פנסיית שאירים בגין תקופת שירות המנוח

ביום 2.1.18 הגישה המבקשת את המרצת הפתיחה בהליך זה. טענות הצדדים- בהמרצת הפתיחה טענה המבקשת כי הנה זכאית לקבלת קצבת שארים בשיעור של 43.6% וכן זכאית לרישום הערה ברשומי המחזיקה, מכוח החוק לחסכון פנסיוני, זאת באופן רטרואקטיבי ממועד פטירת המנוח.

לעניין זה, הוגדרה ה"תקופה המשותפת" בחוק חסכון פנסיוני ובחוק הגימלאות כדלקמן: "התקופה המשותפת" – תקופה החלה בתקופת השרות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לעובד או לזכאי לקיצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר".

...

עם זאת, מצאנו כי איננו נדרשים לדון בסוגיית סמכות העניינית, מאחר והמרצת הפתיחה כללה גם סעד כנגד קרן הגמלאות, סעד אשר בסמכות בית הדין.

בנוסף, הסמכות העניינית של בית דין זה לדון בתביעה זו, הינה מכוחה של החלטת בית המשפט למשפחה מיום 6.12.17 אשר הורה על העברת התביעה לבית דין זה , ולאור הכלל הקבוע בסעיף 79ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 (כפי שאומץ בסעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969) ולפיו בית משפט אליו הועבר עניין שאינו בסמכותו של בית המשפט המעביר "לא יעבירנו עוד". סוף דבר - לאור האמור לעיל, בקשת המבקשת לפסיקתא חדשה, מתקבלת אך ביחס לפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני משנת 2006.

בקשות המבקשת לפריסת חוב ההפחתה ל – 120 תשלומים וכן להורות למשיבה לרשום את פסק הדין ברישומיה, נדחות.

לאחר שהתגלה שבמשך העסקתה של המנוחה בנתבעת 2 לא הועברו ההפרשות לפנסיה בגינה, העבירה הנתבעת 2 למשפחתה המחאה בסך 14,915 ₪ בגין ההפרשות לפנסיה עבור תקופת עבודתה (העתק המחאה ליום 23.5.11 ופירוט אשר להפרשות בגין תקופת עבודתה של המנוחה צורף כנספח 7 לתצהיר הנתבעת 2).

טענות התובעים (כתב תביעה מתוקן מיום 4.1.18) הטענות נגד הנתבעת 1 התובעים טענו שבמהלך תקופת עבודתה של המנוחה באגודה למען החייל, לאחר שישה חודשי עבודה לכל היותר, היה על האגודה למען החייל לערוך עבור המנוחה ביטוח פנסיוני מקיף על דרך קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, שכולל כסוי לזקנה, נכות ומוות (שאירים).

טענות הנתבעת 2 הנתבעת 2 טענה שבהתאם להסכם ההעסקה, המנוחה הייתה זכאית להפקדות פנסיוניות בשיעורים העולים על אלו שהיו מנויים באותה עת בצו ההרחבה ולכן מדובר בהסדר פנסיוני מיטיב, וצו ההרחבה לא חל. בתקופה הרלוואנטית לתביעה קיבלה הנתבעת 2 שירותי הנהלת חשבונות מגורם חצוני.

אכן מדובר במקרה טרגי בו נותרו התובעים ללא פנסיית שאירים כתוצאה מכך שלמנוחה לא היה כסוי בטוחי למקרה של מוות (שאירים).

...

לטענת הנתבעת 1, משפעלה לפי רצונה של המנוחה וביטחה אותה בקופת גמל בהתאם לבחירתה הרי שפעלה בהתאם לחובותיה שבדין, ודין התביעה כנגדה להידחות.

משכך, התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש נדחית.

מהאמור לעיל, דין התביעה נגד הנתבעות להידחות.

סוף דבר דין התביעה נגד הנתבעות להידחות.

ביחס לתקופת חייו של המנוח – קצבת הפנסיה החודשית ששולמה לו והכנסתו מעבודה נוספת וביחס לתקופה שלאחר פטירתו – קצבת השארים.

יוצא אפוא, כי לעיזבון לא נגרם בפועל כל הפסד הכנסה ב"שנים האבודות" ועל כן אין ולא היה מקום לזכותו בפצוי בראש נזק זה. סבורתני כי כל קביעה אחרת תעשיר את העיזבון ללא כל הצדק שבדין (ראו ע"א 8961/16 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח חובה, סעיף 25 (14.6.2017)) ובלשון המשיבה בעקרי הטיעון מטעמה - "אי ניכוי פנסיית השארים מצה"ל מהפצוי שנפסק למערערים יוביל לתוצאה אבסורדית ובלתי מתקבלת על הדעת, שכן מחד האלמנה תפוצה על ידי המשיבה על הפסדי ההכנסה של המנוח שכוללים הפסדי פנסיה... בסך של 2,637,739 שח, ומאידך היא תמשיך לקבל מהמדינה את פנסיית השארים בסך של 3,005,486 ₪... האלמנה תקבל בגין אותו רכיב של הפסד הכנסה של המנוח, הן מהמשיבה והן מהמדינה". בקביעה לפי העיזבון אינו זכאי לפצוי בראש הנזק של הפסד הכנסה ב"שנים האבודות" ישמר עיקרון היסוד שבדיני הנזיקין לפיו הפצוי נועד להשיב את מצב הניזוק לקדמותו ואף המזיק לא יימצא פטור מלשאת בפצוי בגין ראשי נזק אחרים, אשר בינם ובין תשלום קצבת שארים אין דבר וחצי דבר (כאב וסבל, הוצאות קבורה ואבל, אובדן שירותי בעל/אב וכיוב').

...

יונה אטדגי, שופט השופטת ש. יעקובוביץ: כחברתי השופטת שבח סבורה אני כי דין הערעור ככל שעניינו באופן חישוב הכנסות המנוח לצורך הערכת נזקו של העזבון בגין הפסד הכנסה ב"שנים האבודות" להידחות.

שלומית יעקובוביץ, שופטת התוצאה על דעת כלל חברי המותב – הערעור נדחה.

(ב) המנוח, כיתר עובדי המשיבה 2, היה מבוטח ב"מבטחים", ובעקבות פטירתו שולמו לאלמנה הסכומים הבאים: 6,000 ל"י מענק ביטוח הדדי, 3,000 ל"י מענק פנסיוני, המשתלם לשאיריו של חבר שנפטר אשר אינם זכאים להנות מגמלאות שאירים משום שהמנוח לא צבר את תקופת ההכשרה הדרושה, וסך 15,210 ל"י, סכום, שהצטבר לטובת המנוח מניכויי כספים, אשר בחלקם נוכו משכרו החודשי של המנוח ובחלקם נתרמו חודשית על-ידי מעבידתו לחשבונו.

בידוע, שלפי הכללים הרווחים בקרנות הפנסיה השונות וגם בפנסיה המשתלמת לעובדי מדינה, השיעור המירבי לתשלום הוא 70%, ושיעור מרבי זה ישולם על-פי משך תקופת השירות.

...

השקפה זו מקובלת עלי, ואילו הכלל הגורף של היתעלמות טוטלית מנישואים שניים נראה לי, בכל הכבוד, בלתי צודק, והוא עלול להוות גזירה, שהנתבע הרשלן לא יוכל לעמוד בה. נניח שהתביעה בנזיקין היא נגד הנתבע אישית, ושום חברת ביטוח אינה ניצבת מאחוריו, וכי האלמנה הצעירה נישאה מחדש לאדם, המפרנס אותה בכבוד.

גם ההשוואה, שמותח חברי הנכבד, השופט אלון, בין הבעיה דלעיל לבין ההלכה הפסוקה, הנוגעת לטובתם של קטינים, אינה מקובלת עלי, בכל הכבוד הראוי.

יקבע בית-משפט קמא לאורה את המסקנה המשפטית על-פי ההלכה הפסוקה הקיימת, המחייבת אותו.

בהסתמך על הקביעות אליהן נגיע לעניין החוזה בין העובד, המנוח-למעבידו, הנתבע, ביחס לזכותו של המנוח להסדר ביטוח בפנסיה מקיפה ולהפרשות לקרן ההשתלמות-נדרש לסעדים המבוקשים בכתב התביעה, הן ביחס לנתבע והן ביחס לנתבעים 2 ו-3 ועניינן הפיצוי להן זכאיות התובעות, ככל שהן זכאיות לו, כתוצאה מאי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה ביחס לתקופת העסקתו של המנוח בשירות הנתבע.

טענה אחת מתייחסת לטענת קרן מקפת לעניין מחלה קודמת ולפיה משהיה המנוח חולה במחלה קשה טרם העברת התשלום הראשון מאת הנתבע, בחודש דצמבר 2001-אין שאריו זכאים לפנסיית שאירים, משום שהמנוח לא צבר תקופת הכשרה של 60 יום מיום הצטרפותו לקרן, על פי תקנות הקרן (דצמבר 2001).

...

כל יתר תביעות התובעות, לרבות תביעת קרן ההשתלמות נגד הנתבע-נדחות.

ובאשר להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד – התובעות ישלמו לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ + מע"מ תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד פסק דין זה עד לפירעון המלא בפועל.

בשיעור ההוצאות ושכר הטירחה, נילקח בחשבון מעמד התובעות והעובדה כי תביעת התובעות נגד הנתבע התקבלה בחלקה המזערי אם כי יצוין כי התובעות לא תבעו בתביעתן הנוכחית ולו באופן חילופי השבת דמי הגמולים שנוכו משכרו של המנוח ושנפסקו בפסק דין זה. לא מצאנו לנכון לחייב את התובעות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לזכות קופות הגמל (נתבעים 2-5) ולו בשל מעמדן של התובעות, לרבות העובדה כי מדובר בתביעה של שאירי המנוח שהיה חבר בעבר בקרן נגד קופות גמל.