פירוק שיתוף בדירה בין בני זוג נשואים

תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון הוסיף שני סעיפים מרכזיים המגנים על טובת ורווחת ילדים במסגרת איזון משאבים: סעיף 6(ד)( 4) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 וסעיף 6א' לחוק יחסי ממון ואביא כעת לשון סעיפים אלה כדי שניתן יהיה להבין ולהתרשם עד כמה הם משמעותיים בהבניית שיקול דעתו השפוטי של בית המשפט בתביעות לאיזון משאבים בכלל ולפרוק שתוף בדירת מגורים בפרט: "6.

אם כך, דומה שהמופעים של הגשת תביעות לפירוק שתוף קינייני בנכס אחד של בני הזוג על רקע סיכסוך ביניהם יילכו וייעלמו כימעט לחלוטין (אלא אם כן מדובר בתביעה לפירוק שתוף קינייני בנכס אחד על רקע סיכסוך שאינו נוגע לסיום קשר הנישואין שאז ממילא אין לעתור לאיזון המשאבים).

...

(₪ טיולים מטעם בית הספר, עד שני חוגים (בהגבלה עד לעלות חוג בסך הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.

הנני מחייב את הצדדים להתייעץ זו עם זה ועם גורמים מקצועיים מוסמכים בטרם הוצאת הוצאה כאמור שהיא מעל 200 ₪.

במצב דברים זה ולאור התוצאות אליהן הגעתי במכלול ההליכים ולפנים משורת הדין, אני סבור שנכון וצודק יהיה שלא להטיל הוצאות משפט על מי מהצדדים.

דיון והכרעה פירוק שתוף בדירת המגורים של המשפחה ככלל, על איזון המשאבים וחלוקת הרכוש בין בני זוג עם סיום הנישואין ועם פרידתם, חלות הוראותיו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 ("חוק יחסי ממון") המשליטות משטר מיוחד באשר ליחסי הממון בין בני זוג.

...

עם זאת, סבורני כי טוב היה עושה לו היה תומך בכל מאמציה להילחם במחלתה גם במחיר צמצום היכולות הכלכליות.

לנוכח כל האמור מצאתי להורות כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת הצדדים שכתובתה רח' ______.

ת.פ. בהתאם החלטתי ניתנת לפרסום בהיעדר פרטים מזהים.

רקע עובדתי רלוואנטי המבקשת והמשיב (להלן: "הצדדים") היו נשואים זל"ז. בעקבות פרידת הצדדים ניפתחו מספר הליכים משפטיים, ביניהם ההליך הרכושי – הוא ההליך שבמסגרתו הוגשה בקשה זו. .

865 נקבע בנוגע לפירוק שתוף בדירת המגורים 14 ( ברע"א 4358/01 בר אל נ' בר אלי פ"ד נח ( של בני זוג כי חרף האמור בס' 37 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 לפיו שותף במקרקעין רשאי לעתור לפירוק השתוף "בכל עת", יכול בית המשפט לעינייני מישפחה "בנסיבות

המתאימות לעכב את ההוראה על פירוק השתוף בדירת המגורים בין בני-הזוג אם ברצונו להגיע למצב שבו כל עניינם של בני-הזוג יוסדר באופן כולל".

...

על רקע מסקנה זו נקבע כי: " מכאן כי בצדק בחן בית משפט קמא לגופה את טענת המשיבה

בעניין שלפני מתבקש שחרור כספים בסך השווה ל- 5% בלבד מתשלום האיזון הנמוך מבין השניים בהתאם לחוות הדעת, וניתן להיעתר לשחרור סך זה, גם לפני הליך ההוכחות.

הבקשה מתקבלת כאמור.

תביעות בין בני זוג שבמרכזן מחלוקת לעניין כוונת שתוף ספציפי בדירת מגורים.

למול צבר ראיות ומסקנות אלה, עומדים רישום הדירה על שם ל' לבדה כפי תניות ההסכם, כמו גם העובדה שהלכה למעשה מדובר בבני זוג שלא נישאו ולא כרתו הסכם ממון.

בנסיבות אלה, אינני מוצא לעת הזו להדרש לפירוק השתוף בדירה בהליך זה, אולם במידת הצורך לא תהא מניעה שצד מעוניין יגיש תובענה מתאימה בקשר עם פירוק השתוף בזכויות בדירה.

...

כפועל יוצא, תביעותיה של ל' נדחות.

סיכומם של דברים, אני מקבל את תביעת א' ומצהיר כי הדירה היא נכס משותף לצדדים שניהם, בחלקים שווים.

תביעותיה של ל', תביעת הפינוי ותביעת דמי השימוש, נדחות.

האשה עומדת על תביעתה להליכי ביצוע, לפי סעיף 7 לחוק בתי המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה – 1995, לפירוק השתוף בדירת הצדדים והעברת הזכויות ע"ש האשה, אגב גירושין.

הפסיקה נקטה גישה זהירה ודווקנית לגבי אפשרות ביטולם של הסכמי גירושין מפאת אילוץ ועושק (ר' מ"א (מחוזי תל אביב-יפו) 4504/90 פלוני נ' אלמוני (נבו 29.03.1993) וההפניות שם), שכן, הסכמי גירושין וממון מתאפיינים, מטבעם, בפשרות וויתורים הדדיים בין בני זוג החפצים לסיים את נישואיהם, שתנאיהם נראים אומנם על פניהם כגרועים מבחינה אובייקטיבית, אך אלה מושפעים משאר ההסכמות והוויתורים בין הצדדים, וכן מהרצון להחיש את הגירושין (ר' בג"ץ 2609/05 פלונית נ' ביה"ד הרבני הגדול לערעורים (נבו 31.05.2011).

...

מכל הטעמים לעיל, תביעת האיש לביטול הסכם הגירושין נדחית.

תביעת האישה להליכי ביצוע ההסכם: נוכח הכרעתי ולפיה תביעת האיש לביטול ההסכם נדחית, ובשים לב שטענות ההגנה של האיש בתביעה להליכי ביצוע כרוכות אחר טענותיו לביטול ההסכם, מצאתי כי דין תביעת האישה להתקבל.

סוף דבר תביעת האיש (תמ"ש 58126-10-20) נדחית.