מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פסילה של שופט מלדון בתיק

בהליך ערעור פסלות שופט (עפ"ס) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לא כל אמרה שאינה מוצלחת – גם אם אינה מוצאת חן בעיני מי מהצדדים, גם אם באופן מוצדק - תגבש עילה לפסילת השופט הדן בתיק.
יפים בהקשר זה דברי הנשיא שמגר בעיניין חליווה: "...על בית המשפט לנהוג לעולם באיפוק ובריסון, וגם בהשמיעו הערות ביקורתיות עליו להביא בחשבון איך עלולה הבקורת לשמה, בנקודה הספציפית שלגביה היא מושמעת, להתפרש בעיני הנוגע בדבר, הניצב אותה שעה לפני בית המשפט, או בעיני הציבור. אולם, יחד עם זאת, גם הדגשנו פעמים רבות, כי אין לערבב בין התחומים, ולא כל דבר, אשר אינו במקומו מבחינת האמירה או ההשמעה, הוא גם בגדר עילה לפסילתו של שופט..." (ע"פ 732/86 שלמה חליווה נ' מדינת ישראל, מא(1) 412 (16.2.1987)).
...
כעולה מן הפרוטוקול, במהלך הדיון העיר ב"כ המשרד את הדברים הבאים: "אבקש לציין שהקלדנית עשתה תנועה עם הראש כאילו היא לא מקבלת את דבריי. אבקש לציין שבית הדין העיר הערה שאינה מקובלת עלי בקשר לטענות חברי לפיהן לכאורה לא קיבל מענה לפניותיו המקדמיות, לפיה מדובר במשרד שעוסק בגבייה ולכן אין להתפלא". בהחלטה שניתנה במסגרת הדיון התייחס השופט איתם לדברים וקבע כי: "אשר לטענת ב"כ הנתבע בדבר העובדה שהקלדנית נדה בראשה, אבהיר שמותר לקלדנית לעשות תנועות באולם, ועצם הטענה לא ברורה ולא מכובדת. באשר לטענה שנשמעה הערה זו או אחרת בדבר עיסוקו של משרד הנתבע, אכן ההערה הושמעה על ידי, כבדיחה, כך הבהרתי לצדדים מיד בהמשך המשפט. ככל שהמשפט האמור פגע בב"כ הנתבע, מובעת בזה התנצלות". בעקבות הדברים, ביום 25.3.2021 הגיש המערער לבית הדין האזורי בקשה לפסילת השופט איתם לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענותיו של המערער, בתיק בית הדין האזורי ובכלל החומר שבפניי, נחה דעתי כי יש לדחות את הערעור.
זאת, מפני שלא שוכנעתי כי בנסיבות המתוארות יש כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי התקיימו נסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים מצד בית הדין האזורי, ומצדיקות פסילתו של המותב היושב בתיק.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תחילה, במסגרת ניסיונותיו להשפיע על ההליך השפוטי, פעל המשיב עם האחרים במטרה להביא לפסילת השופט שדן בתיק, באמצעות השפעה על גורמים שפוטיים אחרים.
וינסזה העיד, כי בחודש אוקטובר 2012 העביר למשיב סך של 10 מיליון פורינט לשם ביטול צו המעצר נגדו ו-10 מיליון פורינט נוספים לשם ניצול קשריו של המשיב כדי להביא להחלפתו של השופט שדן בתיק.
...
עולה, איפוא, כי לפנינו מספר שאלות הצריכות הכרעה ביחס למשיב : האם בקשת ההסגרה תואמת את המצב הדיוני בו נמצא המשיב, לאחר שנדחה הערעור בהונגריה.
לאחר שעיינתי בעתירה, בראיות שהוצגו על ידי ב"כ הצדדים ושמעתי את טענותיהם בדיון לפניי, אני סבורה, שתכלית זו מתקיימת בענייננו, וכי הראיות שהוצגו על ידי העותר, די בהן כדי לבסס את דרישת ה"אחיזה לאישום".
סיכום סוף דבר, מהנימוקים שפורטו לעיל, אני מקבלת את העתירה ומכריזה על המשיב בר-הסגרה להונגריה, בגין העבירות המיוחסות לו בבקשת ההסגרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענתו העיקרית של המבקש בבקשת הפסלות הנה, כי לאור תלונתו של המבקש כנגד השופט לגורמים שונים במערכת המשפטית, ובהם נציב תלונות הציבור על שופטים, אזי אין השופט יכול עוד להיות אובייקטיבי ונייטרלי כלפיו, ועליו לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתיק זה. חששו זה של המבקש אין בו ממש, שהרי קבלת טענה מסוג זה עשויה להביא להגשת תלונות שוא כטקטיקה לפסילת שופט, ועל כן, נקבע בפסיקה, כי הגשת תלונה, על ידי בעל דין כנגד שופט, אין בה כדי להקים עילה לפסלותו.
דהיינו, שבעצם הפניה לנציב, אין, כשלעצמה, להעיד על האובייקטיביות השיפוטית של השופט היושב בדין, שהרי זה האחרון בוחן את היתנהגות השופט ואת דרך ניהול המשפט בלא קשר הכרחי לשאלת האובייקטיביות השיפוטית.
...
לפניי בקשת פסילה מלהמשיך ולדון בתיק זה. לאחר קבלת תשובות המשיבים ותגובת המבקש, מובאת בזאת החלטתי לבקשה.
ביום 30.5.19, ולאחר השלמת ההליכים המקדמיים, פנה המשיב 1 בבקשה נוספת לתיקון כתב התביעה, וביום 4.6.19 נעתר בית המשפט לבקשה וציין: "לאור אי הגשת תגובה עד כה לבקשה זו שהוגשה בעבר, הנני מורה על הגדלת סכום התביעה כמבוקש ובכפוף לתשלום יתרת האגרה". ביום 12.6.19 הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה מיום 4.6.19 בטענה כי זו ניתנה במעמד צד אחד וללא שניתנה לו הזכות להגיב לה. בבקשתו נטען, כי ככל שבית המשפט לא יבטל החלטתו ישקול הוא להגיש בקשת פסילה ויפנה אל כל גורם שיש בו משום ביקורת על שופט שסרח.
נראה, כי השיהוי הניכר בהגשת בקשת הפסילה, ובעקבותיה מספר חוזר ונשנה של בקשות לעיכוב ההליכים בתיק, רק מחזק מסקנה זו. בענין זה, נקבע בהלכה הפסוקה, כי חובת תום הלב מחייבת כי בעל דין לא ישתהה בהגשת טענת הפסלות ולא יעלנה כדבר של מה בכך על מנת להאריך את הדיון שלא לצורך או כדי לנסות לעכב את ההכרעה בתיק.
על כן, המסקנה המתבקשת היא, כי בשל היותה של טענת הפסלות נגועה בשיהוי ניכר שכזה, מוביל הדבר לדחייתה.
יתר על כן, מעצם היות הבקשה לפסילת שופט בקשה רצינית, המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, נגזרת המסקנה כי הראיות, שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת הפסלות, חייבות להיות משמעותיות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שוינסזה נעתר לבקשה, והעביר לעותר ולאחרים סכומי כסף משמעותיים, ניסה העותר לפסול את השופט הדן בתיק, וכשנכשל, ניסה לשחד את השופט על מנת שהכרעתו תהא מקילה.
עוד נטען כי קיים חשש ממשי לפגיעה בחייו של העותר ולהפרת זכויותיו, בהיותו מיתנגד לשלטון, ובשל היחס האנטישמי ממנו סובלים אסירים יהודים בהונגריה; כי תנאי המאסר בהונגריה ליהודים שומרי מצוות אינם טובים; כי היה על שר המשפטים לבדוק את טענות העותר באופן מעמיק ויסודי; וכי יש לאמץ את עמדתו של השופט מ' אלון במסגרת פסק הדין בבג"ץ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1 (1987) (להלן: עניין אלוני), לפיה די בהוכחת ספק סביר שחיי המבוקש בסכנה אם יוסגר, על מנת למנוע הסגרתו, וזאת נוכח חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
...
לאחר שוינסזה נעתר לבקשה, והעביר לעותר ולאחרים סכומי כסף משמעותיים, ניסה העותר לפסול את השופט הדן בתיק, וכשנכשל, ניסה לשחד את השופט על מנת שהכרעתו תהא מקלה.
מעבר לכך שטענותיו של העותר כבר נדונו והוכרעו לגופן בהליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו, אף לגופם של דברים מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי החלטת שר המשפטים היא החלטה סבירה שלא מקימה עילה להתערבות.
לבסוף, אין בידנו להיעתר אף לבקשתו החלופית של העותר, לפיה מדינת ישראל תתנה את הסגרתו להונגריה בהבטחה מצד הונגריה לשמור על ביטחונו ועל זכויותיו.
אשר על כן, העתירה נדחית ועמה הבקשה לצו ביניים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

יום למחרת, דהיינו ביום 21.03.23, הוגשה בקשה זו שבפניי, לפיה מבקש התובע להורות על פסילת השופט הדן בתיק בטענה כי בהחלטה האמורה ובדיון שנערך במעמד הצדדים הביע השופט את עמדתו כלפי התביעה וכי קיים חשש אמיתי למשוא פנים.
...
מקובלת עלי הדיעה כי אין זה פסול שבמסגרת דיון קדם המשפט, במיוחד קדם משפט ראשוני, בית המשפט יציע אפשרויות להידברות, ואף יציע מתווה לסיום התיק בפשרה.
בית המשפט לא עשה כן, והוא נעתר לבקשת התובע לקבוע את המשך הדיון בתובענה לאחר מתן החלטה בבקשת המדינה להכרה בחסינות.
סוף דבר בנסיבות אלה, ולאור הנימוקים שמניתי לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו