מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פירוק עמותה בשל אי סדרים בדיווח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לנוכח אי-סדרים אלה, מינה רשם העמותות את רו"ח איזק כחוקר לצורך בדיקת פעילות העמותה (להלן – רו"ח איזק).
עמד על כך השופט צ' א' טל בעיניין מרכז הארגזים: "כאמור, 'ידיעת' המנהלים החוטאים אינה ידיעה שממנה תחל תקופת ההתיישנות. אבל השאלה – שלא נתבררה כל צורכה בבית-משפט קמא – היא אם מעשיהם של המנהלים נתגלו, או יכלו להתגלות בשקידה ראויה, לגורם רלוואנטי אחר, כגון מנהלים נוספים שידם לא הייתה במעל, ואם כן – אימתי. שכן מאותו זמן תחל תקופת ההתיישנות לרוץ". [עניין מרכז הארגזים, עמ' 212; לעניין הקביעה לפיה ידיעת המנהלים החוטאים אינה ידיעה שממנה יחל מירוץ ההתיישנות ראו גם: ע"א 4845/04 קליין נ' עו"ד ורו"ח בלס בתפקידו ככונס נכסים (פורסם בנבו, 14.12.2006) (להלן – עניין קליין); רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני פסקה 8 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (פורסם בנבו, 02.09.2009)] יודגש - בהעדר אפשרות סבירה לגלות את העובדות שמקימות את עילות התביעה לפני פירוק העמותה, ייחשב מועד הפרוק למועד ממנו יחל להימנות מירוץ ההתיישנות: "בהעדר גילוי כזה, למנהלים תמימים, השאלה היא אימתי, בשקידה ראויה, ניתן היה, אם בכלל, לגלות לפני הפרוק את העובדות המעמידות את עילת התביעה; אם לא ניתן היה הדבר, הרי שמועד הפרוק ייחשב כמועד המוקדם ביותר שבו יכלה המפרקת לגלות אותן עובדות, ותקופת ההתיישנות תימנה ממועד זה". [עניין מרכז הארגזים, עמ' 213-212] כפי שעלה מהחלטת רשם העמותות מיום 25.08.2010, לדוח שהוגש על ידי רו"ח איזק קדמה "בדיקת עומק" שנערכה על ידי רו"ח וייספלד, מטעם רשם העמותות [מוצג 93].
כפי שנוכחנו לעיל, הרב ברויאר עשה פעולות רבות שיש בהן כדי הפרת חובת האמון שמוטלת עליו: הפקדת כספים במזומן של העמותה בחשבון גמ"ח "רב טוב"; משיכת שיקים מחשבון העמותה והפקדתם בחשבון גמ"ח "רב טוב"; אי-דיווח למוסדות העמותה על היתנהלות חשבון הגמ"ח שנוהל על ידי הרב ברויאר בלבד; עירבוב כספים פרטיים וכספים של העמותה בחשבון; פריטת שיקים במזומן שיצאו מחשבון הגמ"ח; שימוש בכספים של העמותה שהופקדו בחשבון הגמ"ח באופן בלתי מוגבל לתמיכה בקרובים ומקורבים.
...
בנוסף, אני מחייב את הרב ברויאר בעלות שכר העדים שזימן עו"ד חבר, כפי שאלו נפסקו על ידי במעמד הדיון.
עוד אני מחייב את הרב ברויאר בשכ"ט עו"ד חבר בסך 550,000 ₪.
באשר לנתבע 4 אשר התביעה כנגדו נדחתה והוא יוצג באופן נפרד – אני מחייב את העמותה (באמצעות עו"ד חבר) בשכ"ט בא כוחו בסך 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הצורך בחברת קבורה לבצוע עבודות תיחזוקה כשלמר גיטלמן חברת נקיון ואחזקה - אם מר גיטלמן מממן את התחזוקה השוטפת של בית העלמין מכספי חברתו הפרטית שהיא חברה שעיסוקה בין היתר נקיון ואחזקה, מה טעם ראה לקחת חברה של קבורה לצורך נקיון ואחזקה ? גם עובדה זו מלמדת על כך שחברת מנוחת אמת נשכרה על ידי העמותה לצורך ביצוע קבורה אזרחית ולא לצורך ביצוע פעולות תיחזוקה, פעולות שמאז ומתמיד נעשו על ידי משאביו של מר גיטלמן, כדבריו.
