מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פירוק שותפות סמכות בורר בחוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בפני בקשה לאישור פסק בורר, לאחר שהסכסוך בין הצדדים הופנה להכרעתו של בורר בתובענה שעניינה הסכם שותפות שנחתם בין התובע, מר יורם כץ (להלן: "התובע") לבין הנתבעים, מר יאיר סער וחברת שילד פרויקטים ביולוגיים בע"מ, (להלן: "הנתבעים") לפיו ייבאו, שיווקו והפיצו מוצרים וטרינאריים של חברה אוסטרית וכן מוצרים נוספים (להלן: "הסכם השותפות").
בשלב מסוים, למרות הצלחתה, ביקשו הנתבעים לפרק את השותפות באופן חד צדדי, ומנגד סירבו לשלם לתובע שהיה בעלים של מחצית מזכויותיה, תשלום עבור זכויותיו.
לקבוע כי הבורר היה מוסמך בנסיבות המקרה לתקן את הפסק בסוגיית המע"מ. לחלופין, להחזיר את התיק לבורר כדי שיבהיר אם סכום הפיצויים כולל את מרכיב המע"מ. תמצית טענות הנתבעים כפי שפורטו בבקשתם ו/או בתגובותיהם לבקשות התובע: הנתבעים טענו כי על פי חוק הבוררות אין אפשרות לבעלי הדין לפנות לבורר ב"בקשה להבהרת פסק הבורר" ואין לבורר כל סמכות ליתן "הבהרה" לפסק שניתן.
...
בסופו של דבר הגיעו להסכמה להפנות את הסכסוך לבוררות בפני הבורר – עו"ד אביתר גושן.
לפיכך, אני מאשר את פסק הבורר מיום 12/04/15 ודוחה את ההשגות לגביו ואת הבקשות המשתמעות של 2 הצדדים כולל הבקשה להבהרת פסק הדין והבקשה לתיקון פסק הבורר בסוגיית המע"מ טרם אישור פסק הבורר, ככל שהן נוגדות את העמדה של הצדדים לפיה יש לאשר את פסק הבורר כפי שהוא ככתבו וכלשונו.
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, אני מאשר את פסקי הבוררות של הבורר עו"ד אביתר גושן מיום 30/09/13 ומיום 12/04/15 ומורה לנתבעים לשלם לתובע את סכום הפיצוי שנפסק בפסק הבוררות מיום 12/04/15 במלואו וללא ניכויים תוך 30 יום.
אני דוחה את הבקשות השונות שהגיש התובע, לרבות בקשתו להבהרת פסק הבורר ובקשתו לתיקון פסק הבורר בסוגיית המע"מ טרם אישור פסק הבורר.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד טענו המבקשים כי בפנייתם למשרד הבורר כדי לקבל כרטיס לקוח, נתקלו בקשיים לקבל פרטים בשל פירוק שותפות במשרד הבורר.
נדמה, כי בדונו בבקשת המשיבים לחיוב המבקשים בתשלום שכר טירחת הבורר ולקבלת פסק הבוררות, פעל בית המשפט קמא על פי סמכויות העזר שהוקנו לו בסעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, בדרך של מתן "צו עשה". כאמור, לאחר העיון, שוכנעתי כי במתן החלטתו נושא בקשת רשות העירעור , לא סטה בית המשפט מהאמור בחוק הבוררות, אלא יישם את האמור בו ובהחלטות קודמות של בית המשפט.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה על כל נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
נדמה, כי בדונו בבקשת המשיבים לחיוב המבקשים בתשלום שכר טרחת הבורר ולקבלת פסק הבוררות, פעל בית המשפט קמא על פי סמכויות העזר שהוקנו לו בסעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, בדרך של מתן "צו עשה". כאמור, לאחר העיון, שוכנעתי כי במתן החלטתו נושא בקשת רשות הערעור , לא סטה בית המשפט מהאמור בחוק הבוררות, אלא יישם את האמור בו ובהחלטות קודמות של בית המשפט.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לפי סעיף 8 לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), למינוי בורר במחלוקות שעל פי הנטען התגלעו בין המבקשת איקו עיצובים בע"מ (להלן: "המבקשת"), לבין המשיבה 1, פ.ק.פ דיזיין בע"מ (להלן: "המשיבה"), בקשר לשותפות שבבעלותן.
בעיניין זה נפסק כי "הפיתרון נעוץ בראש ובראשונה בשטר הבוררין, שמפיו אנו חיים בכל הנוגע לסמכויות הבוררים". נפסק כי הצדדים הסמיכו את הבוררים "לעסוק בחיסול השותפות ולהכריע בכל חילוקי דיעות העלולים להתעורר תוך כדי חיסולה". באותו עניין נקבע בשטר הבוררות בזו הלשון: "... הוסכם ונקבע מראש שצורת הפרוק תהיה אך ורק על-ידי מיכרז בין הצדדים בצורת "כל המרבה במחיר" והזוכה במיכרז יישאר הבעלים היחידי של המספרה הנ"ל".
...
הסכם הבוררות קבע כי הבורר יהיה מוסמך לדון "בנזקים שנגרמו ונגרמים... וכל המסתעף, וכן כל התביעות ההדדיות שביניהם ... הבוררים יהיו מוסמכים לדון ולהחליט בסכסוך וכל הנובע ממנו והקשור בו גם בקשר עקיף" בניגוד למסקנתו של בית המשפט המחוזי אנו סבורים כי נוסח זה הוא נוסח כללי, שלא ניתן ללמוד ממנו כי הצדדים התכוונו בכוונת מכוון להסמיך את הבורר לתת סעד של הריסת המרפסות.
