פנייה למועצה הישראלית לצרכנות לשליחת מכתב

התובע אף פנה למועצה הישראלית לצרכנות ששלחה מצדה מכתב לנתבעת לפיו קיים חשש להפרת סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") העוסק בהטעיה.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונפרשו בפניי נסיבות תיק זה, אין בידי לקבל טענות אלה של הנתבעת.

בנסיבות אלה, לפנים משורת הדין, סבורני כי למרות שבמישור היחסים בין הצדדים לא חל התקנון, יש בו כדי לשקף את אומד דעתה של הנתבעת בכל הנוגע לתנאים הכספיים לביטול החוג ובכלל זה כניסת הביטול לתוקף בתום 14 ימי עסקים משליחת הטופס, קרי ביום 15.12.19 וניכוי דמי ביטול בשיעור של 15% (ת"ק (ת"א) 40728-09-15‏ ‏טל עדיני נ' ‏wall street‏ מבית קבוצת קידום בע"מ (פורסם, 28.07.16).

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

ביום 11.3.17 פנתה התובעת למועצה הישראלית לצרכנות (להלן: המועצה לצרכנות; נספח 7 לכתב התביעה).

בנתיים, נתקבל אצל התובעים מכתב שנשלח אליהם על ידי מר כהן ביום 29.3.17 (נספח 10 לכתב התביעה, סומן נ/1).

הדברים נרשמו באופן ברור במכתבה של המועצה לצרכנות לנתבעת, בו צוין כי "אם אמנם קרו הדברים כפי שפורטו בסעיפי המכתב, והחברה אינה מצליחה לתקן את המוצר כראוי, או להחליפו במוצר חדש תקין תוך זמן סביר, זכותם של הצרכנים לידרוש ביטול העסקה ודרישת כספם". בנסיבות המקרה דנן, התרשמתי כי התובעים עמדו על דרישתם לבטל את העסקה, בלא שנתנו לנתבעת היזדמנות נאותה לתקן את הפגם בספה.

...

על רקע האמור, הוגשה התביעה שלפני, במסגרתה עתרו התובעים לבטל את העסקה ולחייב את הנתבעת להשיב להם את כל תמורתה, כולל הובלה, בסך של 7,900 ₪, זאת בהסתמך על תקנה 2(1) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עיסקה) תשע"א-2010 (להלן: תקנות ביטול עסקה) ולסעיף קטן (1) לתוספת שבתקנות, המתייחס לריהוט.

בכפוף לשיתוף פעולה מטעם התובעים, ככל שלא יבוצע התיקון על ידי הנתבעת בתוך פרק הזמן שנקבע, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,500 ש"ח. בכפוף לאמור, התביעה לביטול העסקה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 2,000 ₪ ותישא בהוצאות התובעים בסך של 1,000 ₪.

התובעת חזרה על טענותיה וציינה כי היא באמצע טפול וכי לכל מקום שהיא פונה מסרבים לטפל בה וחזרה על טענותיה כפי שהועלו בכתב התביעה והוסיפה כי פנתה למועצה הישראלית לצרכנות שהביאה לידיעתה כי החברה שספקה את השירותים לתובעת בפשיטת רגל (ת/1).

התובעת טוענת כי היא איננה מעוניינת לתבוע את בית העסק וכי מדובר בעסק אשר פשט רגל והגישה את מכתב התשובה שנשלח אליה מטעם המועצה הישראלית לצרכנות שממנו עולה כי בית העסק המשתייך ככל הנראה בחברת "תדהר מרכז רפואי להשתלות שיניים חיפה בע"מ" פשט רגל וכי מדובר בעסק שיש לגביו צו פירוק.

...

גם טענתה של התובעת כי הנתבעת דווחה עליה כמי שחבה חוב כלפי הנתבעת רק מפני שהגישה התביעה נשוא תיק זה, דינה להידחות.

משכך, הרי שסבורני כי הנתבעת פעלה כראוי שעה ששבה לגבות את התשלומים מהתובעת.

נוכח כל האמור, אני דוחה את התביעה.

ביום 12.7.18 שלח התובע מכתב ביטול מפורט ומפורש.

התובע פנה לעזרת המועצה הישראלית לצרכנות, זו פנתה לנתבע והפנתה את תשומת לבו לתחולת סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), שעניינו ביטול עסקת מכר מרחוק.

...

בדיון הסביר הנתבע, כי לדעתו חוק הגנת הצרכן אינו חל על הנתבעת, בהיות הנתבעת לא יותר מאשר צינור המתווך בין התובע ובין הספקים בחו"ל. בנוסף ציין כי אין בידו להציג אישור להעברת התשלומים לספקים בחו"ל. דיון והכרעה ראש וראשון, טענתם של הנתבעים לפיה דיני הגנת הצרכן אינם חלים עליהם, בהיות הנתבעת "צינור" מקשר בין הלקוח ובין הספקים בחו"ל, אשר אינם כפופים לדין הישראלי, הא ותו לא - דינה להידחות מכל וכל.

גרסתו של התובע בעניין אי קבלת אישור הזמנה מתוקן ובו כל המרכיבים שהובטחו מקובלת עליי, משמצאתי לנכון לתת אמון בעדותו בפניי והתרשמתי מאמיתות דבריו; מנגד, הנתבע לא הציג אישור למשלוח אישור ההזמנה המתוקן לתובע, וגם זה שצורף לכתב ההגנה כלל אמנם את הטיולים (שנעדרו מאישור ההזמנה המקורי), אך לא את ההעברות, בגינן נדרש תשלום נוסף.

במכתב ששלחה המועצה הישראלית לצרכנות למשיבה ביום 4.2.02, שכותרתו: "תלונות צרכניות רבות וחמורות בעיניין דמי אחזקה מופקעים במלון נירוונה ים המלח", נכתב בין היתר כך (נספח 17 לתגובת המבקשים לתשובת המשיבה): "1.במועצה הישראלית לצרכנות התקבלו תלונות רבות מצרכנים אשר רכשו יחידת נופש לכל החיים במלון נירוונה ים המלח, השייך כיום לרשת "פתאל", בתלונות נימסר כי הצרכנים נדרשים לשלם דמי אחזקה בשיעור גבוה מאוד.

קשה לקבל את טענת המשיבה, שהיא גוף עסקי ומסחרי שההכנסות מדמי השירותים היו חשובים לה (ואף גררו פניה של המועצה הישראלית לצרכנות), כי לא שמה לב לכך שהחישוב שהיא עורכת במהלך כל השנים הוא שגוי וכי מגיעים לה סכומים ניכרים בשל חישוב שגוי זה. בחקירתו אף העיד מר עקה, כי אין המדובר בטעות של אדם אחד, אלא של אנשים רבים במהלך שנים רבות (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 18-1) וכי "בשנת 2019 השתוממתי איך טעו כל השנים". דומה כי גם הוא סבר כי אין זה סביר שטעות כה מהותית תימשך שנים כה רבות.

...

הערה לסיום חרף כל האמור לעיל לעניין פרשנות פשרת 2002 והתייחסותי לטענות המשיבה בדבר "חוזה יחס", דומה כי בעת שנחתמה פשרת 2002 הצדדים לא שיערו כי שער הדולר ירד באופן כה משמעותי.

גם אם אין בנסיבות אלו כדי לשנות את העובדה שהצדדים נטלו סיכון מודע בפשרת 2002 וגם אם אין בהן כדי להוביל בהכרח למסקנה שלמשיבה זכות לשנות את ההסכם, דומה כי יש מקום לנסות ולהידבר פעם נוספת, על מנת להגיע להסכמות שייתרו הצורך בהמשך ניהול ההליך, כפי שיתכן והמבקשים היו מבקשים לעשות עם שער הדולר היה עולה באופן כה משמעותי.

סוף דבר: מהטעמים האמורים עד כאן, בקשת האישור מתקבלת, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: כל לקוח של המשיבה ו/או חליפו שהנו בעל זכויות ביחידת נופש במלון לאונרדו קלאב ים המלח, אשר בחר לשלם דמי שירותים בהתאם לחלופה השנייה ב"פשרת 2002" ("המסלול הדולרי").