פסילת הצעה מוצדקת עקב פגם בערבות

לחלופין מבקשת העותרת לקבוע, כי יש לפסול את הצעתה של המשיבה 3 בקשר עם מיתחם 46854 נוכח הפגם המהותי שבכתב ערבותה.

גם אם נפל פגם בערבות אלון בניה, הרי שאין בפגם האמור כדי לפגום בתוקף הערבות (אשר מומשה זה מכבר) וכדי להצדיק את פסילת הצעתה.

...

במסגרת הדיון מיום 08.11.17 הסכים ב"כ העותרת, כי ב"כ המשיבה 3 יגיש מסמך בנקאי שיאשר כי הערבות הבנקאית אכן חולטה (ראו: החלטתי מיום 08.11.17).

סבורני, כי אכן מדובר בטעות אנוש גרידא אשר נבעה משׂיכול ספרות- טעות כזו יכולה לקרות לכל אחד מאיתנו.

התוצאה נוכח כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.

עוד יצוין כי למכרז הראשון הוגשה גם הצעה של חברת ראפאת יאסין תשתיות בע"מ (להלן-משיבה 2) שנפסלה בשל פגם בערבות הבנקאית, משיבה 2 בחרה שלא למסור תגובה לעתירה ולא להגיע לדיונים.

תמצית טענות הצדדים ב"כ העותר סקר את היתעקשות ועדת המכרזים לבחור במשיבה 2 לטעמו משיקולים זרים, הדגיש כי הצעת העותר קרובה באופן סביר לאומדן (הנחה של 7%) ולא הייתה כל הצדקה שלא להכריז עליו כזוכה, למצער היה לטענתו חובה לאפשר לו להשמיע טענותיו עובר להחלטת הביטול.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מורה על ביטול המכרז החדש במתכונת, בדרך ובעיתוי בו בוצע.

אני מורה על ביטול ההחלטה של העירייה מיום 18.12.2021 על כל חלקיה.

בהתחשב בדרך ניהול ההליכים ובשני הדיונים אני מחייב את העיריה-משיבה 1 לשלם לעותר כדלקמן: -הוצאות משפט בסכום של 15,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבים מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ועדת המכרזים הוסיפה וציינה כי אם החלטת הביטול לא תעמוד על כנה לאחר שיינקטו הליכים משפטיים כנגדה, יש לפסול את הצעתה של ארד בשל פגם מהותי בערבות שהגישה, ועל כן להכריז על המבקשת כזוכה במיכרז.

בהקשר זה מדגישה המבקשת כי הפרסומים הנוספים נעשו לפני שפורסמו התשובות לשאלות ההבהרה, שעליהן חתמה ארד ואף צירפה אותן להצעתה, כך שנפל בהצעתה פגם מהותי בערבות המצדיק את פסילת ההצעה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה וכן בתגובות שהוגשו, החלטתי כי דינה להידחות.

בנסיבות אלה, לא בלי התלבטות, החלטתי שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין.

שיקול נוסף נוגע לכך שההבחנה בין שלב הפיילוט לבין המשך ההתקשרות מאפשר "תחנת יציאה". במכלול, ועל מנת שהכרעה בערעור אכן תינתן לקראת סופו של שלב הפיילוט, אני מורה כי היומן יקבע את הדיון בו לא יאוחר מתום חודש יולי 2020.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

גם לגבי משרד סער נדחתה הטענה לפגם בערבות, וכך נאמר בפסק הדין: "הטענה השלישית מיתמקדת בהיעדר התאמה מלאה בין שם המציע – 'אריה סער, משרד עורכי דין (א. סער, יצחק-אזרואל, עורכי דין ונוטריון)', לבין השם המופיע בכתב הערבות – 'סער אריה, משרד עו"ד'. ליתר דיוק, הטענה מיתמקדת בכך שבהצעה הופיע הנוסח הנוסף 'א. סער, יצחק-אזרואל, עורכי דין ונוטריון' (להלן בקיצור: התוספת). לטעמי אין בתוספת כדי להצדיק את פסילת ההצעה, וזאת לנוכח מיצבור הנסיבות של התיק: קבוצת סער טוענת, והטענה לא נסתרה, כי התוספת משקפת את שמו המסחרי המוכר והידוע של משרד סער (להבדיל משמו הרישמי). עיון במוצגים מלמד כי התוספת הופיעה בהצעה של קבוצת סער לצד שמו הרישמי של משרד סער, וזאת באופן מובחן - בשורה נפרדת ואף בתוך סוגריים. הינה כי כן, הערבות הוצאה כדין בהתאם לשמו הרישמי של המשרד. אותו שם מופיע גם בהצעה, ולצידו התווסף – תוך הבחנה בולטת לעין – גם השם המוכר והידוע של המשרד. בנסיבות אלו, דעתי היא כי אין בכך משום פגם המצדיק את פסילת ההצעה" (שם, בפיסקה 8; ההדגשה במקור).

