פירוק שיתוף בקשה למתן הוראות של בית המשפט

ביום 28.6.2022 הגיש ב"כ סקיאן תגובת לבקשת ב"כ אואסקר, בה טען, כי אמנם בית משפט אישר את המכר, אולם התגלה מידע חדש לפיו כל הזכויות במקרקעין מושא פירוק השתוף רשומים על שם סקיאן, כאשר לאואסקר אין זכויות רשומות במקרקעין.

ביום 3.7.2022 היתקיים דיון בשתי הבקשות למתן הוראות, בסיומו ביקשו ב"כ הצדדים ארכה על מנת להגיש לבית המשפט הודעה מוסכמת.

תפקידם לפעול "כזרועו הארוכה" של בית המשפט, ולפעול בשמו של בית המשפט, מבלי לנטות לטובת צד מסוים.

...

טוען ב"כ אואסקר, שהמסקנה העולה היא שהכספים לא היו בנמצא אצל ב"כ סקיאן בתפקידו ככונס, ולטענתו, יש להתחשב בכך בעת ההחלטה לעניין הפיצוי המוסכם.

לטענתו, לאור העובדה שנכון לאותו מועד לא נפתח חשבון הנאמנות על שם הכונסים, ולאחר אישורו הטלפוני של ב"כ אואסקר, הוחזרה ההמחאה ביום 3.4.2022 לסקיאן, וזאת בכפוף לכך שסקיאן התחייבו לכך שמיד עם פתיחת חשבון הנאמנות יפקידו את הכספים הנדרשים בהתאם לסיכום הכונסים.

ה – דיון והכרעה לאחר ששקלתי בדבר, ונוכח ההסכמות אליהן הגיעו כונסי הנכסים (שנכתבו בהודעותיהם מיום 5.7.2022), אני מורה כדלקמן: אני מאפשרת לכונסים להשלים את הליך המכר, לרבות דיווח לרשות המסים על עסקת המכר (הכונסים יפעלו במשותף ותוך תיאום ביניהם לצורך דיווח לרשויות המס על עסקת המכר).

דרך שגרה, מנהל בית המשפט של חידלות פרעון הליכי פירוק שתוף במסגרת בקשות למתן הוראות, ולא מצאתי כי הבקשה שלפניי מורכבת או סבוכה באופן שהצדיק נהולה באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט השלום.

עקרון זה נובע מן ההנחה כי יחסי שתוף טומנים בחובם "זרעים של ריב ומדון" שקיים ספק בדבר יכולתו של בית המשפט ליישבם.

...

ואולם, מקובלת עליי עמדתו של עו"ד אבני כי יש למנותו ככונס נכסים משותף יחד עם הנאמן, לאור היותו בא-כוחו של השותף העיקרי (3/6) וזאת גם אם השיקולים העומדים מאחורי רצונו להתמנות ככונס נכסים נוסף הם הפחתת שכר הטרחה של הלקוח שלו בשל התחשבנות פנימית ביניהם.

לפיכך, אני מורה על פירוק שיתוף במקרקעין ברחוב דרך העצמאות 46, קריית אתא, הידועים כגוש 11017, חלקה 148, בדרך של מכירתם וחלוקת הפדיון בין השותפים.

אני מורה על מינויים של הנאמן, עו"ד עופר גבריאלי, ככונסי נכסים על זכויות החייב והמשיבים במקרקעין לצורך מימושם ומקנה לכונסים המשותפים את הסמכויות שנתבקשו בסעיף 26 לבקשה לפירוק שיתוף שהגיש הנאמן.

כמו כן, נידרש הכונס לפעולות קודם לבצוע מכירת הנכס לפי ההחלטה מיום 4.1.2017, וכן לפעולות אגב הכנוס - בבית משפט של פשיטת רגל בקשר עם ניסיונו של הנאמן על נכסי המשיב 5 להעביר את הליכי הכנוס של הנכס לידיו תחת פקוח של בית המשפט המחוזי, והתמודדות עם תביעה כנגד כונס הנכסים בקשר עם השבת דמי הקדימה ששולמו על ידם.

