לבסוף ציין המותב: "תוך כדי הכתבת ההחלטה, [המערער] אמר לבית המשפט 'אני מפטר אותה' וגם התבטאות זו, אם בכלל יש בה ממש, מצדיקה העמדת סנגור צבורי [למערער]." בתגובה הלינה הסניגורית על כך שבית המשפט "לא מאמין" למערער בכל הנוגע לפיטוריה, "ואפילו תוהה למה אני מאמינה ללקוח שלי". בנסיבות אלו, כך הסניגורית, נוצר "משבר אמון" שכן המותב אינו נותן אמון במערער או בבאת כוחו – ועל רקע זה ביקשה הסניגורית פעם נוספת כי המותב יפסול עצמו מלדון בהליך.
בתוך כך הדגיש המותב כי הטענה ששיכנע את המערער או המליץ לו להחליף סנגור היא "חסרת שחר ממש [...] מטבע הדברים לאחר שהסניגורית עזבה את אולם בית המשפט במפתיע ועמדה על הפרק האפשרות למנוע [למערער] סנגור מהסניגוריה הציבורית, [המערער] התבקש להביע את עמדתו ודבריו נרשמו בפרוטוקול".
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 28.4.2022 הגיש המערער לבית משפט זה, במסגרת ערעור הפסלות הקודם, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בעיניין פסלות שופט.
...
המערער אף נמנע מלפרט במסגרת הערעור מהם אותם משפטים חדשים אשר מעידים לגישתו על משוא פנים מצד המותב, פרט להתבטאות שצוטטה בפסקה 10 לעיל וככל שהדבר נוגע להתבטאות נטענת זו, לא שוכנעתי שיש בה, אף אם אכן נאמרה על ידי המותב, כדי להקים עילת פסלות בענייננו.
לא שוכנעתי כי הביקורת שהביע המותב על המערער או הסניגורית בנסיבות שתוארו, עלולה להשליך על ממצאים הנוגעים למהימנות המערער בהליך גופו, או להשפיע על המותב בבואו להכריע בסוגיות המשפטיות שמתעוררות בו (השוו: ע"א 1438/22 סטוקהאוס הולדינגס לימיטיד נ' אבו הדבה, פסקה 7 (13.4.2022).
לבסוף אציין כי לא מצאתי צורך לקיים דיון בעל פה בערעור דנן, ומן הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.
