האם התובעת היא בעלת הזכויות בנכס?
ביום 3.12.2010 ניתנה פסיקתא המורה על פירוק השתוף במקרקעין (קרי – הבניין), ובמסגרתה הותר לכונס הנכסים למכור את הבניין בשלמותו לצורך פרעון חוב של אבי של הנתבע לעריית תל אביב (ראו נספח א' לתצהיר התובעת).
ביום 7.5.2012 אושרה עסקת המכר ע"י רשם ההוצאה לפועל לנאמן, וביום 20.1.2013 הגיש כונס הנכסים בקשה לתקן את שם הרוכש משמו של הנאמן לשמה של התובעת, והבקשה אושרה עוד באותו היום.
ודוק: אכן, עסקת מכר מקרקעין מושלמת עם רישומה במירשם המקרקעין, אלא שעל מנת להגיש תביעת פינוי, דורש סעיף 16 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 כי התובע יהיה "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם". מן החומר שהוגש עולה בבירור כי התובעת רכשה את המקרקעין מאת כונס הנכסים, במכר שאושר בידי רשם ההוצאה לפועל, על כל המשתמע מכך, ועל כן היא נכנסת לגדרי "מי שזכאי להחזיק בהם", גם אם טרם הסתיימה העסקה ברשום, והיא בעלת מעמד לתבוע פינוי.
...
אולם, וכפי שכבר ציינתי, דין טענה זו להידחות על הסף בשל העובדה שההתדיינות בהליך נוגעת אך ורק לדירה השלישית, בעוד ליתר הדירות, כמו גם הדירה בקומה השנייה - קיים פסק דין חלוט המורה על פינויו של הנתבע מהן.
סוף דבר
התובעת הוכיחה כי היא בעלת הזכויות בדירה בקומה השלישית בבניין בה מחזיק הנתבע, הנתבע לא הוכיח כי קמה לו זכות להחזיק בה. משכך, ניתן בזה צו המורה לנתבע לפנות את הדירה בקומה השלישית ולמסור את החזקה בה, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ השייכים לו או למי מטעמו, לא יאוחר מיום 1.11.2019 בשעה 12:00;
לעניין ההוצאות.
