פירוק שותפות במשרד עורכי דין

לפני תביעה לפירוק שותפות משרד עורכי דין, אשר הצדדים חלוקים בשאלה אם אמנם נוצרה או הייתה, אולם אין חולק כי ככל שהייתה חוסלה השותפות זה מכבר ביום 7.6.2015.

...

נוכח כל האמור, אין לי אלא לקבוע כי בין המבקש לבין המשיב התקיימו קשרי שותפות, והצדדים היו שותפים בעסק שהתנהל במשרד התחנה מהקמתו ועד להפסקת השותפות ביום 7.6.2015.

סוף דבר הנני קובע כי בין המבקש לבין המשיב התקיימה שותפות במשרד התחנה ברחוב קרן היסוד 23 בתל אביב, מפתיחתו ועד ליום 7.6.2015, כאשר כל התיקים שנפתחו ונקלטו במשרד התחנה בתקופה האמורה הם תיקי השותפות.

בשלב זה, אני מחייב את המשיב לשלם למבקש את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 48,000 ₪.

פסק הבורר ניתן במסגרת סיכסוך בין המבקשת למשיב, שחלקו יחדיו משרד עורכי דין ופרוק השותפות ביניהם הצריך עריכת היתחשבנות שעניינה חלוקת כספים שהתקבלו ואשר צפויים להיתקבל מלקוחות, וכן הישתתפות בהוצאות המשרד.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה באתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל, וכי יש לבטל את התראת פשיטת הרגל.

לגבי הלקוח שיכון ובינוי הוא קבע שהמבקשת תשלם למשיב סך של 27,450 ₪ בתוספת מע"מ (אין חולק כי מדובר בטעות סופר והסכום הנכון כולל מע"מ), ואילו בסעיף 12 לפסק כתב הבורר כי המבקשת תשלם למשיב "בגין הוצאות שוטפות של העבר ולאיזון תשלומים נוספים" (ההדגשה אינה במקור) סך של 66,000 ₪ בתוספת מע"מ. השאלה היא האם חיוב זה כולל בחובו גם את החיוב הראשון, שאז החוב הכולל איננו מגיע לסף הנדרש לצורך הליכי פשיטת רגל לבקשת נושה, או שמא הוא מצטבר עליו, שאז החוב הכולל אכן עובר את הסף הנדרש.

נמצאנו למדים כי לסכום הנקוב בהתראה ישנה חשיבות רבה, וכי במקרים כגון דא, לא ישתמש ביהמ"ש בסמכותו ע"פ ס' 238 לתקן פגם "טכני" בהליך פשיטת הרגל, שכן פגם זה איננו טכני כלל ועיקר.

אף שהתנהלותו של ישי בפרוק השותפות במשרד עורכי הדין ובפרויקט הבנייה לא הייתה תקינה, הרי שעם הפרוק, ולמרות ששלום סבר כי הוא נותר שותף בפרויקט הבנייה – שלום ניתק מגע עם הפרויקט.

...

לפיכך אני מורה כי כל אחד מהצדדים זכאי לקבל מחצית מהסכום המופקד בנאמנות.

נוכח התוצאה אין צו להוצאות במערכת היחסים שבין ישי לבין שלום, שכן התביעה והתביעה שכנגד נדחות בעיקרן.

אף, שכאמור, הגעתי למסקנה כי אין קשר בין התנהלותו לבין ביטול ההסכם, סברתי כי יש לתת ביטוי לדרך הילוכו כמפורט לעיל, וזאת בדרך של הימנעות מפסיקת הוצאות לזכותו.

שותפו לשעבר של המשיב סיפר כי לאחר שנוכח כי המשיב אינו מתפקד במשרד כאתמול שילשום, הוא עמד על כך שיפנה למרפאה תעסוקתית, ולאחר שנקבע שם כי המשיב אינו יכול לעבוד כעורך דין, פורקה השותפות ביניהם.

...

יחד עם זאת אני סבורה כי הוא מסוגל לבצע עבודות שאינן דורשות עמידה בלחצים וגם אם מדובר בעבודות שיש בהן הנמכה ליכולותיו האינטלקטואליות".

ברם, אני סבור כי יש להעמיד את סכום ההפחתה הכולל על 200,000 ₪, בהתחשב בכך שהפיצוי שנפסק בסך 100,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה מוגברות והפיצוי שנפסק בסך 250,000 ₪ בגין טיפולים הוא על הצד הגבוה ולא הוכח כדבעי.

סוף דבר, שערעור המשיב נדחה וערעור המערערת מתקבל במובן זה שמהפיצוי הכולל שנפסק לזכות המשיב יש להפחית הסך של 200,000 ₪ "נטו" ובצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ בשיעור 15.21% = סכום כולל של 230,420 ₪.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 9932-04-21 סיני נ' סיני ואח' מספר בקשה:30 לפני כבוד השופטת סיגל יעקבי תובע ונתבע שכנגד (מבקש) ראובן סיני ע"י ב"כ עוה"ד אסף הדני ואלעד יוסף כץ ממשרד עורכי דין יוסי לוי ושות' נתבעים ותובעים שכנגד (משיבים) 1. אליאס (אלי) סיני ע"י ב"כ עוה"ד חן שטיין וליאת שטיין 2. אלומיניום סיני את ברק בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ראובן כהן חללה החלטה

על פי הנטען, על מנת להוציא לפועל את פירוק השותפות ביניהם, פנו התובע והנתבע לשלושה בני דודם משותפים, על מנת שיסייעו לשניים להפרד לדרכים עסקיות נפרדות ולאחר מספר פגישות בין הצדדים הועלה על הכתב ונחתם, ביום 10.2.2013, הסכם מחייב לפיו החברה, על כל נכסיה, חובותיה ולקוחותיה, תועבר לשליטתו של הנתבע ובתמורה יעביר הנתבע לתובע סך כולל של 1,350,000 ₪, המשקף שיעור אחזקות של 50% (להלן: "הסכם ההפרדות").

...

אני סבורה כי אין בטענותיו אלה של הנתבע לבסס הצדק סביר למחדלו.

אשר על כן, לאור הוראתה הקטגורית של תקנה 62 לתקנות ובהיעדר הצדק סביר למחדלו של הנתבע, אשר לא גילה מסמכים אלה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמו, אני מורה על הוצאת נספח 7 לתצהירו של הנתבע מתיק בית המשפט.

סוף דבר כעולה מהאמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה ובהתאם לכך אני מורה על: הוצאת תצהיריהם של מר מלכי ומר גריגין ועל הוצאת נספח 7 לתצהירו של הנתבע מתיק בית המשפט.