מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פנסיית נכות לעמית שנפגע באירוע תאונתי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 21.3.17 השיבה נתבעת 3 לתובע במכתב מטעמה (ר' נספח ו' לכתב התביעה) כי היא דוחה את תביעתו בנימוק כי – "תקנה 67 לתקנון קרן פנסיה קובעת כי: "עמית 'לא פעיל' לא יהא זכאי לפנסיית נכות". בהתאם לרישומי הקרן, במועד הארוע בנטען על ידך לא היית "עמית פעיל" כהגדרה זו בתקנון הקרן, ואינך זכאי לפנסיית נכות" יצוין, כי התובע תבע את הסעד לקבלת פנסיית נכות גם מהמעסיקה.
יתירה מכך, בגין הפסקת ההפקדות שארעה בשנת 2016, לפני מועד קרות התאונה, נשלח לתובע בחודש מאי 2016 מכתב התראה שבו צוין כדלקמן (צורף כנספח ו' לכתב ההגנה – להלן: "מכתב ההתראה"): "בהתאם להוראות הדין, אנו מחויבים להודיע לך שהפסקה בתשלומים לקרן הפנסיה במשך תקופה העולה על (5) חמישה חודשים רצופים (תקופת ארכת הביטוח כאמור) תיגרום לפגיעה בכיסוי הבטוחי שלך, בתור עמית בקרן הפנסיה:
...
על כן אנו קובעים כדלקמן: ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו התובע היה זכאי לפנסיית נכות בגדר "עמית פעיל". כן זכאי לזקיפת דמי גמולים ביחס לתקופה.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

במהלך תקופת העבודה הופקדו עבור התובע דמי גמולים לקרן פנסיה "כלל פנסיה, המנוהלת על-ידי הנתבעת 2, כלל פנסיה וגמל בע"מ (הלן – הקרן). כעמית בקרן, בוטח התובע בביטוח אובדן כושר עבודה במסלול "בסיסי". לפי תקנון הקרן בנוסחו הרלוואנטי במועד התאונה (מהדורת ינואר 2014) בקרות מקרה ביטוח יהיה זכאי העמית לפנסית נכות בסכום השווה ל- 75% מההכנסה הקובעת.
בטופס התביעה[footnoteRef:11] צוין שהארוע המזכה בפנסית נכות הוא כתוצאה מתאונת עבודה.
בנסיבות המקרה כאן, הובהר לתובע בטופס המשיכה כי משיכת הכספים תוביל לפגיעה בזכאותו לפנסית נכות מהקרן.
...
תמוה שהתובע לא החריג את התביעות והסעדים הנזכרים בתביעה כאן מתחולת הסכם הפשרה באופן מפורש ויש באמור כדי לחזק את המסקנה שהוויתור בהסכם הפשרה כולל גם את הטענות שהועלו בהליך כאן.
לא מצאנו לבחון את הטענות שהעלה התובע בנוגע להליך השימוע או סיום ההעסקה.
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

על פי המסמכים הרפואיים (סיכום מיום 11.3.15 של בית חולים רמב"ם), ביום 11.3.15 ארע ארוע תאונתי שבו נפגע בידו השמאלית (להלן – התאונה).
שלישית, על כך שהתחייבות מעסיק לתשלום דמי גמולים יכולה להחשב, מבחינת העמית וזכויותיו מול קרן הפנסיה, כאילו שולמו דמי גמולים בפועל - ניתן ללמוד מההסדר הקבוע בסעיף 19א(ד) ו- 19א(י) לחוק הגנת השכר.
בנסיבות אלו, לא מתקיימת בתובע הגדרת המונח "מבוטח פעיל" המחייבת רישום חודש ביטוח בחודש שקדם למועד התאונה ומשכך הוא אינו יכול להיות זכאי לפנסית נכות בשל התאונה.
...
שוכנענו שבקשת ההצטרפות – מוצג נ/1 – אינה מסמך מפוברק כטענת התובע.
אנו קובעים שמסירת ההמחאות לסוכנות הביטוח, רואים בה כאילו נמסרו לנתבעת (סעיף 2 לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965.
שגיא העיד כי סוכנות הביטוח מסייעת לעתים למעסיקים להכין טבלה כזו כחלק מהשירות שהיא נותנת ולכן סביר בעינינו - וכך אנו קובעים – שסוכנות הביטוח הכינה את הטבלה בסמוך להעברת הכספים לנתבעת, היינו לאחר מועד התאונה (עדות שגיא ועדות אנטון בעמוד 25 לפרוטוקול).
סיכום לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2008 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

נוסיף, כי בהתאם לדרישת הקרן, הגיש מר וניט תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בארוע המוחי כתאונת עבודה.
ביום 9.6.2006 הגיש מר וניט בקשה לקבלת הלוואה מהקרן עד להכרעה בתביעה שהגיש כנגד המוסד לביטוח לאומי, להכרה בארוע הימנו סבל ביום 16.12.2003 כפגיעה בעבודה.
חובת קרן פנסיה לשלם לעמית קצבת נכות קמה על פי התקנון, רק לאחר מיצוי מלוא ימי המחלה שעמדו לזכותו אצל מעסיקתו, כאשר פיטורי עובד טרם מיצוי ימי מחלה אלו, הנה בבחינת הפרה וסיכול של הוראות התקנון.
...
הנה כי כן, התוצאה היא, כי מכח חוק דמי מחלה על שופרסל היה להעסיק את מר וניט עד ליום 17.3.2004.
על כן, לא מצאנו לקבוע כי חלה על שופרסל החובה להעסיקו ב - 360 הימים העודפים או לפצותו על פיטוריו בטרם מיצוי אותם ימים.
סוף דבר [17] על דעת הנשיא אדלר, השופטות וירט-ליבנה ורוזנפלד ונציג הציבור מר שגב ובניגוד לדעתו של נציג הציבור מר חבשוש, אנו קובעים, כי במערכת היחסים המשולשת שלפנינו, על שופרסל לפצות את מר וניט בסכום השווה לדמי 45 ימי מחלה להם היה זכאי במועד פיטוריו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.1.2004 ועד לתשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

להלן הפלוגתות הדורשות הכרעה: האם יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2 מחמת העידר יריבות והיעדר סמכות עניינית? האם חל על הנתבעת 1 צו הרחבה בענף המוסכים? האם ביום 28/12/16 עבר התובע תאונת עבודה? מהו מועד הצטרפות התובע לקרן הפנסיה, והאם במועד התאונה היה "עמית פעיל" כהגדרתו בתקנון כלל? האם התובע הפך לנכה באופן המזכה אותו בתשלום קצבת נכות? מהו המועד בו על פי דין היה על הנתבעת 1 לבטח את התובע בביטוח פנסיוני? ככל שנגיע למסקנה כי התובע לא בוטח במועד, האם יש נפקות לכך במישור היחסים בין התובע לבין מי מהנתבעות? ככל שנגיע למסקנה כי על מי מהנתבעות לשלם לתובע קצבת נכות, מה יהיה שיעורה? האם יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2 מחמת העידר יריבות וסמכות עניינית? לטענת הנתבעות, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2 בגין העידר עילה והעדר יריבות וזאת מקום בו אין חולק כי הנתבעת 2 לא העסיקה את התובע, ובהעדר עילה להרמת מסך, דין התביעה נגדה להדחות.
על כן, הרינו קובעים כי ביום 28/12/16 צמיג שנזרק על ידי אחד העובדים פגע בתיקרה שגובהה 3 מטרים, ולאחר מכן נחת ופגע בעוצמה בראשו של התובע (בצדו השמאלי): (להלן - התאונה או הארוע).
עוד קובע התקנון בסעיף ההגדרות כי נכה מלא הוא "נכה שלפחות 75% מכושרו לעבוד נפגעו מחמת מצב בריאותו וכתוצאה כך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו, או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או ניסיונו, במשך תקופה של למעלה מ-90 ימים רצופים, והכל בכפוף להחלטת הועדה הרפואית ו/או רופא הקרן". מכאן וכפי שצוין לעיל, היות והתובע לא בוטח במועד, ואילו היה מבוטח היה נחשב לעמית פעיל במועד קרות התאונה, הרי שכעת עליו להוכיח כי רופא הקרן היה מכיר בו כ"נכה מלא", הגדרה שבאה לידי ביטוי בנכות תפקודתית.
...
להלן הפלוגתאות הדורשות הכרעה: האם יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2 מחמת העדר יריבות והעדר סמכות עניינית? האם חל על הנתבעת 1 צו הרחבה בענף המוסכים? האם ביום 28/12/16 עבר התובע תאונת עבודה? מהו מועד הצטרפות התובע לקרן הפנסיה, והאם במועד התאונה היה "עמית פעיל" כהגדרתו בתקנון כלל? האם התובע הפך לנכה באופן המזכה אותו בתשלום קצבת נכות? מהו המועד בו על פי דין היה על הנתבעת 1 לבטח את התובע בביטוח פנסיוני? ככל שנגיע למסקנה כי התובע לא בוטח במועד, האם יש נפקות לכך במישור היחסים בין התובע לבין מי מהנתבעות? ככל שנגיע למסקנה כי על מי מהנתבעות לשלם לתובע קצבת נכות, מה יהיה שיעורה? האם יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2 מחמת העדר יריבות וסמכות עניינית? לטענת הנתבעות, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2 בגין העדר עילה והיעדר יריבות וזאת מקום בו אין חולק כי הנתבעת 2 לא העסיקה את התובע, ובהיעדר עילה להרמת מסך, דין התביעה נגדה להידחות.
" (עמוד 60 שורות 21-24 לפרוטוקול המתומלל ועמוד 61 שורות 1-19, שם) לנוכח המקובץ לעיל, הרינו מאמצים את חוות הדעת של ד"ר תמיר - הוא האקטואר מטעם התובע, לפיה נזקו של האחרון הינו 434,000 ₪.
סוף דבר- בהתאם לאמור לעיל הרינו פוסקים כך: התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת במלואה ובהתאם הרינו מחייבים אותה לשלם לתובע סכום של 434,000 ₪, כאשר סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלומם בפועל.
התביעה נגד הנתבעת 2 והנתבעת 4, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו