לעניין זה אף מצאתי כאמינות את עדויות עו"ד פרידמן ויוסף בדבר חשיבות נושא הטבת המס במסגרת העסקה, כרכיב שיאפשר ליורשים לקבל את סכום התמורה עליו הוסכם (עמ' 17 ש' 25-28 לעדות עו"ד פרידמן):
"ת. .... כאשר באוגוסט 2013 היה השינוי בהסדרי המס ונולד המס המוטב מ-1.1.14 מר תושבה שידע שאנחנו רוצים 2 מיליון נטו הציע שנלך על מתוה של מכר דירות כי אז יש לנו מס מוטב שהוא כימעט אפסי בהיתחשב בכך שהנכס נרכש ב-1947 או ב-1948 וזה מה שהביא לחתימת המתוה....."
(ראו גם עמ' 19 ש' 12-17 לעדות עו"ד פרידמן)
וכן בעדותו של יוסף (עמ' 30 ש' 26-29 ועמ' 31 ש' 1-6 לעדות יוסף):
"ת. המשפט היה לעשות פירוק שותפות שכל אחד מארבעת האחים יקבל דירה..... וזה בעצם יוצר 80% מהרכוש. במצב הזה בשיטה הזאת המס שבח אמור היה להיות מאוד מאוד נמוך אולי כמה עשרות אלפים בודדים וזה התאים לנו, הסכמנו לזה באותו זמן 2 מיליון פלוס משהו ועל זה נשלם את המס שבח וראינו שאנחנו מקבלים את הסכום הזה בנטו, זה היה הרעיון והמתווה."
זאת ועוד, אינני סבור שבמכתב שהעביר אריה למבקשים (נספח 4 להמרצת הפתיחה, להלן: "המכתב") יש כדי להעיד על פרשנות מהות העסקה שבין הצדדים ולחזק גרסת המבקשים אודות תוכנה כמכירת זכויות היורשים במקרקעין ולא כמכירת דירות שלמות.
במכתב הביטול, אשר כותרתו "הוראה בלתי חוזרת – עסקת רחוב גורדון 10 נתניה", נכתב כדלקמן:
"מאחר והוחלט כי עסקת הרכישה בין מרשייך לבין מרשיי מבוטל [כך במקור, הערה שלי – י.ש] בזאת הנני נותן הסכמתי כי הכספים המופקדים בידיך בסך 500,000 ₪ בצרוף פירות הפקדון, בצרוף הפצוי יועברו לידיו של מר ראובן מסיקה."
לטענת המבקשים, עו"ד חסון התבקש להכין את מכתב הביטול לאחר סיום עבודתו אצל עו"ד תשובה, וזאת רק נוכח מצבו הבריאותי הקשה של האחרון.
...
הגם שדי במסקנה זו על מנת להכריע בסוגיה שלפני, אתייחס בתמצית גם למכתב הביטול ששלחו המבקשים.
סיכומם של דברים, משבחנתי את אומד דעתם המשותף של הצדדים בדבר מהות העסקה שנכרתה ביניהם, כעולה מלשונם של ההסכמים ואף מן הנסיבות החיצוניות להם, הגעתי לכלל מסקנה כי כוונתם הייתה להתקשרות בעסקה למכירת דירות שלמות, דהיינו לאחר ייחודן באופן מסוים ליורשים, ולא למכירת זכויות היורשים במקרקעין במושע.
סוף דבר
במכלול האמור, נדחית התובענה.