כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פס"ד בהעדר התייצבות בתביעת פיצויי נשים ושוויון הזדמנויות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראוי לציין כי משהוגשה בקשת פסילה (בקשת ב"כ התובעת), לא יצא פסה"ד, הגם שהיה כבר מוכן אותה עת. טענות התובעת התובעת "שימשה כמנהלת חשבונות" מסוף נובמבר 16' ועד יציאתה לחופשת לידה בסוף חודש יולי 17'; ביום 10.08.17 ילדה התובעת את בתה הבכורה; התובעת הועסקה 4 ימים בשבוע בימים א'-ה', למעט יום רביעי, מ-09:00 ועד 15:00, ובש"נ; שכרה עמד ע"ס 26.88 ₪ לשעה, ומחודש יוני 17', הועלה שכרה ל- 30 ₪ לשעה.
מיום 30.06.17, התובעת לא התייצבה לעבודה.
וסורבה" (עמ. 8); יתר על כן, ולמעלה מן הצורך, אין כל ביסוס, ולו לסכום שתבעה ברכיב זה!! מששוכנענו מראיות התובעת עצמה (ובהצטרף לכך, מראיות הנתבעת) כי התובעת התפטרה ולא פוטרה מעבודתה, נדחית התביעה ברכיבים הבאים: שכר יסוד ופצוי לפי חוק עבודת נשים, אובדן דמי אבטלה, הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים, הפרת חובת שימוע, פיצוי לפי חוק שויון הזדמנויות.
נציין כי בהיעדר נתונים מהתובעת, חישבנו שכר ממוצע לכל התקופה בה עבדה בפועל, עפ"י התלושים (כולל יום חג ששולם וכן תשלום הבונוס).
...
שוכנענו, כטענת הנתבעת, כי מדובר בנסיון לנצל תחיקת המגן ע"י "כיפוף" העובדות והדין, ודאי בהתנהלות בחות"ל. נציגי הציבור: מבקשים אנו להביע עמדתנו-התרשמותנו בטרם קביעת ההוצאות ומעבר לדברים הכללים דלעיל.
עם זאת, לטעמנו, התנהלות זו לא היתה של התובעת עצמה אלא של היצוג המשפטי שלה, ולכן כנציגים של הציבור ומטעמו סברנו שראוי כי לא התובעת עצמה תשא במשמעות האמור ביחס לסיכומיה; עם זאת, קיבלנו הֶסבּריה של האב"ד, כי אין מקובל כך בהלכה הנוהגת בביה"ד(בלא התראה מראש), ולפיכך, הצטרפנו לקביעת ההוצאות שלהלן(הן בפרק זה והן בפרק ההוצאות לאוצר).
משנתאפשר לתובעת להתייחס לכך כי יוטל חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה (גם בהחלטה מיום 26.06.20), ביחס לאופן הגשת סיכומיה, ולאחר ששקלנו את טענותיה (כי "ניסתה" לקיים ההחלטה), מצאנו להורות כי תשא אף בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ₪ [ראה לעניין זה תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 360/88 שלום אלדומי נ' נעמי אלדומי, מה(3) 148 (1991)], סכום שישולם בתוך 30 יום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת התביעה, עתרה התובעת לפצוי בגין פיטורים שלא כדין בזמן היריון, מכוח חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 או חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 וכן לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתה בנתבעת, לרבות חלף הודעה מוקדמת, הפרישי שכר עבודה, פדיון חופשה, הבראה, הפרשות לפקדון עובדים זרים ועוד.
לאחר שהנתבעים לא התייצבו לדיון קדם המשפט שנקבע ליום 5.3.2020, ניתן נגדם פס"ד בהעדר ביום 25.6.2020 (להלן: "פסק הדין").
...
אשר על כן, סברנו כי בנסיבות העניין, ולאחר ששקלנו את מכלול השיקולים כאמור לעיל, יהיה מוצדק לבצע הרמת מסך חלקית כך שעל הנתבע לשלם לתובעת את הכספים שנוכו משכרה לצורך העברתם לפיקדון, בסך 15,406 ₪.
סוף דבר תביעתה של התובעת מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.
