פנסיית שאירים לידועה בציבור

במצב המשפטי שקדם לחוק חלוקת חסכון פנסיוני המערערת לא הייתה זכאית לפנסית שאירים, גם אם הייתה ידועה בציבור של המנוח במשך תקופה ממושכת בת 23 שנה.

...

בהחלטה מיום 24.6.2009 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי "מקומו של הויכוח בין הצדדים אינו בבית משפט זה ואינו במסגרתו כי במסגרת בית הדין לעבודה. בנסיבות אלה נדחית בקשת המבקשת [קג"מ] בנוסחה". ביום 20.11.2009 נפטר המנוח.

אין בידינו לקבל טענה זו. ראשית, כמובהר לעיל, מדובר בפסק דין שאין לו תוקף מחייב כלפי הקרן על פי הדין, שכן כאמור בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון במערכת הזכויות והחובות שבין הקרן לבין עמיתיה או חליפיהם.

גם בעניין זה מקובלת עלינו הנמקתו של בית הדין האזורי שלפיה יש שוני מהותי בנסיבות, נוכח העובדה כי התקנון האחיד היה בתוקף הן במועד הפרידה בין המערערת לבין המנוח והן במועד חתימת ההסכם, להבדיל מהנסיבות בעניין רוזנשטראוך שבהן פסק הבוררות ופסק הדין ניתנו שנים רבות טרם שינוי תקנון הקרן.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מלדחות את הערעור.

לאור כל האמור אנו קובעים כדלקמן: המחלוקת בין הצדדים הנה - האם התובעת הנה בגדר ידועה בציבור של המנוח ויש לראותה כ"אלמנתו של הפנסיונר", כמונח זה בתקנונה של הנתבעת, לצורך קבלת פנסיית שאירים ממנה.

...

לאור כל האמור אנו קובעים כדלקמן: המחלוקת בין הצדדים הינה - האם התובעת הינה בגדר ידועה בציבור של המנוח ויש לראותה כ"אלמנתו של הפנסיונר", כמונח זה בתקנונה של הנתבעת, לצורך קבלת פנסיית שאירים ממנה.

לאור הסתירות האמורות שנפלו בעדויות ילדי המנוח מחד ולאור עדויות מטעם עדי התביעה שהיו עקביות מאידך, אנו קובעים, כי התובעת והמנוח התגוררו יחדיו וניהלו משק בית משותף בכל אותה תקופה בה התגורר המנוח בדירתו בנהרייה, כפי שהעידה אף התובעת בבית הדין: "...כל התקופה שגרנו ביחד זה היה בנהריה ועכו" (ר' פרוט' הדיון מיום 13.10.13, עמ' 2, ש' 16-17).

מכל מסכת הראיות שהוצגו בבית הדין מטעם התובעת עולה מסקנה אחת, כי התובעת הרימה את נטל הראיה והוכיחה בפועל, כי אכן היתה הידועה בציבור של המנוח, מר דוד הרשקוביץ ז"ל, ויש לראותה כ"אלמנת הפנסיונר", בהתאם להגדרת המונח בתקנון הנתבעת.

לאחר ש"מבטחים" השאירה את ההחלטה בבקשת התובעת לשיקול דעת בית הדין, ניתן ביום 3/7/02 פסק דין הצהרתי (עב 1519/02, נספח ג' לתצהירה השני של התובעת) לפיו התובעת ידועה בציבור של המנוח לצורך זכויות פנסית שאירים הנובעות מחברותו של המנוח במבטחים ולפיכך זכאית לתשלומי פנסיה.

...

כאשר תכלית זו לא מתמלאת, באשר אין משק בית משותף וגם אין תלות כלכלית, אין מנוס מלהגיע למסקנה אליה הגיע השופט פליטמן.

השופטת רונית רוזנפלד הנני מסכימה למסקנה אליה הגיעו חברי השופט פליטמן והשופט רבינוביץ' לפיה, דינו של הערעור להידחות מאחר שלא התקיים במערערת הדרוש על מנת להכיר בה כ"ידועה בציבור" של המנוח.

סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

על פי ההגדרות בתקנות: "אלמנה" – "אשת חבר או פנסיונר שנפטר וגרה עמו בעת פטירתו". "אשה" – "אשת חבר או פנסיונר או מי שבית משפט מוסמך הצהיר עליה כידועה בציבור כאשתו". תקנה 31(א) לתקנות קובעת: "מת הזכאי לקבל פנסיה והשאיר אחריו אלמנה שהיתה אישתו לפחות שנתיים לפני פטירתו, או שילדה לו ילד, תקבל האלמנה פנסיה לכל ימי חייה, בשיעור השווה ל-60% מהפנסיה שהיה מקבל בעלה, אילולא נפטר". לעניינינו – עולה שעל פי תנאי התקנות, תנאי הזכאות של "אלמנה" לפנסית שאירים הינם היותה "ידועה בציבור" של המנוח ומגורים במשק בית משותף עם המנוח שנתיים לפחות בסמוך לפטירתו.

...

לאור חומר הראיות הרב שבתיק ביה"ד ולאור העדויות הנני קובעת ששוכנעתי שבענייננו לא מתקיימים היסודות הנדרשים לצורך הכרה בתובעת כ"ידועה בציבור של המנוח".

משהוכח שהת' והמנוח לא ניהלו משק בית משותף, לא התגוררו יחדיו, לא היתקיימה ביניהם אותה מערכת יחסים אינטימית של מסירות ונאמנות המעידה על קשירת הגורל לחיים משותפים ומשהמנוח בתקופה האחרונה לחייו טופל על ידי אחרים ואף נאסר על הת', על פי צו בית משפט, לבקרו אלא בתנאים מגבילים – הנני קובעת שהת' לא היתה בגדר הידועה בציבור של המנוח שחיה עמו במשק בית משותף שנתיים לפחות בסמוך לפטירתו ועל כן אינה עונה על הגדרת המונח "אלמנה", על פי תקנות הנתבעת.

התוצאה, אפוא, שהתביעה נדחית.

בסעיף 6.1 להסכם הצהירו כי מוסכם עליהם, "כי על אף האמור בהסכם זה ומבלי לגרוע ממנו וככל שהצדדים יהיו בזוגיות עד מועד פטירת אחד מהם, לצורך כל הליך הקשור לקבלת קצבת/פנסיה שארים, ייחשבו הצדדים לבני זוג וידועים בציבור לצורכי הליך זה בלבד" (להלן – הסכם הממון).

...

כאמור לעיל, סבורני כי מציאות החיים המשתנה מחייבת הסתכלות בפריזמה רחבה יותר על מהותו של מודל זוגיות "בסיבוב שני", ועמד על כך בית הדין הארצי בעניין רפאילוב, כפי שציינתי לעיל.

זאת ועוד, בניגוד לטענת המל"ל, לפיה בני הזוג לא השקיעו מאמץ הדדי בהתאם ליכולותיו ואפשרויותיו של כל אחד מהם לצורך כינון משק בית משותף, סבורני כי מסכת הראיות מצביעה על מצב הפוך בתכלית.

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת ואני פוסק כי התובעת, הגב' ורדה הרציג, היתה ידועתו בציבור של המנוח אהרון ברש ז"ל, אשר נשא בחייו תעודת זהות שמספרה 045439338.