(ב) המנוח, כיתר עובדי המשיבה 2, היה מבוטח ב"מבטחים", ובעקבות פטירתו שולמו לאלמנה הסכומים הבאים: 6,000 ל"י מענק ביטוח הדדי, 3,000 ל"י מענק פנסיוני, המשתלם לשאיריו של חבר שנפטר אשר אינם זכאים להנות מגמלאות שאירים משום שהמנוח לא צבר את תקופת ההכשרה הדרושה, וסך 15,210 ל"י, סכום, שהצטבר לטובת המנוח מניכויי כספים, אשר בחלקם נוכו משכרו החודשי של המנוח ובחלקם נתרמו חודשית על-ידי מעבידתו לחשבונו.
בידוע, שלפי הכללים הרווחים בקרנות הפנסיה השונות וגם בפנסיה המשתלמת לעובדי מדינה, השיעור המירבי לתשלום הוא 70%, ושיעור מרבי זה ישולם על-פי משך תקופת השירות.
...
השקפה זו מקובלת עלי, ואילו הכלל הגורף של היתעלמות טוטלית מנישואים שניים נראה לי, בכל הכבוד, בלתי צודק, והוא עלול להוות גזירה, שהנתבע הרשלן לא יוכל לעמוד בה. נניח שהתביעה בנזיקין היא נגד הנתבע אישית, ושום חברת ביטוח אינה ניצבת מאחוריו, וכי האלמנה הצעירה נישאה מחדש לאדם, המפרנס אותה בכבוד.
גם ההשוואה, שמותח חברי הנכבד, השופט אלון, בין הבעיה דלעיל לבין ההלכה הפסוקה, הנוגעת לטובתם של קטינים, אינה מקובלת עלי, בכל הכבוד הראוי.
יקבע בית-משפט קמא לאורה את המסקנה המשפטית על-פי ההלכה הפסוקה הקיימת, המחייבת אותו.