המשיב המשיך בנסיעתו ישר ביציאה מן הצומת, לא הבחין בהולכת הרגל, לא נתן את הדעת לנעשה במעבר החציה מולו וזאת כאשר שדה הראייה למעבר חציה הנו 120 מטר בערך וכאשר הולכת הרגל הספיקה לחצות 4.5 מטרים ממעבר החציה בטרם נפגעה.
ראוי כי בקשות לפסילה עד תום ההליכים תוגשנה בתוך 90 ימי הפסילה המנהלית שמרצה נהג בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים שגרמה למות אדם.
לאור כל האמור לעיל - חזקת המסוכנות לא הופרכה ע"י המשיב ויש להענות לבקשת המבקשת לפסול את רישיון הנהיגה של המשיב, ואולם נוכח השהוי והעובדה שהמשיב נהג מאז הסתיימה הפסילה המנהלית ועד היום, מבלי שעבר עבירה כלשהיא אחרת, והואיל ולא ברור בשלב זה מהו פרק הזמן שיידרש לניהול התיק העקרי - נכון הוא לקצוב את תקופת הפסילה.
...
ב"כ המשיב הפנה לפסיקה במקרים דומים של שיהוי בהם ביהמ"ש לא נעתר לבקשה לפסילה עד לתום ההליכים בשל נימוק זה.
עוד טען ב"כ המשיב, כי עברו התעבורתי של המשיב מלמד כי המשך נהיגתו לא מסכנת את הציבור, הוצגו אישורים בדבר נסיבות אישיות לא פשוטות של המשיב, לפיהן נזקק לסייע לחמותו אשר חולה במחלה, ולאשתו אשר סובלת מנכות בשיעור של 66%.
לאור כל האמור לעיל - חזקת המסוכנות לא הופרכה ע"י המשיב ויש להיענות לבקשת המבקשת לפסול את רישיון הנהיגה של המשיב, ואולם נוכח השיהוי והעובדה שהמשיב נהג מאז הסתיימה הפסילה המנהלית ועד היום, מבלי שעבר עבירה כלשהי אחרת, והואיל ולא ברור בשלב זה מהו פרק הזמן שיידרש לניהול התיק העיקרי - נכון הוא לקצוב את תקופת הפסילה.
באשר לבקשת ב"כ המשיב לסווג את הפסילה כך שיתאפשר למשיב לנהוג על רכב פרטי, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות בשים לב לנסיבות החמורות של קרות התאונה ורף הרשלנות הגבוה של המשיב.
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על פסילתו של המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים כנגדו אך קוצבת את הפסילה למשך 6 חודשים מיום מתן ההחלטה.