הנתבע ישלם לתובעת סך של 15,406 ₪, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בפני כבוד השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה תובעת א.ב. ע"י ב"כ עו"ד גלית לאו בהרב מטעם הלישכה לסיוע משפטי נתבע א.ב. ע"י ב"כ עו"ד מדלר סלבה הילל פסק דין
בפני תביעה רכושית בין בני זוג, עיקר המחלוקת בין הצדדים היא: האם יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי ,בגין הפרישי שכר בין הצדדים? רקע עובדתי וטענות הצדדים: התובעת והנתבע ( שייקראו להלן :"האשה והאיש" ), הנם יהודים אשר נישאו זה לזה כדמו"י ביום 11/03/86 ,ונולדו להם שני ילדים שכיום שניהם בגירים.
הצדדים לא הגיעו להסכמות, הגישו תצהירים, נחקרו בפני וסיכמו טענותיהם בכתב.
דהיינו, החלוקה הלא 2) לחוק נועדה איפוא למנוע תוצאה בלתי שויונית 26 ) שויונית של הנכסים מכוח סעיף ובלתי צודקת ולאפשר שויון הזדמנויות מהותי לבן הזוג "החלש". זאת, כחלק מארגז הכלים שעומד לרשות בית המשפט לשם צימצום הפער בכושר ההישתכרות בין בני הזוג ".
ראשית, מדובר בטענה שנטענה לראשונה בסיכומים וב"כ האיש היתנגד להרחבת חזית זו. שנית, האשה העלתה טענה זו באופן כללי וסתמי, לא הביאה כל בדל ראיה כי ההלוואה ו/או ההלוואות אשר נטל האיש בתקופת החיים המשותפים, לא היו בהסכמתה ו/או בידיעתה ,ואו לא הוצאו לצורך התא המשפחתי, ובהיעדר כל ראיה אחרת חזקה כי מדובר בחובות משותפים.
...
₪ של רו"ח שטרנפלד מיום 9/2/2020 ,הוא סך של 25,664 , ולא 32,789 סוף דבר - לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן : אני מאמצת את החלופה הראשונה לפי חוות דעת המומחה מר נתן שטרנפלד מיום .
₪ 9/2/2020 , ומורה כי על התובעת לשלם לנתבע את הסך של 25,664 אני מורה כי הסכום הנ"ל יתקזז מחובו של הנתבע כלפי התובעת במסגרת חיובו בתשלום .
₪ הכתובה על הסך של 260,000 אני דוחה את תביעת האישה בעניין תשלום פיצוי עבור הפרשי שכר ו/או פער השתכרות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 11825-06-19 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום נציגת ציבור מעסיקים גב' שושנה גולנד התובע ronzina andebrahan ע"י ב"כ עו"ד ליאב עמר הנתבעות 1. ש.א.ס. שמירה וסיורים בע"מ (פס"ד) 2. דור 2000 (1998) נקיון בע"מ (עיכוב הליכים) 3. אורביט - משאבי אנוש בע"מ (עיכוב הליכים) 4. שופרסל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עידו רזגור פסק דין בעיניין נתבעת 4
התובעת הגיש תצהירים של שני אנשים נוספים, אולם הם לא התיצבו לחקירה נגדית ותצהירם נמשך מהתיק.
באשר לטענה לעבודה ביום 1/9/13, שבו – לטענת שופרסל – החלו למלא דוחות נוכחות ממוחשבים, העידר חתימה של התובעת במועד זה, שלאחריו לא הגיעה עוד לעבודה, אינו מעיד על כך שלא עבדה במועד זה. נסיבות הפסקת העבודה התובעת טענה שפוטרה בשל היותה בהריון ועתרה לתשלום סכומים שונים בשל כך: פצויי פיטורים, הפסד שכר עבודה בתקופה המוגנת בחוק עבודת נשים, דמי לידה, פיצוי עבור פיטורים שלא כדין מכוח חוק עבודת נשים ופצוי בגין הפליה מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה.
