פסילת החלטת בורר שחרג מסמכות

בקשר אליה הוספתי גם כי "אין לראות בכך מהלך פסול המוביל לפסיקה הנוגדת את תקנת הציבור, אלא מהלך לגיטימי במסגרת פסק הבוררות. המדובר בכך שלגבי אותו עניין ניתנת אפשרות לפעול באופן מסוים ונקבעת אלטרנאטיבה, למקרה שלא ייעשה כך. עם זאת, לגבי אותו מהלך והשלכותיו עדיף לקבל תמונה מלאה, אשר תושלם ותיגזר מהמשך הליכי הבוררות מכאן ואילך ומהתייחסות הבוררים להליך הנוכחי בבית המשפט". למרות מה שנאמר ושהובא בסעיף 13 דלעיל, טוענים עתה "גלאט" כי יש לבטל את הפסק האמור מכח עילות הביטול שבסעיפים קטנים (3), (4), (9) ו-(10) של סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק), דהיינו: על יסוד טענות כי הבוררים פעלו ללא סמכות או בחריגה ממנה, כי הם לא נתנו להם היזדמנות נאותה לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם וכי ניתן פסק בוררות אשר תוכנו מנוגד לתקנת הציבור וקיימת לגביו עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

הינה כי כן, הבוררים מסבירים שם היטב מדוע כתבי הטענות ששמשו תשתית לבוררות איפשרו לידון בכל אשר דנו והכריעו בו ומדוע אין לראות בכך חריגה מסמכות או היתנהלות בעייתית של הליכי הבוררות (ראו סעיפים 12-3 של אותה החלטה לעניין השכרת המשנה וסעיף 14 שם לעניין התקופה).

...

באותו יום ניתן פסק בוררות נוסף, אשר במסגרתו נדחתה בקשתם של "ברכת הארץ" לחייב את "גלאט" בסכום נוסף של 500,000 ש"ח כפיצוי בגין הפרת ההסכם והשורה התחתונה שלו היא כי "לאור האמור בסעיף 12 לפסק הדין של כב' ביהמ"ש המחוזי מיום ח' כסלו תשע"ח, 26.11.17, ולאור ההליכים הנוספים שהתקיימו בין הצדדים, אנו מחייבים את [גלאט] לשלם ל[ברכת הארץ] סך של 30,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד". לשני הפסקים האמורים, הכוללים הוראות אופרטיביות בדמות חיובים כספיים, קדמה החלטה מנומקת בהרחבה, הדוחה בקשה של "גלאט", שהוכתרה בכותרת "טיעוני הנתבעים בדבר הטעויות שנפלו בפסק הבוררות מיום 4.2.17". לאחר שהבוררים פסקו את שהובא בסעיף 6 דלעיל, הוגשו שתי התובענות דנן.

בהינתן התמונה הכוללת הנגלית לעינינו עתה, אני סבור אף ביתר שאת כי כך הוא וכי, מכל מקום, אין הצדקה לבקשות הביטול ויש לאשר את שפסקו הבוררים.

עם זאת, אני סבור כי להליכים הקודמים אין לייחס נפקויות גדולות מאלה שיוחסו להם במסגרת פסק דין זה. הערה שניה עניינה בכך כי במכלול נסיבות המקרה, אפילו היו "גלאט" מבססים עילת ביטול לגבי מה שעל הפרק, לא היה מקום לבטל את שפסקו הבוררים.

סוף דבר השורה התחתונה של פסק דין זה היא כאמור בסעיף 11 דלעיל.

ואולם, נוכח המסקנה העולה מבחינת החשבונות שלפיה הסכום שהועבר לחשבונה הפרטי של המשיבה אינו מגיע ל - 50,000 ₪, צדק הבורר בקביעתו כי פסק הבוררות מסיים את ההיתחשבנות בין הצדדים, ואין בפסק הדין כל חריגה מסמכות הבורר, כפי שהוגדרה בהחלטת המינוי.

זאת ועוד, ברע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (4.3.2010), נפסק כי בית המשפט יבטל פסק בוררות על פי סעיף 24 (9) לחוק הבוררות, רק אם תוכנו של פסק הבוררות, להבדיל מתוצאתו, עומד בנגוד לתקנת הציבור, כדברי כב' השופט דנציגר: "יש להדגיש, כי בית המשפט רשאי לפסול פסק בוררות רק אם תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור, להבדיל מתוצאתו". בעניינינו - אין בפסק הבוררות כל קביעה העומדת בנגוד לתקנת הציבור.

