פסילת בחירות באגודה שיתופית עילות וסמכות

לבקשת הנהלת הנתבעת, ביום 25.3.15 מינה רשם האגודות השיתופיות, על פי סמכותו לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, את רואה חשבון ברלב כחוקר לצורך חקירת היתנהלותה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של הנתבעת בין השנים 2008-2013, לאחר שקבע כי הצטברו ממצאים וחשדות בנוגע להתנהלות הכספית של הנתבעת בשנים אלו.

לדבריה: "יש לי דברים להגיד בנושא והייתי רוצה את עזרתכם. מאחר שהנושא רגיש אבקש לשמור את פנייתי בדיסקרתיות ולקבל מענה באופן דחוף מפני שפניותי להנהלה לא הועילו". ביום 3.3.16 היתקיימה באסיפת האגודה השיתופית בחירות לועד המנהל של האגודה וההנהלה שכיהנה מתחילת שנת 2013 נבחרה בשנית.

לעניין זה טענה התובעת כי לא קוים לה שימוע כדין, לא פורטו לפניה עילות הפיטורים מעבר לטענות כלליות וכי פיטוריה נגועים בחוסר תום לב ונעשו מתוך שיקולים פוליטיים זרים, כנקמה על התלונות שהגישה.

הנתבעת הוסיפה וטענה שבמשך שנים ארוכות הייתה התובעת שותפה ואשת סוד להתנהלות מושחתת של חברי אגודה שכיהנו בהנהלת הנתבעת לפני 2013, וכל אותן שנים היא לא פצתה פיה ולא דיווחה על מעשים פסולים עשרת מונים מזוטי הדברים עליהם הלינה בכתב התביעה, ועל כן תלונותיה לגורמים השונים, שעליהן היא מבססת את בקשתה להגנה לפי חוק הגנה על עובדים, לא הוגשו בתום לב כנדרש בחוק.

...

תביעת התובעת לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים נדחית שכן לא נסתרה עדותו של מר רון כהן כי ב"כ הנתבעת פנה לב"כ התובעת על מנת לשלם לה את פיצויי הפיטורים לפי החוק, אך התובעת הבהירה כי היא אינה מעוניינת לקבל את כספי הפיצויים בשלב זה. סוף דבר תביעת התובעת לביטול פיטוריה נדחית.

בגין פגמים בהליך פיטוריה של התובעת תשלם הנתבעת לתובעת פיצוי בסך 70,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת שכר טירחת עורך דין בסך 7,000 ₪.

בעקבות גזר-הדין, פנה המערער ביום 25.11.13 אל הרשם בבקשה להפעיל את הסמכות המוקנית לו לפי תקנה 26 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975 (להלן – התקנות); ולהורות על פסילתו של המשיב מלכהן כחבר בועד האגודה וכיו"ר הועד, בעקבות הרשעתו בפלילים, זאת בשתי עילות: האחת – לפי תקנה 26(א)(1) לתקנות – בשל הרשעתו של המשיב בעבירות, שעל-פי הנטען, יש עִמן קלון; והשניה – לפי תקנה 26(א)(2) לתקנות – הואיל והלה הורשע בעבירות, שעל-פי הנטען, יש בה פגיעה ברכוש האגודה.

בפתח הדיון במחלוקת שבין הצדדים – בשאלת עילת הפסלות מלכהן בועד אגודה שיתופית, בעילה הקונקרטית של הרשעה ב"עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה", לפי תקנה 26(א)(2) לתקנות – אביא את נוסח תקנה 26(א) לתקנות במלואו: (א) נתפנה מקומו של חבר הוועד תוך תקופת כהונתו של הוועד, יבוא במקומו המועמד שקבל את המספר הגדול ביותר של קולות בבחירות לוועד לאחר חברי הוועד שנבחרו, ללא צורך בהחלטה נוספת והוא ייכנס לתפקידו כחבר הוועד תוך 14 ימים מיום שנתפנה מקום חבר הוועד או במועד כינוסה הראשון של ישיבת הוועד שלאחר התפנות המקום, לפי המוקדם.

...

לפיכך, לא מצאתי ממש בטענתו זו של המערער, ודינה להידחות.

אף כאן, סבורני כי בנסיבות העניין, כאשר להגשת הערעור המינהלי דנן קדמו פניות רבות של המערער לרשם, באמצעות ב"כ המערער, שבהן ביקש לפעול להפסקת כהונתו של המשיב כיו"ר ועד האגודה על-יסוד העילות שבתקנות 26(א) (1) ו-(2) לתקנות, נשמט הבסיס מטענתו לפיה לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; ודין הטענה, אפוא, להידחות.

אשר-על-כן, הערעור נדחה; והמערער ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח. גזברות בית-המשפט תעביר לב"כ המשיבים את סכום הפיקדון שהפקיד המערער בקופת בית-המשפט, על חשבון ההוצאות שנפסקו.

כפי שסוכם[בע"א 7162/06]שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (17.2.2008) (להלן: עניין שטרן): "לפי הגישה המסורתית, לא יתערב בית המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים של אגודות וולונטריות, אלא במקרים חריגים. המקרים הטיפוסיים בהם יתערב בית המשפט יהיו חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי. מקרים חריגים נוספים, לא ניתן להגדירם מראש, והם ייקבעו ממקרה למקרה. יחד עם זאת, ברור כי הכלל הוא אי היתערבות ואילו ההתערבות היא החריג" (שם, פסקות 20-15).

סוגיית פסילת המועמדות: נימוקי בית הדין ביחס לסמכות למנוע ממועמד להיתמודד בבחירות המקדימות היו כלהלן: (-) פסק הדין בעיניין ירדור: בהתבסס ובהקש מפסק הדין בע"ב 1/65 ירדור נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פ"ד יט(3) 365 (1964) (להלן: עניין ירדור) ועקרון הדמוקרטיה המתגוננת, נקבע כי ניתן לפסול את מועמדותו של מי שיש לגביו חשש שיפעל להפלת הממשלה לה המפלגה תהיה שותפה או יפעל בנגוד למטרותיה.

אפשר להסכים עם נימוקי הדחייה של בית הדין ואפשר לחלוק עליהם, אך בית הדין פעל בגדרי סמכותו, וגם כאן אין לומר כי המדובר בהחלטה המגלה עילה להתערבות.

...

בהקשר זה יצוין כי איני מקבל את טענת המערערים לפיה פסילת מועמדות אינה סנקציה "פחותה יותר", וטענתם לפיה הלכה למעשה העונש של פסילת מועמדות אינו כה שונה מהרחקה מהתנועה (סעיף 79 לכתב הערעור) יכולה דווקא לתמוך בגישה הנוגדת.

סוף דבר, שהערעור נדחה.

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם סעיף 119 לחוקת הליכוד, המבהיר כי: "[..] בכל ענייני התנועה יהיו חברי התנועה, רשויותיה ומוסדותיה כפופים לשיפוט בפני בית הדין של התנועה בהתאם לחוקה זו" (ההדגשה הוספה).

סיכומו של דבר, הסמכות לפסול חבר ליכוד מהתמודדות במסגרת התנועה על מקום ברשימה לכנסת היא סמכות שאין בית הדין של הליכוד, או כל אורגן אחר של התנועה, רשאי ליטול אותה לעצמו מבלי שיש לכך עיגון פורמאלי בחוקת הליכוד.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 17538-04-17 יפעת ואח' נ' מירום ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:2 בפני כבוד הרשמת תמר נסים שי המבקש חגי מירום המשיבים 1. קבוץ יפעת – אגודה שיתופית חקלאית 2. עופר שפריר 3. קרן הפנסיה עתודות (הותיקה) החלטה

בין היתר נטען להיעדר עילת תביעה לקבוץ כלפי המבקש, שכן הקבוץ אינו צד למערכת ההסכמית שבין חברי הקבוצה לעתודות; כי התביעה במהותה היא תביעה שאינה במסגרת סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, בהיותה נוגעת לסך שצבר המבקש בשווי 52,000 ₪; כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה, שכן המבקש מתגורר במחוז זה. בהקשר זה נטען, כי המשיבים נוהגים בחוסר תום לב עת ביקשו למחוק את התביעה הראשונה והגישוה למותב זה, פעולה הנחזית להראות כ"פורום שופינג" פסול; עוד בנוגע לשפריר, נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעיניינו הנה בבחינת השתק פלוגתא.

התביעה הנוכחית הוגשה ע"י שפריר עצמו, הן כבעל דין עצמאי והן כמיצגה של הקבוצה, בהתאם לבחירות אשר נערכו ע"י חברי הקבוצה.

...

אין בידי לקבל טענה זו. סבורני, כי  אין בהליך הקודם כדי להקים מחסום דיוני של השתק פלוגתא ואין רבותא שהטענה נטענה וניתנה בה החלטה.

יחד עם זאת, אין בכך כדי להביא למסקנה כי הפניה לבית משפט זה כבעל סמכות הינה שגויה בעיקרה.

לסיכום, הבקשה נדחית.

על אף האמור, ביום 12.2.16, בסמוך לכניסת השבת, פורסמה על גב לוח המודעות רשימת פנקס החברים שממנה נגרעו שמות החברים הבנים הממשיכים וחברים וותיקים ללא כל סיבה ומבלי שניתנה כל הודעה על כך. הרשימה פורסמה, כך נטען, ללא כל זהוי מי ערך אותה ומי עומד אחרי פירסומה ומי החליט מיהו בעל זכות הבחירה ועל כן, יש לראות בה רשימה פסולה.

מעבר לכל אלה, לא שוכנעתי כי למבקש עילת תביעה ובכל מקרה מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת האגודה.

השניה, ההחלטה לגרוע את שמו מרשימת הבוחרים לא התקבלה כנטען על ידו על ידי קבוצת חברים בעלי אינטרס שערכו חישובים באשר לסכוייהם לזכות בבחירות, אלא התקבלה על ידי גורם ממלכתי ניטרלי, רשם האגודות השיתופיות, שהוא בעל סמכויות מעין שיפוטיות.

...

בסופו של יום ולאחר בחינת מכלול השיקולים, הגיע רשם האגודות למסקנה, כי טובת האגודה מחייבת קיום בחירות לרשויות האגודה.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה מס' 1 הוצאות הליך זה, בסך 10,000 ₪.