פסילה פחותה משלושה חודשים לנהג חדש

על כן, יוחסה למבקש עבירה של נהיגה בשיכרות, לפי סעיפים 62(3), 64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); וכן לפי תקנה 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה).

בית המשפט המחוזי הטעים בנוסף, כי מאחר שהמבקש הורשע בעבירה קלה מזו שבה הואשם מלכתחילה, ונוכח העובדה כי אין לו הרשעות קודמות, "ניתן להסתפק אף בפסילה הפחותה מפסילת המינימום בת שלושת החודשים". על כן, קיבל בית המשפט המחוזי את עירעורו של המבקש על גזר הדין, והעמיד את תקופת הפסילה על 45 ימים, ללא ניכוי ימי הפסילה המנהלית.

בבקשה, העלה המבקש מספר השגות על בדיקת המאפיינים שנערכה לו, ובין היתר, טען כי לא קיים מקור חוקי לבדיקה מעין זו, הן לעניין חובתו של נהג לבצע את הבדיקה, והן לעניין הזכות לסרב לה. כפועל יוצא מטענה זו, גורס המבקש, כי מאחר שלא קיים מקור חוקי לבצוע בדיקת מאפיינים, אזיי קמה חובה על השוטר לקבל מן החשוד "הסכמה מדעת" לבדיקה זו, בנוסף לחובה לציין בפני הנבדק כי אין הוא חייב לבצע את הבדיקה.

...

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר' בן-יוסף), בעפ"ת 2196-03-16, מיום 10.3.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, והתקבל ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' קריספין-אברהם), בתת"ע 7512-06-15, מיום 21.2.2016, ומיום 28.2.2016, בהתאמה.

עוד נטען, כי יש להודיע לחשוד שסירובו לבצע את הבדיקה לא ישמש כראיה נגדו בבית המשפט וכי לא יראו בסירובו לבצעה משום עבירה (זאת, כמסקנה מהאמור ברע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל (6.3.2012)).

סבורני, כי טענותיו של המבקש, אשר נגעו לאישומו בעבירה של נהיגה בשכרות, רלוונטיות גם לעבירה של נהיגה תחת השפעה של חומרים משכרים, ועל כן, אין ממש בטענה כי לא ניתנה לו ההזדמנות להתגונן מפני ההרשעה בעבירה זו. על יסוד האמור, דין הבקשה להידחות.

המשיב נדון לשלושה חודשי פסילה פחות יום, ויתר רכיבי הענישה נותרו על כנם.

בהתייחס לאלה, ולכך כי כעולה מהמסמכים שהוגשו על ידי המערער הוא פעל לתשלום הקנסות שהושתו עליו, כך שכיום הוא לכאורה קרוב להוצאת רישיון נהיגה חדש, אינני רואה מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, אף שהוא נוטה לקולא.

" בעפ"ת 11890-05-14 סולומון בליה נ' מדינת ישראל (7.9.14) - שם פקע רישיונו של נהג כעשור, ביטלה כב' השופטת נ' אהד מאסר בן חודשיים, שהטיל בית משפט קמא (העירעור נסב נגד רכיב המאסר), והותירה את רכיבי הענישה האחרים, מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בת 24 חודשים, פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, בציינה: "בעניינינו, אמרתי במספר רב של פסקי דין כי מקום שהעבירה המיוחסת לנאשם הנה נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ולעבירה זו לא נלווית עבירת תעבורה נוספת, הרי העונש הראוי הנו פסילה בפועל בלבד כשמשך תקופת הפסילה ייקבע עפ"י עבר תעבורתי, משך התקופה בה לא היה לנאשם רישיון נהיגה תקף, ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הפסילה בפועל תהא ארוכה יותר ונקבע כי התקופה הראויה הנה בין 3 ל-9 חודשי פסילה." עולה מהאמור שמיתחם הענישה עבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע, כשהעבר התעבורתי מכביד, יכול לנוע ממאסר, על דרך של עבודות שירות, ועד למאסר מותנה, לצד רכיבי ענישה נוספים, ופסילה שנעה בין 3 חודשים, ל-24 חודשים, לצד רכיבי ענישה נוספים.

...

בנסיבות אלה אני קובעת שכתב האישום תוקן כדין, על ידי התביעה, טרם ההקראה.

במכלול נסיבות זה, לאחר שעיינתי בפסיקה ובחנתי את טענות הצדדים, הרי שלא מצאתי שיש להטיל רכיב של מאסר בנסיבות שלפני.

אשר על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני דנה את הנאשם לחודשיים מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

לחובתו הרשעות בנהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל 6 חודשים, (משנת 2018), נהיגה כשרישיון רכב פקע (משנת 2016), נהג חדש צעיר, פחות מ-21 שנה, מעל 2 נוסעים, ללא מלווה (משנת 2015), נהיגה תחת השפעת אלכוהול (משנת 2013), ועוד.

המשיב, כפי שעולה, לכאורה, מהמקרה שלפני, לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו, ופחות משלושה חודשים, מיום מתן גזר הדין, במהלך נשיאת עונש המאסר, בעבודות שירות, נהג, לכאורה, בפסילה, ללא רישיון נהיגה, ללא רישיון רכב וללא תעודת ביטוח.

...

" לאחר שבחנתי את נימוקי הצדדים ושקלתי את טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.

נוכח האמור, אני מורה שהמשיב ייעצר מאחורי סורג ובריח וזאת עד לתום ההליכים נגדו.

נוסף על כך, אני מורה על פסילתו עד תום ההליכים נגדו.

ככל שתהא פסילה, התבקשה פסילה של פחות משנה, על מנת שלא להערים קשיים על בני הזוג, ובאשר לרכיב הכלכלי, התבקש בית המשפט להסתפק בהתחייבות או בקנס, שיותאמו ליכולתם הכלכלית של בני הזוג.

ערעור שהוגש נדחה בטענה כי אין קשר בין העונש שהוטל על הבלתי מורשה למערער, בציינו גם כי המערער הוא נהג חדש.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

...

אשר על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 150 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן.

אני מורה על הארכת עונש המאסר למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בית המשפט בעכו בתת"ע 397-02-15, למשך שנתיים נוספות.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 2,000 ש"ח. הקנס ישולם ב – 10 תשלומים חודשיים שוים ורצופים, החל מיום 15.7.18.

בתיק שמספרו 5969-06-20, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, רישיון רכב שפקע פחות מששה חודשים, בהיותך נהג חדש רישיון נהיגה פקע מעל 6 חודשים, ונהיגה ללא ביטוח.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

...

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני דנה את הנאשם לשלושה חודשי מאסר בפועל.

אני דנה את הנאשם ל- 6 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, או של נהיגה בזמן פסילה.

לאור מאסרו, לא מצאתי להשית על הנאשם קנס ואני מורה לו לחתום על התחייבות כספית על סך 2,500 ₪, לבל יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה שנתיים מהיום.