...

תמצית תגובת המשיבה המשיבה טוענת כי דין הבקשה לביטול חלקי של פסק הבוררות להידחות.

סיכום מהטעמים המפורטים ראיתי לקבוע כי עילות הביטול הנטענות, לא מתקיימות בענייננו וכי דין הבקשה לביטול חלקי של פסק הבוררות להידחות.

סיכומם של דברים - הבקשה לביטול חלקי של פסק הבוררות, נדחית.

כפועל יוצא מדחיית הבקשה, אני מאשרת את פסק הבוררות שניתן ביום 7.6.2020, על ידי כב' הבורר, עו"ד רוני גולן, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המבקש עתר לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לבורר ובקש כי תבוטל החלטתו בדבר ביטול מינוי השמאי ביר; תפסל חוות דעתו של האדריכל סימון ויוחזר על כנו המינוי של השמאי ביר.

הסיכומים כוללים את הטעמים הבאים להעברת הבורר מתפקידו: ראשית, עקב ענוי דין בשל התמשכות הליך הבוררות לאורך 8 שנים; שנית, עקב חריגה מסמכות במינוי אדריכל ושמאי בנגוד למתווה שנקבע בפסק הדין; שלישית, עקב אובדן אמון וחשש ממשי למשוא פנים בעקבות מספר פניות לבורר לשם גילוי נאות בנוגע לקשריו עם ב"כ המשיב; רביעית, עקב ניגוד עניינים ואי גילוי נאות של קשר חברי עסקי ומשפטי מהותי בין הבורר לבין בעלי הדין ובאי כוחם; חמישית, עקב היתערבות יתר בחקירת העדה אפרת וסאל שהנה השמאית מטעם המשיב; שישית, עקב היצטברות מקרים המעידים על מגמה ברורה למשוא פנים מצד הבורר; ושביעית, לאור דברי הבורר כי הוא אינו חפץ עוד במינוי.

...

כל יתר הטעמים המפורטים בסיכומים בכתב שהוגשו לבית המשפט חורגים מנימוקי הבקשה ומהווים שינוי חזית שלא ניתן לקבלו.

לאור כל האמור, הבקשה להעברת הבורר מתפקידו נדחית.

כמו גם נדחית הבקשה החלופית, לפיה בית המשפט יכריע בעצמו במחלוקת לגופה, על בסיס סיכומים שבפני הבורר.

בקשת הפסלות הועברה לתגובת המשיבה על ידי הבורר למועד אשר היה קבוע לאחר המועד שנקבע להפקדת הכספים על ידי המבקשת בהתאם להחלטה 28, דבר אשר גרר בקשה נוספת מטעם המבקשים לעיכוב הכספים עד להכרעת בית המשפט בבקשה לפסילת בורר באם תוגש או לחלופין עד להחלטת הבורר בעצמו בבקשת הפסלות.

אין שום מקור נורמאטיבי להורות לבעל דין להפקיד את סכום התביעה של הצד שכנגד, כך שמדובר בחריגה קיצונית מסמכותו של הבורר תוך הפעלת לחץ פסול על המבקשים להחיש את הליך הבוררות.

...

משכך דין הבקשה להידחות.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה על כל חלקיה.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסך של 30,000 ₪ תוך 30 יום.

בין היתר נטען כי הבורר הכריע בסוגיית מועד פרישתו של המבקש הגם שלא הוסמך לכך, באופן המקים את עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(3) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק) לפיה הבורר חרג מסמכותו; ההחלטה על מועד פרישתו של המבקש התבססה על גילו בלבד, ובכך יש משום הפליה אסורה המקימה את עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(9) לחוק לפיה פסק הבוררות סותר את תקנת הציבור; וכי פסק הבוררות כולל סתירה פנימית המקימה את עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(5) לחוק, לפיה הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.

באשר לטענת ההפליה, נטען כי דחיית הטענה על ידי בית המשפט המחוזי יוצרת עוות דין קצוני ובעלת השלכות רוחביות אשר עלולות לאפשר הפליה פסולה על רקע גיל.

...

דין הבקשה להידחות.