מינהליים (פס' 21 בעיניין קוטלרסקי); הבחנה בין שלב המיכרז לשלב החוזי: מי שזכה במיכרז עובר לשלב החוזי, ותביעתו מקומה בביהמ"ש האזרחי; הבחנה בין עילות מתחום דיני המכרזים לעילות מתחום הדין הפרטי-הכללי: טענות מתחום דיני מכרזים יידונו בבימ"ש לעניינים מינהליים, ועילות מתחום המשפט הפרטי יידונו בביהמ"ש האזרחי הרגיל; אם ניישם את שלושת המבחנים על המקרה בו עסקינו נגיע למסקנה ברורה לפיה אין מקום התביעה בבית משפט אזרחי, הרי המדובר כאמור בתביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במיכרז, כך שמקומה של תביעה כאמור להידון בבית משפט לעניינים מינהליים.
...
יישום הכללים שנקבעו בעניין צ'רני ובן ארי בנסיבות המקרה דנן, מביא לכלל מסקנה שהסמכות העניינית מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
טענות אלו הן טענות מנהליות מובהקות, ובהצטרפותן לעילות הנטענות, של רשלנות ופיצויי קיום, יש בכל אלו כדי להביא למסקנה לפיה היסוד הדומיננטי שבתביעת התובעת הינו היסוד המנהלי.
ניסוחה של התובענה כפי שנוסחה, והגשתה לבית משפט זה היא ניסיון לעקוף את התקיפה הישירה של שיקול הדעת המנהלי של וועדת המכרזים, ואין מקום להתיר עקיפה דיונית זו. לאור על האמור, אני מקבלת את בקשת הנתבעת, ומורה על סילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת תנאי המיכרז נדרשו המציעים לצרף להצעתם ערבות בנקאית אוטונומית בסך 250,000 ₪ (להלן: הערבות).
ועדת המכרזים הודיעה על ביטול המיכרז בשל אי וודאות הנוגעת לאופן פעילות המשיבה, אך בעקבות הליך משפטי בו נקטה ארד, הוסכם כי העניין יוחזר לדיון בועדת המכרזים.
ת השופט ע' גרוסקופף: אני מסכים לעמדתו של חברי, השופט יצחק עמית, הן לעניין המקרה שלפנינו, והן לעניין הצורך לבחון מחדש את ההלכה לפיה די בצירופה של ערבות מיטיבה להצעה במיכרז על מנת להביא לפסילת הצעה (הלכה שנקבעה לראשונה בעע"מ 2628/11 אפקון נ' מדינת ישראל (1.1.2012)).
...
טבלת התשובות מדברת בעד עצמה: לצד חלק מ-134 התשובות נכתב "הבקשה נדחית"; לצד אחרות נכתב "הבקשה מתקבלת"; ולצד אחרות, כמו תשובה מס' 25, נכתב "הסבר". קשה להלום כי תיקון כל כך מהותי, הנוגע לנושא כה משמעותי ורגיש כמו תוקפה של הערבות, "ייבלע" בין עשרות תשובות.
השופטת ע' ברון: אני מסכימה עם השופט י' עמית כי דין הערעור להידחות.
לא זהו מצב הדברים במקרה בו עסקינן, ועל כן דין הערעור להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 11.12.2023 היתכנסה ועדת המכרזים לצורך פתיחת ההצעות.
טענות העותרת המערערת עותרת לביטול החלטת ועדת המכרזים המכריזה על זכייתה של המשיבה 2 במיכרז ולפסילת הצעתה על בסיס שתי טענות מרכזיות בהן היתמקדה בדיון בעל פה: הראשונה, המשיבה 2 צרפה להצעתה ערבות בנקאית מיטיבה שתוקפה עד ליום 26.6.2024 בעוד שלפי מיסמכי המיכרז וההבהרות שניתנו לאחר מכן, תוקף הערבות שהיה על המשיבה 2 לצרף הוא עד ליום 1.6.2024.
...
אין בידי לקבל טענות אלה.
סוף דבר אשר על כן, אני דוחה את העתירה.
העותרת תשלם למשיבה 1 ולמשיבה 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 10,000 ₪, לכל אחת מהן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו