פנייה למינוי סנגור מהסמכות השיפוטית

לא בכדי נקבע בסעיף 18(ג) לחוק הסנגוריה הציבורית כי "שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאשור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע זכאים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, בדרך כלל, בהדרגה או לפי אזורים". בהתאם, בשים לב לחשיבות הייצוג המשפטית ותרומתה החשובה של הסנגוריה הציבורית לזכויות חשודים, נאשמים, אסירים וכאלו שאושפזו במסגרת צו אישפוז פלילי, ראוי שנושא הקף הסמכות להרחיב את הייצוג המשפטי גם בהליכים נלווים ייבחן ויוסדר ע"י הגורם המסדיר ו/או המחוקק, ולא בדרך של חקיקה שיפוטית.

מדובר בהחלטה מכוח סמכותה המנהלית של הסנגוריה הציבורית ובלא שקדמה לכך פניה של האסיר לבית המשפט בבקשה להורות על הסדרת ייצוג משפטי.

הסניגוריה הציבורית שואבת את סמכותה למינוי סנגור צבורי בהליכים הנלווים לאלו שהוסדרו במפורש בהוראות חוק הסנגוריה הציבורית מכוח הוראות סעיף 16 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, הקובע כי "סנגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך לפני שופט או בית משפט, לרבות בעירעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת". מינוי סניגור צבורי עובר לאחריות הסנגוריה הציבורית מכוח הוראות סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי.

...

סבור אני כי גם לגוף העניין, במקרה שבפני, ניתן להגדיר את בקשתו של העותר לשינוי סיווג הקטגוריה בעניינו והוצאתו לחופשה כהליך הנלווה להליך המתנהל בפני ועדת השחרורים.

בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה: בעניין זה סבור אני, על פי הנתונים שהוצגו בפני, כי ניתן לפטור את העותר מתשלום אגרה.

סיכום: בסיכומו של דבר אני מורה כדלקמן: בכל הנוגע לעתירה עצמה – אני מורה על דחייתה מהטעם שבעת הגשתה טרם מוצה ההליך המנהלי וטרם התקבלה החלטה בעניין בקשתו של האסיר לשינוי סיווג ולהוצאתו לחופשה.

הסמכות נתונה לבית המשפט בלבד, הרשאי, במקרים המתאימים, להורות על מינוי סנגור צבורי בהליך של עתירה מנהלית על פי סעיף 62א, אם ביוזמתו, אם על פי בקשת העותר או בעקבות בקשה/פנייה של הסנגור הצבורי.

ברע"ב 4079/13 מגאדבה מחמוד ראיק נ' שב"ס קובע השופט הנדל : "ככלל, הפסיקה הכירה במגוון שיקולים שיש לשקול כאשר מוגשת בקשה למינוי סנגור צבורי בהליכי עתירת אסיר. בין היתר, ומבלי לקבוע מסמרות, יש לבחון את אופי העתירה וסכוייה, סוג העבירות בהן הורשע המבקש והעונש שהוטל עליו, ונסיבותיו האישיות של המבקש. יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך היתחשבות במגבלת המשאבים של הסניגוריה הציבורית ובצורך לשמור על שויון בין האסירים (ראו והשוו 8702/11 עניין רוייטר, רע"ב 4914/12 – זוזוליה נ' מ"י, רע"ב 5716/12 קייס נ' מ"י)". ראה גם החלטתי בעת"א 29629/06/15 אוסטרובסקי פיוטר נ' מ"י וכן החלטת כב' השופט שלמה פרידלנדר (בית משפט לעניינים מינהליים באר שבע) בעת"א 14594/04/11 משה בנישתי נ' שב"ס ועת"א 26349/05/11 איל בניטה נ' שב"ס. סיכומם של דברים, אין זכאות סטאטוטורית המאפשרת מינוי עצמי, אלא מסמכות שיפוטית טבועה וייצוג על ידי הסניגוריה טעון החלטת מינוי שיפוטית, שתנתן, כאמור, במקרים המתאימים והדרושה להבטחת הליך הוגן.

...

תגובת המשיבה : המשיבה סבורה כי דין העתירה להידחות על הסף משום שאין כל חדש מאז עתר העותר בעתירה קודמת זהה באותו עניין במסגרת עת"א 65315/12/15 שנדחתה בהחלטה מיום 18/2/16.

ברע"ב 4079/13 מגאדבה מחמוד ראיק נ' שב"ס קובע השופט הנדל : "ככלל, הפסיקה הכירה במגוון שיקולים שיש לשקול כאשר מוגשת בקשה למינוי סניגור ציבורי בהליכי עתירת אסיר. בין היתר, ומבלי לקבוע מסמרות, יש לבחון את אופי העתירה וסיכוייה, סוג העבירות בהן הורשע המבקש והעונש שהוטל עליו, ונסיבותיו האישיות של המבקש. יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במגבלת המשאבים של הסניגוריה הציבורית ובצורך לשמור על שוויון בין האסירים (ראו והשוו 8702/11 עניין רוייטר, רע"ב 4914/12 – זוזוליה נ' מ"י, רע"ב 5716/12 קייס נ' מ"י)". ראה גם החלטתי בעת"א 29629/06/15 אוסטרובסקי פיוטר נ' מ"י וכן החלטת כב' השופט שלמה פרידלנדר (בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע) בעת"א 14594/04/11 משה בנישתי נ' שב"ס ועת"א 26349/05/11 איל בניטה נ' שב"ס. סיכומם של דברים, אין זכאות סטטוטורית המאפשרת מינוי עצמי, אלא מסמכות שיפוטית טבועה וייצוג על ידי הסניגוריה טעון החלטת מינוי שיפוטית, שתינתן, כאמור, במקרים המתאימים והדרושה להבטחת הליך הוגן.

לסיכום, עמדת משטרת ישראל הינה סבירה על רקע מכלול הנסיבות וההחלטה המנהלית המתבססת על עמדת משטרת ישראל, למרות עמדת מב"ן, עומדת במבחן הביקורת השיפוטית על החלטה מנהלית.

על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

עוד טענו המבקשים כי, אי יכולתם לנהל את ההליך הפלילי והצורך בייצוג מקצועי של עורך דין, לא נעלמה מעיני בית המשפט, אשר עם תום מועד ההוכחות פנה למבקשים ואפשר להם הגשת בקשה למינוי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית לצורך ייצוגם בדיון להשמעת הכרעת הדין.

בתגובתה לבקשה מציינת המשיבה כי, לא ברור מהו מקור הסמכות של בית המשפט להורות על ביטול הכרעת הדין לאחר שנשמעו הראיות בתיק.

באשר לפרשנותו של המונח "עוות דין" נקבע, כי מדובר במבחן אובייקטיבי, "הבוחן האם קיים חשש סביר כי הפגיעה בזכויות הנאשם השפיעה על שיקול הדעת השפוטי במובן זה שעקב הפגם גדלה הסבירות להרשעת-שוא (ראו: מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 563 (1999); ע"פ 1253/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.3.2006)). למעשה מדובר ב"מבחן הסתברותי-תוצאתי הבוחן את היחס בין הפגם לבין אפשרות של שינוי בתוצאת המשפט" (ראו: ע"פ 5889/01 נחום נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.2.2005)).

...

יודגש, כי אין בקיומו של פגם פלוני, בכדי להביא למסקנה כי הופרה "חובתו המוגברת" של בית המשפט כלפי נאשם שאינו מיוצג, ובסופו של יום, ניצבת שאלת עיוות-הדין - האם יש בהצטברותם של הפגמים דלעיל לגרום למערער עיוות-דין כלשהו (ע"פ 307/72 עמיאל נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(1), 632 (1974); ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793, בעמ' 805 (1989); עניין רפאלי לעיל, בעמ' 719).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

העותר הגיש ביום 25.11.2021 עתירה שנכתבה על ידו, לצד בקשה למינוי סנגור צבורי ולפטור מאגרה בשל עיקול חשבון הקנטינה.

ביום 12.12.2021 פנה ב"כ העותר אל המשיבים בבקשה ליצור מתוה שיותיר חלק מחשבון הקנטינה של העותר מחוץ לתחולת צו העיקול, וכן להגדיר את העותר כאסיר נזקק בהתאם לנוהלי המשיב 1, באופן המקים לו זכאות לקיצבה המוגנת מצווי עיקול ולאספקה של פרטי לבוש וצרכי הגיינה [ראה פקודת נציבות 04.38.00 מענק כספי לאסיר נזקק (עידכון אחרון: 01.02.2016); וכן פקודת נציבות 04.01.00 ציוד אישי לאסירים (עידכון אחרון: 09.08.2009)].

אין מקום להתערבות שיפוטית במישור המינהלי בהחלטה לעקל את חשבון הקנטינה של אסיר, טרם מיצה את ההליכים האמורים מול המרכז [בג"ץ 6446/19 רמין דולב נ' הוצאה לפועל (לא פורסם, 17.11.2019)], וכך גם עולה מההחלטות שניתנו בהליך זה. למשיב ניתנו סמכויות אכיפה וגבייה של החובות המנויים בחוק המרכז לגביית קנסות, ובין היתר פיצויים לנפגעי עבירה.

...

בענייננו, נחה דעתי כי המשיב 1 עמד בחובתו זו, בכך שאישר לעותר זכאות לקצבה המוגנת מפני עיקול, מכוח הגדרתו כ"אסיר נזקק".

אשר על כן, העתירה נדחית.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע עתפ"ב 25369-11-20 אל סאנע נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה "נגב מזרחי" בפני כבוד השופט אלון אינפלד מערער קאמל אל סאנע משיבה הועדה המקומית לתיכנון ובניה "נגב מזרחי" בעיניין שאלת הסמכות למינוי סניגור צבורי עו"ד גבריאל פורט, הסנגוריה הציבורית מחוז הדרום החלטה

מסלול, המקים "סעד חלופי" ושולל אפשרות פניה לבג"ץ. לא הייתה כל כוונה באותה החלטה קצרה להחיל על ההליך המינהלי היבטים נוספים של הדיון הפלילי.

אין ייחוד בצוי ההריסה השפוטיים והמינהליים המצדיק את ההקש שלהם דוקא לעניין הפלילי, לצורך מינוי סניגור.

...

לסיכום, לא מצאתי הצדקה למתן פירוש יצירתי לחוק סדר הדין הפלילי, החורג מהלשון הפשוטה.

התוצאה היא, אפוא, שלא שוכנעתי שיש בידי בית משפט זה סמכות למנות לנאשם סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית.

לפיכך, בקשת המערער למינוי סנגור – נדחית.