בענייננו, סבורה אני כי כשמדובר בסעד של מכירה כפויה שעשויה להיות לו משמעות כבדת משקל בנוגע לזכויותיו של צד לשותפות, הרי בהעדר התייחסות לפירוק השותפות בדרך זו בהסכם בין הצדדים, שיקולים של מדיניות שיפוטית ראויה מובילים למסקנה כי בהעדר הסמכה מפורשת הבורר לא יהיה מוסמך ליתן סעד זה (להשוואה ראו פס"ד שניתן בימים אלה ברע"א 8456/17 מדיקל קוונט בע"מ נ' מ.ב. מזור יעוץ ושירותים בע"מ (16.1.2018), שם נקבע בהסכם בין הצדדים כי ככל שמי מהם יחליט כי אין ברצונו להמשיך בהתקשרות ולהמשיך להיות שותף, הוא יציע ליתר חבריו לרכוש את מניותיו וככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה לגבי המחיר והתנאים, ייקבע הסכום על-ידי בורר מוסכם.
סיכום נוכח הצהרת המבקשת כי בכוונתה לעתור לסעד של פירוק השותפות על דרך של מכירה כפויה או התמחרות, ומשהגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין נוכח הוראות ההסכמים בין הצדדים סעד זה אינו מצוי בסמכותו של בורר, אין מקום למינוי בורר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט הבהיר קביעתו באומרו – "כל שאלה כספית של פיצויים או חיובים כספיים אחרים לא נימסרה לבוררות, כי שאלה זו אינה כלולה במילים "ענין פיטוריו של התובע" בדומה בהמ' (מחוזי – ת"א) 1837/55 מארוקו נ' פרחודניק נקבע כי סעיף בוררות בו נקבע כי בסמכות בורר לקבוע האם ביטול הסכם שותפות על ידי אחד הצדדים הנו מוצדק, ובמידה ואינו מוצדק בסמכותו לחייב את הצד המבטל בפצוי מוסכם, אינו כולל סמכות לפירוק השותפות.
עצם העובדה שסע' 16 להסכם ההפרדות מנוסח בצורה מעורפלת ולא ברורה כך שלא ניתן להבין באיזה שלב יש לפנות לבוררות, לאיזה עניין ומהו הקף סמכויותיו של הבורר, מהוה טעם מיוחד, ע"פ סע' 5 (ג) לחוק הבוררות, שלא לעכב את ההליכים בתביעה דנן, גם אם עניינו של הסעיף בתניית בוררות.
...
וכך מצאנו ברע"א (חיפה) 15111-03-10 – חיים דסה   נ' דבורה דש ואח' .
תק-מח 2010(2), 1077 את דברי ביהמ"ש – "לטעמי עיון, גם בלתי מעמיק, בסעיפים 12 ו-19.1 של ההסכם איננו מאפשר הסקת מסקנה ברורה מיהו הבורר שלו יימסרו "כל חילוקי הדעות שיתגלעו ביניהם בקשר להסכם זה, פירושו, כריתתו, ביצועו וכל הנובע ממנו...", וזאת נוכח המילים המופיעות מיד לאחר מכן שלפיהן לא תחול הוראת הבוררות על חילוקי דעות "לגביהם נקבע בהסכם זה כי יימסרו להכרעת המהנדס כבורר דן יחיד". במצב עניינים זה יכול היה בית המשפט קמא להגיע למסקנה שהוראות הסכם הבוררות אינן ברורות די הצורך ואין כל דופי גם במסקנתו שאי הבהירות בהסכם הבוררות מצדיקה את דחיית הבקשה" הרי לנו שתניות בוררות שאינן ברורות דיין, כפי שהראנו בענין הנדון, מהוות טעם מספק לצורך דחיית בקשה לעיכוב הליכים של תביעה שהוגשה בעניינו של אותו הסכם לבית המשפט.
בנסיבות אלו אני קובע כי טענת הבנקים לפיה הם היו מוכנים בכל שלב בעבר להעביר את הסכסוך בנושא עודפי הגביה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

סעיף 29 להסכם 1987 קובע תניית בוררות שזו לשונה: "הצדדים מסכימים בזה כי כל סיכסוך שיתגלע ביניהם בקשר לפירוש הסכם זה ו/או לביצועו ו/או בקשר לעסקי השותפות ו/או בקשר לפרוקה יוכרעו ע"י בורר יחיד. הבורר יתמנה בהסכמה משותפת בין הצדדים ובמקרה של חילוקי דיעות בדבר אישיותו של הבורר ייקבע הבורר ע"י נשיא לישכת רואי-החשבון. הבורר לא יהיה כפוף לחוק המהותי, לסדרי הדיון האזרחי ולדיני הראיות ויוכל לתת החלטות ביניים ו/או לפסוק פסק דין של פשרה ו/או כל פסק דין אחר ולא יהיה חייב לנמק את החלטתו. לבורר תהיינה כל הסמכויות והכוחות המוקנים לבורר עפ"י חוק הבוררות". חלפו שנים, השותפים המקוריים פרשו מן השותפות, והותירו את מתתיהו וגדעון כשותפים בלעדיים.
...
בהקשר זה אבהיר, כי מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה בנסיבות העניין, היה על מתתיהו להתייצב להליך הבוררות, ולהעלות את טענותיו בעניין הסמכות לפני הבורר.
משמצאתי כי אין בבקשה כדי להצדיק מתן רשות ערעור, ממילא נדחות גם הבקשות להוספת ראיה ולצירוף לשכת רואי חשבון כצד להליך.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו