פסולת מדירה בה בוצעו שיפוצים תביעה

לטענת הנתבע, הוא התכוון להביא פועלים לפינוי פסולת שלו מגג דירתו והציע לחאוי (המטפל בדירה מטעם התובע) שהפועלים יסלקו גם את הפסולת מגג דירת התובע, אולם חאוי אמר שיש לו את הפועלים שלו ולא רצה שפועליו של הנתבע יסייעו לו. פסולת השפוץ של הנתבע פונתה על ידי "קבלן הבצוע שנשכר כדי לפקח על עבודת הפועלים" - הוא מר אטדגי אשר גם העיד מטעם הנתבע.

באשר לתביעת סכום נוסף של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין פינוי קודם של פסולת מגג דירת התובע (סעיף 14(ג) לכתב התביעה), הרי שמשלא הובהר די הצורך מתי וכיצד בוצעה העבודה, משלא הוכח כי כלל הפסולת שהיתה במקום טרם אותו דיון נבעה ממעשים/מחדלים של הנתבעים ואף לא הוכח התשלום בגינה (ומדובר בעבודה שנטען שהושלמה טרם הגשת התביעה), לא מצאתי לפסוק לטובת התובע בעיניין זה. סכום הזכייה הישירה הוא איפוא 7,360 ₪.

...

לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה.

במאזן הסתברויות אזרחי שוכנעתי אפוא היטב כי אל גג דירת התובע אשר היה פנוי לאחר איטומו לקראת החורף הועברה פסולת מגוונת מגג דירת הנתבעים, על ידי מי מטעם הנתבעים וכי העברה זו גרמה הן לפגיעה בקולט השמש של דירת התובע אשר היה צורך להחליפו והן לצורך מחודש לפנות את גג דירת התובע מכלל החפצים שהושלכו אליו.

עמדתו נדחית כמכלול.

לאחר ששמעתי את הסבריו של התובע, מצאתי לפסוק לזכותו פיצוי בגין אבדן זמן (עד הגשת התביעה) בסך של 2,000 ₪, וזאת, בין היתר, תוך התחשבות בכך שהטיפול השוטף בשטח בדירה לא מבוצע על ידו אלא על ידי שלוחו, מר דוד חאוי.

בפניי תביעה לחיוב הנתבעים בפצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לה בשל עבודות שביצעו הנתבעים לשפוץ והרחבת דירתם.

עוד העיד הנתבע כי הוא פיקח על העבודות (ע' 72, ש' 19-22), למרות שכמחצית מהתקופה בה בוצעו העבודות היה בחו"ל (עמ' 79, ש' 32-38).

משכך, אני דוחה את הפצוי בסעיף זה. עבודות גבס, טיח, צבע ותיקוני מבנה לדירה: פינוי פסולת ביניין עד למכולה 500 נכלל בפרוק / סעיף פינוי הפסולת פירוק קירות גבס חלוקה פנימית 1,050 איני מקבלת את טענת הנתבעים כי עבודות הגבס (15 מ"ר) מתייחסות לדירה של אייל מאיר בלבד (ולא לשלוש יחידות הדיור).

...

אשר על כן, אני קובעת כי התובעת זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם לדירתה בסכום כולל של 35,050 ₪.

מכל מקום, בשים לב לכך שהדירות הושכרו לסטודנטים ולכך שגם החוזים הקודמים היו לתקופה מיום 1 לספטמבר, אני מקבלת את תביעת התובעת לפיצוי בגין הפסד שכר דירה של הדירה שהושכרה למר איל מאיר לתקופה שבין אפריל לאוגוסט, סך הכל חמישה חודשים – 12,500 ₪.

ה - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי אני מקבלת את התביעה בחלקה.

המומחה נידרש בין היתר לבדוק את ליקויי החשמל בבניין, עמידה בהנחיות כיבוש אש, התקנת דלת הכניסה לבניין, אפשרות התקנת שרוול פסולת הבניין במיקום אחר, ליקויים בדירת התובעים כתוצאה מבצוע עבודות הנתבע ועוד.

"זאת ועוד, בהתאם לתקנה 92, על בית המשפט לבחון האם התיקון יסייע בהכרעה בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. יש טעם של ממש בטענת המשיבים לפיה מדובר אכן בתביעה חדשה. המבקשת מבקשת למעשה לשנות את התביעה מתביעה לאכיפת שני הסכמי השפוץ לתביעה לביטולם של שלושת ההסכמים שפורטו לעיל. מן האמור לעיל נובע כי התיקונים הנדרשים על ידי המבקשת אינם דרושים לשם בירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת הנתונה בפני בית המשפט כעת. מִבַּקשת התיקון למדים כי במקום להבהיר את גדר המחלוקת הקיימת בתובענה המקורית, יוצרת בקשת התיקון לכאורה מחלוקות חדשות.

...

. תומכים במסקנה כי יש לבחון בקפידה את מועד הגשת הבקשה על פני ציר הזמן של ההליך המשפטי.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו הוצאות הבקשה למשיב בסך 6,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.

סכום התביעה העיקרית עומד על 74,901 ש''ח. התביעה שכנגד הוגשה על סך 89,850 ש''ח. לצרכי הנוחיות התובעים יכונו להלן "יוגב" ואילו הנתבע יכונה להלן "יגוטקין". העובדות שעליהן אין מחלוקת הן שבין יוגב לבין יגוטקין נכרת חוזה לבצוע עבודות שיפוצים בדירת יגוטקין ברחוב לאון בלום 44, חיפה (להלן: הדירה).

יגוטקין אף דרש תוספת על סך 600 ש''ח בגין פינוי קרמיקה מהדירה, כאשר עבודות הפיקור והפינוי בוצעו במסגרת תהליך ביצוע העבודות אז לא ברור מה היא התוספת שנדרשה ועל מה. באשר לסעיף תוספת תשלום על סך 3,000 ש''ח בגין פירוק מערכת החימום והחלפת הברז הראשי, כפי שדרש יגוטקין, מציין מר לזר, כי פירוק הרדיאטורים בדירה נכלל בהסכם המקורי, כאשר בהצעת המחיר הראשונה סוכם בין הצדדים תשלום הסך של 4,000 ש''ח בגין פירוק ופינוי פסולת, וכי לו היה נושא הרדיאטורים והחלפת הברז הראשי לא מוסכם בין הצדדים מתחילת הדרך, הרי שלא יתכן כי יגוטקין לא דרש את התוספת, ככל שמדובר בתוספת, במהלך ביצוע העבודה, אלא רק עם סיום העבודות.

...

עת נשאל מר שטרנברג על העובדה שהיו נזילות מהדירה אל דירת חורי, משיב הנ''ל כי אם הייתה נזילת מים, ברור שיש צורך בביצוע תיקון אך אין הוא יודע אילו פעולות או עבודות נוספות בוצעו בדירה, וכי היו מקרים בהם התפוצץ צינור של מכונת כביסה, או שדוודים התפוצצו, אך אין זה המצב במקרה דנן, כאשר אין תימוכין לטענה כי בדירה בוצעו עבודות אחרות בצנרת לאחר השיפוץ שביצע יגוטקין, עיתוי תחילת בעיות הנזילה מצביע דווקא על אותו שיפוץ כגורם לנזילות, וכן העובדה שמדובר בבעיות נזילת מים שנמשכו על פני תקופה ארוכה ולא אירוע נזילה נקודתי, ומכאן שאינני מקבלת את ההסתייגות של מר שטרנברג.

ולסיכום: עת בוחנים את הראיות שהובאו, כפי שפורט לעיל, יוצא, כי אמנם יוגב לא שילמו את מלוא התמורה המוסכמת, כאשר לא הוכח כלל כי יגוטקין ביצע עבודות נוספות מעבר לעבודות אשר הוסכמו בהצעות המחיר הראשונה והשנייה, כי השיפוץ בוצע באופן רשלני אשר גרם לנזילות מים שחייבו ביצוע תיקונים, הן בדירה עצמה, והן בדירת השכן חורי וברכוש המשותף.

נוסף לכל האמור לעיל, יישא יגוטקין בשכר טרחת עו''ד לטובת יוגב, על סך 5,500 ש''ח להיום.

ביום 4.8.21, מעט לפני מתן הצוו לקיום הצוואה, נחתם הסכם מכר בין התובעת לתובע 2 (להלן: התובע), ובו התחייבה התובעת למכור את הדירה לתובע, ולבצע את העברת הזכויות בלישכת רישום המקרקעין לאחר שיינתן הצוו לקיום הצוואה (רק העמוד הראשון של הסכם המכר צורף כנספח ה' לכתב התביעה).

לכן התובע ערך בדירה שפוץ נרחב בעלות שלטענתו עלתה על 100,000 ש"ח. לשיטת התובעים, הנתבעים נושאים באחריות לחלק גדול מסכום זה, אך על מנת לאפשר תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות התובעים הגבילו מאוד את סכום התביעה הכולל, עד לתקרה שהייתה אפשרית בעת הגשת התביעה – 33,800 ש"ח. מנגד, הנתבעים טוענים כי לא גרמו לכל נזק בדירה, וכי דוקא הם אלה שסיבלו מליקויים חמורים בדירה שהפכו אותה לבלתי ראויה למגורים.

בנסיבות אלה חלה תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, שלפיה: "התייצב התובע והנתבע לא התייצב – יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובילבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמתות האמור בכתב תביעתו". אציין כי גם בהיתעלם מאי התייצבות הנתבעים לדיון זה, שוכנעתי כי הנתבעים אכן השאירו נזקים ופסולת בדירה ובחצר, כפי שניתן בין היתר לראות בשני סרטונים שהתובעים הגישו.

...

ומכל מקום, מאחר שבסופו של דבר בוצע שיפוץ בפועל (התובע העיד שעלותו הסופית הייתה כ-150,000 ש"ח, ומתוכם יש לו קבלות על כ-80,000 עד 90,000 ש"ח), הרי שאין עוד ערך להצעת המחיר, כשניתן להביא ראיות על העלויות המפורטות והמדויקות הלכה למעשה.

בנסיבות אלו, ובזוכרנו כי מלכתחילה ההכרעה ברכיב זה נעשית בהיעדר התייצבות הנתבעים בדיון הרלוונטי ולכן על יסוד כתב התביעה ונספחיו, החלטתי להעמיד את נזקי התובע בהקשר זה, בדרך של אומדן כללי על סמך מכלול הראיות ומיטב נסיוני, על 10,000 ש"ח. התוצאה בסיכום הסכומים שנפסקו לעיל, על הנתבעים לשלם לתובעים 23,346 ש"ח, ועל כך יש להוסיף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (16.2.22) ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובעים החזר בגין האגרה בסך 338 ש"ח, וכן הוצאות נוספות בגין ההליך - שהיה כרוך בטרחה רבה עבור התובעים ובזלזול מצד הנתבעים (כגון בשל אי התייצבותם לדיון האחרון) - בסך 1,800 ש"ח. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעים, אחרת הם יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.