שעה שהוראות חוק עבודת נשים לא הורחבו במסגרת החוק להגברת האכיפה, הרי שממילא, גם לו היינו קובעים שהתובעת פוטרה וכי פוטרה מחמת הריון, לא היינו יכולים לחייב את שופרסל בתשלום הזכויות הנטענות בכתב התביעה בעיניין זה. אחריות שופרסל עילת התביעה נגד נתבעת 4 פורטה בסעיפים 33-38 לכתב התביעה המתוקן: הנתבעת 4 היתקשרה עם הנתבעות 1-2 בהסכם למתן שירותי ניקיון או כוח אדם.
...
לאור האמור, לא מצאנו כי בתיק כאן מתקיימים הסייגים לאחריות מזמין שירות הקבועים בסעיף 27 לחוק הגברת האכיפה.
לפיכך, התביעה ברכיבים אלה נדחית.
סוף דבר יש לחייב את שופרסל בתשלום זכויות התובעת, מכח הוראות החוק להגברת האכיפה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] אשר לנטל ההוכחה, קובע סעיף 9 לחוק שויון הזדמנויות בעבודה כדלקמן: "(א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בנגוד להוראות סעיף 2 –
אשר לטענות הנתבעת לגבי עדותה של עדי, לגופו של עניין – בנגוד לטענת הנתבעת, עדי לא סתרה את עצמה בין מה שהיא אמרה בעדותה לפנינו, לבין מה שהיא אמרה בשיחה המוקלטת שנערכה בין התובע, מיטל ובינה (בהמשך פסק הדין נדון בשיחה הזאת ביתר הרחבה).
] אשר לטענות הנתבעת לגבי הסכום ששילם התובע לעדי בגין הגעתה לעדות – עדי סירבה לפרט בפנינו את הסכום ששולם לה על ידי התובע בגין הגעתה לעדות, ולטענתה – מפאת העדר רלוואנטיות[footnoteRef:35].
ראו בעיניין זה, למשל, בדבריו של כב' סגן הנשיא ספיבק, היפים לענייננו: "לא מצאנו להביא במאזן השיקולים את העובדה שהנתבעת מעסיקה עובדים ערבים, לרבות עובדים בתפקידים ניהוליים ולרבות ערבי אחד בסניף שבו עבד התובע (ראו בסעיף 16 לסיכומיה). זאת, בדיוק כפי שלא היינו מעלים על דעתנו להביא בחשבון, כשיקול להפחית את גובה הפצוי בגין מקרה של הפליית עובדת מחמת מינה, את העובדה שהמעסיקה המפלה העסיקה נשים אותם לא היפלתה (ראו והשוו: עע 627/06 מורי נ' מ.ד.פ. ילו (16.3.08))"[footnoteRef:87].
] כן ראו בעיניין הוםסנטר[footnoteRef:95]: "מכוח חוק שויון הזדמנויות יכול בית הדין לפסוק פיצוי בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין, אף אם לא נגרם נזק של ממון. פיצוי כזה הוא פן הרתעתי – עונשי – חינוכי, מעבר לפצוי על נזק הניתן להערכה. ברי, כי חוק שויון הזדמנויות, על הסעדים הקבועים בו, בא להזהיר מפני חומרתה של האפליה ולהבטיח הגנה משפטית באמצעות פסיקת פיצויים אפקטיביים". [95: ע"ע (ארצי) 1156/04 הוםסנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ – גורן (ניתן ביום 20.11.2007).
החל מהודעת הטקסט הראשונה שנשלחה על ידו לעדי, דקות ספורות לאחר הפגישה במשרדי חברת ההשמה ושמיעת דבריו המפלים של מור, ועובר לכל הדיונים שנערכו בפנינו, רגשותיו היו ברורים, ולאור ההשפלה והכאב שהאפליה גרמו לו. בין היתר, התובע העיד, ש"עברתי את הסיטואציה משפילה מאוד ואמרתי לזה גם לכבוד המיטל מנהלת חברת כוח אדם, גם לפקידה שקבלה אותי לריאיון והיה ברור שאני פגוע מאוד וזה לא יהיה התחנה האחרונה זה לא הגיע השלב האחרון שאני נמצא בו פגוע נפשית ובסיטואציה מאוד קשה"[footnoteRef:96].
...
] בהינתן כלל השיקולים דלעיל, אנו סבורים יש לפסוק לזכות התובע סך של 55,000 ₪.
סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.
הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 55,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו