פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך עבירה על תקנה 44 (א)

פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך (נסיבות מחמירות) – עבירה על תקנה 44(א) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 יחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה התשכ"א – 1961.

...

אין אף במקום בו הוכח קיומו של אשם תורם של המעורב אין בכך כדי לשנות את המסקנה כי בענייננו הנאשם נהג ברשלנות וגרם לתאונה, ואין באשם תורם זה כדי לאיין את אחריות הנאשם.

ולסיכום הממצאים: הריני מאמצת מלוא קביעות הבוחן המשטרתי כביטוין בכתב, בממצאים שהונחו בפניי ובעדותו בביהמ"ש. הריני קובעת עובדתית כי בשעת האימפקט הנאשם טרם השלים פניית הפרסה, ולמעשה יצר חסימה בנתיב התקדמות הרוכב.

סוף דבר - הריני קובעת כי הוכחו בפניי כל יסודות העבירות המיוחסות לנאשם ולפיכך מרשיעה אותו במיוחס לו בכתב האישום.

אישום מספר 3 מיום 23.10.16 מייחס לנאשם נהיגה ללא רישיון שעה שלא הוציא רישיון מעולם, נהיגה ברכב ללא ביטוח בתוקף , גרימת תאונת דרכים בעבירות של נהיגה בקלות ראש ,פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך ובאי הגשת עזרה לנפגע.

לסיכום הנאשם הורשע ב- 3 עבירות של נהיגה ללא רישיון מעולם, 3 עבירות של נהיגה ללא ביטוח בתוקף, 3 עבירות של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, עבירה של אי ציות להוראות שוטר, עבירה של נהיגה בקלות ראש, עבירה של אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה, עבירה של היתנהגות הגורמת נזק, עבירה של שימוש בפלפון ללא דיבורית ועבירה של בריחה ממעצר בנגוד לסעיפים 257(2) ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; לסעיפים 10א ו- 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961, עבירות על תקנות 21(ב)(2), 23(א)(1), 28(ב), 44(א) ו-144א2 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

...

לסיכום הנאשם הורשע ב- 3 עבירות של נהיגה ללא רישיון מעולם, 3 עבירות של נהיגה ללא ביטוח בתוקף, 3 עבירות של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, עבירה של אי ציות להוראות שוטר, עבירה של נהיגה בקלות ראש, עבירה של אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה, עבירה של התנהגות הגורמת נזק, עבירה של שימוש בפלאפון ללא דיבורית ועבירה של בריחה ממעצר בניגוד לסעיפים 257(2) ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; לסעיפים 10א ו- 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961, עבירות על תקנות 21(ב)(2), 23(א)(1), 28(ב), 44(א) ו-144א2 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

בעפ"ת (ב"ש) 62682-01-14 מזרחי נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 3.3.14) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בשלושה כתבי אישום שונים בעבירות של נהיגה בלתי מורשית, נהיגה בפסילה, נהיגה בקלות ראש, חבלה של ממש, אי ציות לתמרור עצור, אי ציות להוראות שוטר, שימוש בלוחית רישוי מזויפת ובנהיגה ללא ביטוח.

בהתאם לכך סבורני כי בנסיבות מקרה זה גובר האינטרס הציבורי על נסיבותיו של הנאשם.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אחריות לתאונת דרכים בנסיבות של נהיגה בחוסר זהירות, עבירה לפי תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך, עבירה לפי תקנה 44(א) לתקנות התעבורה, היתנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה וכן גרימת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.

...

לאחר שבחנתי את העדויות והראיות בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי נותר ספק סביר באשר לשאלת אחריות הנאשם לתאונה ומספק שכזה, דין הנאשם ליהנות.

סוף דבר לאחר שקילת העדויות וניתוח נתוני התיק, לא מצאתי ביטחון ראייתי דרוש בכדי להטיל על כתפיו של הנאשם את האחריות לקרות התאונה מבלי שיוותר ספק סביר.

לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי נבצר ממני להכריע בין גרסאות הצדדים לחובת הנאשם ברמה הנדרשת במישור הפלילי, היינו מעל לכל ספק סביר ולפיכך, זיכיתי את הנאשם מחמת הספק.

לנאשם יוחסו העבירות הבאות: היתנהגות הגורמת נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך (נסיבות מחמירות), עבירה על תקנה 44(א) לתקנות התעבורה; נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי[נוסח חדש], תש"ל – 1970.

...

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי שיקולי המאשימה בקביעה כי יש להעמיד את הנאשם לדין בגין אחריותו לתאונה התבססה על הנחות שגויות.

מקובלת עלי גרסת הנאשם כי הספיק להשלים את פניית הפרסה עוד לפני שהנהג המעורב פגע בו. אני סבור כי נהג הקטנוע אשר שדה הראיה שלו מוגבל, ואשר זיגזג בין הנתיבים ונסע בנתיב האמצעי הופתע מהימצאות הנאשם בנתיב הנסיעה שלפניו ופגע בו כפי שפגע.

לסיכום בנסיבות אלה, אני מעדיף את גרסת הנאשם ומזכה אותו מהעבירות המיוחסת לו בכתב האישום לגבי התאונה וזאת מחמת הספק, ומרשיעו בעבירה של נהיגה ללא ביטוח.

בנסיבות אלה, אני דן את הנאשם לתשלום קנס כספי בסך של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם.

ההליך בבית משפט קמא: המערער הובא לדין בגין העבירות הבאות: פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך – עבירה על תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות") יחד עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), עבירה של היתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף - לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות, יחד עם סעיף 38 (3) לפקודה ועבירה של נהיגה רשלנית - לפי סעיף 62 (2) לפקודה בצרוף סעיף 38 (2) (3) לפקודה.

...

זאת ועוד גם הבקשה לסיוג עונש הפסילה, דינה להידחות.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור ומורה על ביטול צו עיכוב ביצוע העונש, במידה וניתן צו כזה, כך שעל המערער לקיים את גזר הדין לאלתר ולהפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט.

המערער ישלם את הקנס בהתאם להחלטת בית משפט קמא כשמניין הזמן יהיה מיום מתן פסק דין בערעור.