פירוק שיתוף במטלטלין בין בני זוג

מעשה בית דין לטענת הנתבע פסק הדין משנת 1996 , שנתן תוקף להסכמות הצדדים במסגרת תביעת התובעת לפירוק שתוף במטלטלין, מהוה מעשה בית דין המשתיק את התובעת והמונע ממנה הגשת תביעה רכושית נוספת וממילא מונע ממנה לידרוש כיום את הכללת המיגרש במסת הנכסים לאיזון ולפרוק שתוף בו. בכתב התביעה לחלוקת רכוש שהגישה התובעת באותה שנה לא טענה לזכויות בבית (והצהירה אך על זכויותיה בדירה בירושלים; במיטלטלי הבית; וברכב (צורף לתצהיר הנתבע נבש 14 ) והצדדים הגיעו להסדר ליצור קופה משותפת אליה יפקידו את הכנסותיהם לצרוך מימון הוצאות המשפחה וזאת לטענת הנתבע להבדיל מכל יתר המשאבים והנכסים של כל אחד מבני הזוג ולרבות פירות מהנחלה, וניתן סעד הצהרתי לבעלות שווה של הצדדים ברכב ההסעות.

יש שסברו כי על שקולי צדק להנחות את בית המשפט בעשותו שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון לצורך הקדמת מועד האיזון תוך שנקבע כי אין זה צודק להטיב עם אחד מבני הזוג במובן זה שייהנה גם מרכוש שנצבר לאחר ההפרדה בפועל בין בני הזוג ]תמ"ש (ת"א) 15271/96 שלף נ' שלף (פורסם בנבו, 8.11.01 ); תמ"ש (ב"ש) 44473-07-14 פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו, 1.7.15 )[.

...

הנתבע לא התנגד לסעד של פירוק השיתוף שביקשה התובעת ועל כן אין אלא להיעתר לו. אין חולק שממועד הקרע קיבל הנתבע לידיו את תשלום דמי השכירות של הדירה במלואו של שני הצדדים.

לפיכך אני קובעת שבעת חלוקת XXX וממנו פרע את התשלום למנוי ה תמורת הדירה יתווסף לחלקה של התובעת בתמורה גם חלקה בשכר הדירה שהתקבל לידי בעדה וכן מחצית XXX הנתבע בעד החודשים 8/18 ועד 12/21 בהפחתת עלות תשלום מנוי ה מהתשלומים בהם נשא הנתבע בעד הדירה במהלך תקופה זו. החל מחודש 1/22 יעביר הנתבע לתובעת מחצית מתקבולי שכר הדירה והצדדים יישאו באופן שווה בכל ההוצאות שיחולו עליהם בדירה.

סיכומו של דבר אני מורה כדלקמן: איזון משאבים יערך כמפורט בסעיף 52 לעיל.

שנית, ובזה העיקר, בית משפט זה לרוב אינו מיתערב בחלוקת מיטלטלין בין בני זוג, וממעיט כעיקרון בעסוק בפרוק שתוף במיטלטלין, למעט במקרים של חפצים או חפיצים יקרי ערך, עתיקות, חפצי אומנות וכיוצא באלה.

...

התביעה הרכושית תלה"מ 1635-12-17 מתקבלת באופן חלקי: ניתן תוקף של פסק דין לחוות הדעת רו"ח מיום 11.12.19 ולאיזון המשאבים בהתאם לאפשרות הראשונה בחוות הדעת.

לשם איזון המשאבים תשלם הנתבעת לידי התובע סך של 12,957 ₪, ובנוסף 3,250 ₪, וסה"כ 16,207 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה מיום מתן חוות הדעת 1.1.20 .

מתוך התחשבות רבה בנתבעת ובסכומים שעליה לשלם, ובשים לב לאי-הגשת הסיכומים בתביעה הרכושית , והאיחור בהגשת הסיכומים בתביעה לפינוי, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בשיעור 7,000 ₪ (כולל מע"מ), שישולמו תוך 30 ימים כאמור.

כב' השופט הנדל פסק כי בהנתן וסעיף 8 כללי וסתום ואינו מגלה בדבר הפירוש הראוי לתיבות 'נסיבות מיוחדות' ואף אינו מסייע במענה על השאלה ביחס למקרים בהם מופעלת אלימות חמורה, הרי שהתשובה להחלת החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק יחסי ממון צריכה להישען על תכליתו של חוק יחסי ממון, על העקרונות העומדים בבסיסו ועל פרשנותו של סעיף 8 לחוק יחסי ממון, היינו, ליצור איזון בין בני הזוג המתגרשים ולצמצם את חוסר השויון הגלום ביחסי הממון בין בני הזוג.

השבת התמורה ששלמו הורי האשה עבור שפוץ בית המגורים, הלוואת נוספות ורכישת מיטלטלין לכתב תביעת הרכוש ולכתב ההגנה כנגד התביעה לפירוק שתוף, צירפה התובעת מכתב מיום 01.08.02, שנושאו 'הלוואה', ממנו עולה, לכאורה, כי הצדדים פנו להורי האשה בבקשה שיפקידו לחשבון הבנק המשותף את הסכום של 6,000 ₪ וכי השניים התחייבו להשיב את הכספים עד ליום 01.10.02 וכן מכתב מיום 04.08.02, שנערך ע"י הורי האשה, במסגרתו פנה אביה של האשה לבנק הפועלים בבקשה לבצע העברת סך כ-6,000 ₪ מחשבון הבנק של ההורים לחשבון הבנק של הצדדים.

...

עתירת האישה לזכויות בפנסיה הרפואית של האיש – נדחית.

עתירת האישה להשבת חובות להוריה – נדחית.

עתירת האיש לפירוק שיתוף במיטלטלין – נדחית.

הדין הספציפי החל על בני זוג העותרים לפירוק השתוף בדירת מגוריהם, שאינו כרוך בתביעת גירושין, הוא כפירוק שתוף אחר במקרקעין וגם על פירוק זה יחול עיקרון העל לפיו- כל אחד מן הצדדים זכאי לידרוש בכל עת פירוק השתוף (ראה לדוגמה בע"א 319/74 רובינשטיין חברה קבלנית בע"מ נגד פיין, פ"ד ל(1) 454, (ע"א 2626/90 ראש חודש נגד ראש חודש, פ"ד מו(3) 205, ע"א 288/71 מרדכי נגד מרדכי, פ"ד כו(1) 393.

יצויין כי עקרון זה חל גם במקרים של פירוק שתוף במיטלטלין - סעיף 10(א) לחוק המיטלטלין, התשל"א – 1971.

יצויין כי פסיקתו זו של כב' השופט עמית לא התקבלה כהלכה, כב' השופט א. רובינשטיין חלק באותה פרשה על גישת כב' השופט עמית וקבע כי ניתן אמנם לטעון ולהוכיח שתוף ספציפי ביחס לדירת המגורים, אך אין לטעון שהשיתוף נובע מ"חזקת שתוף בין בני זוג" אלא מכוח הדין הכללי: "מעבר לטענות המבוססות על סעיף 5 לחוק יחסי ממון, יכול בן זוג לטעון לשיתוף בנכס ספציפי מכוח הדין הכללי (רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, פ"ד נו(6) 175; ע"א 7687/04 ששון נ' ששון, פ"ד נט(5) 596; בע"מ 4951/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם) [פורסם בנבו] ; בע"מ 4545/09 פלוני נ' פלונית (לא פורסם) [פורסם בנבו]; עניין שמחוני; לסקירה ראו ש' ליפשיץ, "יחסי מישפחה וממון: אתגרים ומשימות בעקבות תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון" חוקים א' (2009) 227, 260-256; להלן ליפשיץ).

...

טענות הנתבע בתמצית לטענתו, יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

בשים לב כי הדירה נרשמה על שם התובע ואחיו במהלך החיים המשותפים בשנת 1986, הרי שישלם הנתבע לתובעת את מחצית שוויה של הדירה בהתאם לחוות דעת שמאי, מר אלון יומטוביאן במען: סוקולוב 12, פתח תקווה.

סוף דבר על כן, בהתאם לנימוקים שפורטו לעיל, מצאתי לקבל את התביעה במלואה זולת איזון רכב XXX.

אל נוכח התוצאה אליה הגעתי ישלם הנתבע הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

אמנם קבעתי שהצדדים התנהלו במשטר של הפרדה רכושית, אולם כבר נקבע כי ניתן להוכיח כוונת שתוף ספציפי לגבי נכס חצוני מכוח הדין הכללי גם כשעל בני הזוג אשר חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג -1973, במיוחד שעה שמדובר ב"יהלום השתוף" – דירת מגורים, ובהיתחשב באורך חיי הנישואין (רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, פ"ד נו(6) 175 וכן דברי כבוד השופטת בייניש (כתוארה אז) בע"א 7687/04 ששון נ. ששון (פ"ד נ"ט (5) 596, 615).

פירוק השתוף בבית ובמיטלטלין ייעשה באופן הבא: ניתן בזאת צו לפירוק השתוף בבית הצדדים המצוי בישוב ה' והידוע כגוש **** חלקה **** להלן: "הבית" או "הנכס") וכן במטלטלי הצדדים אשר בבית (להלן: "המיטלטלין").

...

טענות האישה: דין התביעה להידחות על הסף מאחר והאיש לא הצליח להרים את הנטל ועל אף המלצת ביהמ"ש למחוק תביעה זו התעקש האיש להמשיך ולנהלה.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענו הצדדים ובמסמכים שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

אשר על כן דין התביעה להידחות.