פניה פתאומית שמאלה ופגיעה באופנוע

לטענתה (הבלתי עקבית): האטה (כך הודעתה) או שמא עצרה כליל למשך כחצי דקה בעודה ממתינה להפסקת בשטף התנועה מן הכיוון ההפוך, ולפתע הגיע אופנועו של הנתבע ופגע בה, באזור גלגל שמאל קדמי.

טוען הנתבע: הוא נסע בנתיב השמאלי, התובעת – מימינו (ובעניין זה לא היה עיקבי בשאלה אם בנתיב הימני או שמא באמצע בין שני הנתיבים), לפתע זו החלה בפניית פרסה ופגעה ברגלו ובאופנועו, תוך חסימת נתיב נסיעתו של הנתבע.

...

אני קובע אפוא את אחריותו של הנתבע לשיפוי התובעת בגין נזקיה, אך כי משיפוי זה יש להפחית 40% הימנו, בבחינת אשמה התורם של התובעת לקרות התאונה.

הנתבע ישלם אפוא לתובעת סכום של 5,725 ₪ (60% מנזקיה הישירים), יישא ב-60% מן האגרה ששילמה בפועל, וישלם את שכ"ט עורך דינה בסכום של 1,500 ₪.

האופנוע עף. הנהג השני טוען בהגינותו, בטופס ההודעה שלו, שהוא יצא לעקיפה משמאל והוא טוען שעשית פנייה שמאלה בפתאומיות? לחלוטין לא. אני אותתי, עצירה מוחלטת, אי אפשר לנסוע שם מהר.

מרוב שיעמום הסתכלתי לתוך החלון וראיתי רכב מגיע בנתיב הימני, עוצר, מאותת לפנות שמאלה לחצות נתיב נגדי, ראיתי אותה מתחילה לעשות פניה ואז בשנייה בצד שמאל של הכביש, בנתיב הנגדי, מגיע אופנוע, מרוב בהלה עשיתי "וואו", האופנוע פוגע במכונית והנהג עף למרחק.

...

בהקשר זה יצוין כי נהגת רכב התובעת אמרה בעדותה הראשית כי "..הוא נכנס חזק ברכב.." וגם העדה הנייטרלית אמרה כי "..האופנוע פוגע במכונית והנהג עף למרחק. לא ראיתי שהיה עוד נוסע, כנראה מרוב המהירות...". היקף הנזק, כפי העולה מחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת, ובהנתן כי נהגת התובעת נסעה לאט, שכן קודם לכן עצרה בטרם החלה לפנות (כפי שאישרה העדה הנייטרלית), מובילים למסקנה כי הנתבע נסע במהירות גבוהה יחסית ובלתי סבירה.

לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד.

הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 יום סך 19,576 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 15%.

ויפורט – גירסת התובע נימסרה לחברת הביטוח מטעמו ביום 3.2.15, שם ציין: "במהלך פניה שמאלה רכב צד ג' פנה בפתאומיות שמאלה חזק וכתוצאה מכך פגע בצד ימין והפיל את האופנוע". גרסתו זו של התובע לפיה רכבה של הנתבעת סטה לנתיב נסיעתו התיישבה עם גרסתו לאירועים כפי שנמסרה במהלך ישיבת היום.

...

מסקנתי היא אם כן, כי יש להעדיף את גירסת התובע וכי דין התביעה, בסייג של מספר רכיבים, להתקבל; לא מצאתי כי יש מקום ליתן פיצוי בגין נסיעות ואבדן ימי עבודה – טענות התובע בהקשר זה נטענו בעלמא וללא כל פירוט או אסמכתא ומשכך דינן דחיה.

כמו כן לא מצאתי כי יש להיעתר לבקשת התובע לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לכאורה בעקבות התאונה למכשיר הפלאפון של התובע ולמכנסי ג'ינס.

אשר על כן אני מורה כי הנתבעות יישאו בפיצוי התובע בגין הנזקים המפורטים בסעיפים 15א-15ג לכתב התביעה (שווי האופנוע לאחר קיזוז השרידים, שכ"ט שמאי, קסדה) – נזקים אשר נתמכו במסמכים ובחוות דעת שצורפה לכתב התביעה סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד התאונה ועד התשלום בפועל.

בא כוח התובע הגיש כראיה את ההודעה שנשלחה אל חברת הביטוח, כשבתחתיתה רשום שם התובע ללא חתימת יד: "ברצוני להודיעכם כי בתאריך 6/6/2014 הייתה תאונה בין האופנוע שלי לרכב מסוג טנדר איסוזו... הנהג בטנדר נסע מול האופנוע כשלפתע פנה שמאלה ופגע באופנוע בצדו השמאלי (הפגיעה הייתה במנוע של האופנוע...". הכרעה בשאלת האחריות בעוד שלפי גרסת נהג האופנוע, עת עברו כלי הרכב זה לצד זה, סטה הטנדר לכיוון האופנוע ופגע בו, העיד נהג הטנדר כי האופנוע הגיע אל העיקול במהירות גבוהה ופגע בטנדר.

...

בעדותו בבית המשפט אמר נהג הטנדר: "נסעתי בשעה 11:00 בבוקר למסיבת רווקים של חבר בחוף הים, הדרך היא דרך חצי חול חצי כורכר, נתיב אחד בלבד, כי זה לא דרך באמת, זה שביל לאורך הים ועובר שם רכב אחד. אני נוסע על טנדר עבודה כבד. השטח שנסעתי, אני ראיתי שאני מגיע לקראת סיבוב, הצמחייה שם גבוהה, אני לא ראיתי את האופנוע, אני לא יודע איך העד אמר שהוא ראה. ואז הופיע מהסיבוב אופנוע במהירות מטורפת כמו שאופנועי שטח נוסעים. אני לא יודע אם השופט יודע מה זה דריפט, זה אופנוע שטח, אפשר לראות את זה מהלבוש שלהם. הוא בא במהירות מטורפת והחליק עם הצד שלו והתנגש לי לא בפרונט של הפגוש, הוא נקי, הוא נכנס לי בצד שלי ובראי. הנזק הוא בגלגל ובראי, במרכז האוטו שלי. כמו שאתם יכולים לראות אני עצרתי בערך מטר אחרי התאונה, מה שמעיד על המהירות שלי. הוא פגע במהירות מטורפת באוטו שלי, אני הייתי בהלם. אני לא הבנתי כמעט מה קרה, עד שפתאום יצא הבחור ואז הגיע הבחור השני שאומר שהוא נסע 10 מטר אחריו ב-30 קמ"ש שזה לא נכון לא נכון ולא נכון. אני הייתי לבד באוטו. מה שהם טוענים לא נראה לי פיזיקלית אפשרי. להתנגש בצד של אותו כשרכב מגיע מסיבוב, והנטיה שלו היא להיזרק לכיווני, מה שקרה שהוא בא במהירות מופרזת והוא נזרק על האוטו שלי". בחקירתו הנגדית נשאל נהג הטנדר אשר למהירות נסיעתו והשיב: "לא הסתכלתי על הספידומטר, 30 - 40 קמ"ש, אי אפשר לנסוע שם יותר. במהירות איטית, אולי 20 קמ"ש. זה טנדר כבד ודרך של חול... לא הסתכלתי על הספידומטר. נסעתי במהירות איטית מאד כי הדרך היא לא נוחה לטנדר, זה לא כביש". נהג הטנדר הדגים את אופן התרחשות התאונה ואישר כי בתמונה ת/3 רואים את הנזק שנגרם לטנדר.

התוצאה משלא עלה בידי התובע להוכיח את עדיפות גרסתו, דין התביעה להידחות.

הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

זאת ועוד, מעיון בהודעתו של חברו של המנוח, יוסף סאלם, מיום 31.5.17, אשר היה רכוב על האופנוע במועד התאונה עולה כי המבקש פנה שמאלה "בפתאומיות" ופגע באופנוע, וכך בלשונו: "הבחנתי ברכב מולנו עומד באמצע הכביש עם איתות שרוצה להכנס שמאלה ומאחוריו משאית ואני זוכר שהאופנוע היה עם אורות, והאופנוע צבע שחור שהגענו מרחק מהפרטית של 5 מטר בערך הוא בפתאומיות פנה שמאלה אני הרגשתי פגיעה ברכב אבל לא זוכר איך זה קרה ועפתי באויר..." (עמ' 1 ש' 4-7 להודעה).

...

יוצא אפוא כי גם כאשר מדובר בתאונה שהביאה למות אדם, על בית-המשפט לבחון את שאלת מסוכנות הנהג לציבור על יסוד מכלול נסיבות המקרה.

לסיכום, שני הרכיבים גם יחד – התנהגותו של הנהג בנסיבות התאונה הטראגית וגיליון הרשעותיו, מצביעים על מסוכנותו של המבקש לביטחון הציבור בדרכים.

לפיכך, הבקשה נדחית.