עבודתם של כונסי הנכסים בכל אחד מהסבבים אינה מנת חלקו של כל כנוס אלא הכונסים נדרשו לעבודה קשה וממושכת; ההיסטוריה של התיק מעידה על כך שהמשיב 5 עשה כל שביכולתו כדי לעכב את ביצוע הכנוס ופרוק השתוף בזמן שהוא מתגורר בנכס באין מפריע, כמשתקף במספר בקשות לא מעטות שהגישו הכונסים להגיש על מנת לקדם את האפשרות לפירוק השתוף או התשובות שנדרשו לתת (בקשה מס' 14 מיום 1.3.2019; בקשה מס' 28 מיום 3.4.2019; בקשה מס' 31 מיום 21.8.2019; בקשה מס' 33 מיום 2.12.2019; תגובה מיום 21.3.2018 בבקשה מס' 22; בקשה מס' 42 מיום 21.2.2021; בקשה מס' 45 מיום 9.6.2021; בקשה מס' 46 מיום 30.6.2021; בקשה מס' 49 מיום 22.7.2021; בקשה מס' 50 מיום 23.9.2021; בקשה מס' 53 מיום3.11.2021; בקשה מס' 54 מיום 10.1.2022; בקשה מס' 56 מיום 26.4.2021; בקשה מס' 57 מיום 25.5.2022; בקשה מס' 58 מיום 27.6.2021; בקשה מיום בקשה מס' 60 מיום 21.9.2022; תגובה מיום 17.2.2020 בבקשה מס' 35; תגובה מיום 23.3.2020 בבקשה מס' 38; תגובה מיום 2.5.2021 בבקשה מס' 44 ועוד); פעולותיהם של הכונסים ננקטו לטובת כל המשיבים, נעשו בצורה ראויה והיטיבו עם בעלי הזכויות בנכס.

המשיבים 3-1 ניכנסו בנעלי אימם ז"ל, וממילא הסדרת הרישום בעיניין זה (בקשה מס' 4 מיום 20.1.2016) מהוה למצער במשתמע חלק בלתי נפרד מהחלטה מיום 4.1.2017, לכן אין ממש בטענה שמדובר בפעולה שנעשתה ללא בקשה למתן הוראות מבית המשפט.

...

בנסיבות אלה, אני מורה כי חלקו של המשיב 5 בנשיאה בשכר הכונסים יהיה גדול מכפי חלקו היחסי בזכויות ויעמוד על שיעור 40% משכר טרחת הכונסים בגין הכינוס, בתוספת מע"מ כחוק.

איני מקבלת את טענת המשיב 5 כי מדובר בפעולה שהיא חלק אינטגראלי מתפקידה של הכונסת, ולא בכדי לא תמך המשיב 5 טענתו באסמכתא בדין.

המשיב 5 מתיימר לייצג את הנושים ולפעול לטובתם, בלי לטרוח אפילו להפנות להחלטה לכאורה שניתנה בעניין זה. אינני מקבלת את טענת המשיב על העדפת נושים כביכול בשל קיזוז הוצאות שקוזזו מחלקו של המשיב 5 מקופת הכינוס, שהרי בית המשפט המחוז נדרש לעניין זה ונתן החלטתו במסגרת פש"ר 72724-01-19 ביום 13.1.2022 (נספח 7 לבקשה בתמ"ש 9035-04-22).

לאור כל האמור לעיל אני פוסקת כדלקמן: שכרם של כונסי הנכסים בגין מכר הנכס הינו סך של 158,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

כמו כן, נידרש הכונס לפעולות קודם לבצוע מכירת הנכס לפי ההחלטה מיום 4.1.2017, וכן לפעולות אגב הכנוס - בבית משפט של פשיטת רגל בקשר עם ניסיונו של הנאמן על נכסי המשיב 5 להעביר את הליכי הכנוס של הנכס לידיו תחת פקוח של בית המשפט המחוזי, והתמודדות עם תביעה כנגד כונס הנכסים בקשר עם השבת דמי הקדימה ששולמו על ידם.