...

כפי שנאמר בעע"מ 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (22.05.2008): "קריאה פשוטה של שני הנוסחים מובילה למסקנה כי למרות השוני הסמנטי בשני הנוסחים, מדובר בכתב ערבות זהה במהותו ובהשלכותיו האופרטיביות לגבי המשיבה" (פסקה 15 לפסק דינו של השופט ג'ובראן).

לסיכום: בית משפט קמא סבר כי ועדת המכרזים פסלה את הצעתם של המשיבים ללא סיבה מוצדקת, ואיני רואה להתערב במסקנתו.

על-אף שניתן להבין את ההיגיון בבסיס קביעה זו, הרי שהיא אינה מתיישבת עם הרישא של סעיף 7.1.2 הקובעת כי "שם החייב בערבות/ערבויות יהיה זהה לשם המציע". בהמשך נקבע כי "בהצעה משותפת ניתן יהיה לצרף ערבות בנקאית בה מופיע שמו של אחד או יותר מיחידי המציע". אני סבורה כי קריאת הסעיף בכללותו מובילה למסקנה כי על אף שלמציע בהצעה משותפת יש אפשרות לכלול בערבות רק שם אחד מבין שמות המציעים בהצעה, הרי שמשעה שבחר לציין מספר שמות בערבות, על השמות כולם לעמוד בתנאי ההצעה, היינו להיות זהים לשמותיהם בהצעה.

העותרת מוסיפה ומפנה לפסקי-דין של בתי-המשפט המחוזיים, שבהם נפסלה הצעה בשל פגם בערבות בנסיבות דומות לאלו שבעניינינו – כאשר תוקף הערבות הוארך ביום אחד, וגם במקום שבו יום זה חל בשבת או בחג (עת"מ (מרכז) 1908-12-15 גני בר עפר, פיתוח ונוף בע"מ נגד עריית רעננה (6.1.16); ועת"מ (מרכז) 41056-06-15 פירסום והפצות גיל נגד עירית כפר סבא (8.7.2015)).

כן מוסיפה המשיבה וטוענת, כי בנסיבות העניין מתקיימים החריגים שנקבעו בפסיקה לגבי פגם שאין בו כדי להצדיק את פסילת ההצעה, משום שאין הגיון פנימי לערבות שמועד התוקף שלה חל ביום השבת, וכן כי הטעות נלמדת מראיות אובייקטיביות – עיון בלוח השנה.

...

העותרת מדגישה, כי כלל פסילה זה חל על ערבות מטיבה כמו גם על ערבות מרֵעה, ואין בעובדה שהמשיבה הגישה ערבות שתוקפה ארוך ביום נוסף שחל להיות בשבת, כדי לשנות מכלל זה. העותרת טוענת, כי ועדת המכרזים, בהחלטתה מיום 12.7.16, עסקה רק בשאלת הנפקות המעשית של הפגם שנפל בערבות המשיבה, ומשהגיעה למסקנה, לשיטתה, כי אין אפשרות לחלט את הערבות ביום הנוסף – יום השבת, קבעה כי הערבות אינה טומנת בחובה פגיעה בשוויון בין המציעים, ומשכך יש לקבלה.

סבורני, כי דין טענת העותרת להידחות.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, לא קמה עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים שלא לפסול את הצעת המשיבה בשל פגם בערבות; ומשכך, העתירה נדחית.

העותרת תשלם לכל אחד מהמשיבים, הוצאות משפט בסכום כולל של 60,000 ₪.