עבודתם של כונסי הנכסים בכל אחד מהסבבים אינה מנת חלקו של כל כנוס אלא הכונסים נדרשו לעבודה קשה וממושכת; ההיסטוריה של התיק מעידה על כך שהמשיב 5 עשה כל שביכולתו כדי לעכב את ביצוע הכנוס ופרוק השתוף בזמן שהוא מתגורר בנכס באין מפריע, כמשתקף במספר בקשות לא מעטות שהגישו הכונסים להגיש על מנת לקדם את האפשרות לפירוק השתוף או התשובות שנדרשו לתת (בקשה מס' 14 מיום 1.3.2019; בקשה מס' 28 מיום 3.4.2019; בקשה מס' 31 מיום 21.8.2019; בקשה מס' 33 מיום 2.12.2019; תגובה מיום 21.3.2018 בבקשה מס' 22; בקשה מס' 42 מיום 21.2.2021; בקשה מס' 45 מיום 9.6.2021; בקשה מס' 46 מיום 30.6.2021; בקשה מס' 49 מיום 22.7.2021; בקשה מס' 50 מיום 23.9.2021; בקשה מס' 53 מיום3.11.2021; בקשה מס' 54 מיום 10.1.2022; בקשה מס' 56 מיום 26.4.2021; בקשה מס' 57 מיום 25.5.2022; בקשה מס' 58 מיום 27.6.2021; בקשה מיום בקשה מס' 60 מיום 21.9.2022; תגובה מיום 17.2.2020 בבקשה מס' 35; תגובה מיום 23.3.2020 בבקשה מס' 38; תגובה מיום 2.5.2021 בבקשה מס' 44 ועוד); פעולותיהם של הכונסים ננקטו לטובת כל המשיבים, נעשו בצורה ראויה והיטיבו עם בעלי הזכויות בנכס.

המשיבים 3-1 ניכנסו בנעלי אימם ז"ל, וממילא הסדרת הרישום בעיניין זה (בקשה מס' 4 מיום 20.1.2016) מהוה למצער במשתמע חלק בלתי נפרד מהחלטה מיום 4.1.2017, לכן אין ממש בטענה שמדובר בפעולה שנעשתה ללא בקשה למתן הוראות מבית המשפט.

...

בנסיבות אלה, אני מורה כי חלקו של המשיב 5 בנשיאה בשכר הכונסים יהיה גדול מכפי חלקו היחסי בזכויות ויעמוד על שיעור 40% משכר טרחת הכונסים בגין הכינוס, בתוספת מע"מ כחוק.

איני מקבלת את טענת המשיב 5 כי מדובר בפעולה שהיא חלק אינטגראלי מתפקידה של הכונסת, ולא בכדי לא תמך המשיב 5 טענתו באסמכתא בדין.

המשיב 5 מתיימר לייצג את הנושים ולפעול לטובתם, בלי לטרוח אפילו להפנות להחלטה לכאורה שניתנה בעניין זה. אינני מקבלת את טענת המשיב על העדפת נושים כביכול בשל קיזוז הוצאות שקוזזו מחלקו של המשיב 5 מקופת הכינוס, שהרי בית המשפט המחוז נדרש לעניין זה ונתן החלטתו במסגרת פש"ר 72724-01-19 ביום 13.1.2022 (נספח 7 לבקשה בתמ"ש 9035-04-22).

לאור כל האמור לעיל אני פוסקת כדלקמן: שכרם של כונסי הנכסים בגין מכר הנכס הינו סך של 158,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

המשיבים סיכלו קבלת הבקשה למתן הוראות שהגיש המערער לבית המשפט לעינייני מישפחה וזאת לנוכח הקשר ההדוק עם אחד ממנהלי העזבון.

לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, הגיש המערער בקשה לבית המשפט לעינייני מישפחה שבו מתנהלים הליכי עזבון אביו המנוח במסגרתה התבקש בית המשפט להורות להעביר את התמורה עפ"י פסק הדין לידי המשיבים מכוח זכויות הירושה להן הוא זכאי.

הדבר לא ארע וממילא הופניתי לכך שפניות המערער למשיבים נעשו רק לאחר שחלפו המועדים הקבועים בהסכם (וגם זאת בתגובה לפנייתם) וכך גם הגשת הבקשה בתובענה לפירוק שתוף.

...

מכל מקום, ככל שנדרש המערער לטענה זו, ברי כי היה עליו ליזום הליך משפטי לצורך כך וכאמור סבורני כי אין בטענה אף לא הצדקה לעיכוב הליכי ההוצל"פ ע"י הרשם.

ולבסוף, בהתייחס לאי קיום הדיון בבקשה בטענת "פרעתי", לא נותר לי אלא להפנות את המערער לתקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל, הקובעת כדלהלן: "הגשת בקשה לפי סעיפים 19, 25, 48 או 58 לחוק, ודיון בה יהיו בדרך הקבועה בתקנות 50, 51, 52 ו-55 לתקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון." אודה כי אני סבור שדרך המלך בבקשות מסוג זה היא לקיים דיון פרונטלי והכרעה על יסוד הכתובים אמורה להיות חריג.

סיכום מכל הטעמים האמורים, הערעור נדחה.