לאחר עיון במסמכים שם, בקש מירשם העמותות במכתב מיום 25.2.14 לערוך בירור לגבי עמותת "אגודת השומר בישראל" לבדיקת הנקודות הבאות : * שניים מתוך שלושת חברי הוועד המנהל הם האחים יעקב ונפתלי קליקשטיין * הם גם בעלי חברה פרטית הנקראת "אגודת השומרים בע"מ" * משרדי העמותה כתובים בכתובת של החברה הפרטית * פרוטוקול אסיפה כללית מיום 9.3.05 קובע כי הכנסות העמותה יועברו לכסוי הוצאות החברה הפרטית שהוצאו עבור העמותה, לפי פרוט (שלא מצוי בתיק רשם העמותות) * לעמותה אין פעילות עד מאז רישומה בשנת 2003 ועד 2007 , ואין כל דווח מאוחר לשנים אלו.
10.5 ביום 9.10.16 היתקבל דו"ח רשות התאגידים הקובע לאור ממצאיו כי תיק העמותה מועבר למחלקת אכיפה ובקרה לצורך נקיטה בהליכי פרוק כלפי העמותה.
שיקול הדעת של רמ"י לענין הארכת תקופת החכירה 11.1 ביום 3.4.14 שלחה רמ"י מכתב לעמותה בו היא מודיעה כי החליטה שאין מקום להאריך את חוזה החכירה מהסיבות של שימוש מסחרי במקרקעין למטרות מסעדה באופן החורג ממטרת ההסכם, אי סדרים בפעילות העמותה וספק בדבר יכולתה לקיים את המטרה הציבורית.
ראו דברי כב' השופט עמית בע"א 8729/07 אירונמטל בע"מ נ' קרן קיימת לישראל (, 12.11.2009) (פס' 25)- "איני בא לאמר כי לבעל זכות חכירה יש זכות קנויה להארכת חוזה החכירה וכי לעולם מחוייב המינהל להאריך תקופת החכירה, גם אם לא נתמלאה מטרת החכירה או הופרה מטרת החכירה." וראו מספר מקרים מהפסיקה המלמדים על העידר חובה מובנית לרמ"י להארכת החוזה , או להארכת החוזה כפי שהיה בתקופת החכירה הראשונה – בע"א 8397/03 עמר נ' מינהל מקרקעי ישראל ( 13.9.04) בית המשפט אישר את ביטול הסכם החכירה למטרת פרדס, לאחר שהוכחה הפרה בוטה ומתמשכת של המחכיר.
...
ראו דברי כב' השופט רובינשטיין פסקה נ' – "ועוד, מן המפורסמות, כי אין רשות ציבורית יכולה להגביל את סמכותה וכוחה בהתחייבות חוזית, באופן השולל ממנה את שיקול-דעתה בתחומים למענם הוענקה לה הסמכות, ולכל התחייבות כזו אין תוקף .......אף אם לא נכללה בחוזה הוראה מפורשת המורה כן, ניתן איפוא לקרוא לתוכו תניה מכללא, אשר מייחסת לצדדים כוונה שלא לשלול את שיקול דעתה של הרשות ביחס לתקופת החכירה הנוספת (עניין מייזלר, בעמ' 48-47; שלו, בעמ' 321; ברק-ארז (מינהלי כלכלי), בעמ' 291-290)." וכן בפסקה מ"ח לאחר סקירת מעמדם של חוזי החכירה של הרשות – "אין ולא היתה הצדקה להמשיך ולהאריך את חוזי החכירה ככתבם וכלשונם, ולאיין את חלון ההזדמנויות הצר שניתן למינהל, אחת לארבעים ותשע שנים, לשם הערכה מחודשת של המצב ולהתאמת חוזי החכירה השונים למציאות משתנה." והמסקנה הבלתי נמנעת בפסקה נב – "אכן, הנצחת שימושים שאינם יעילים עוד למשק, נוגדת את האינטרס הציבורי, ומחובתו של המינהל למנוע מצב מעין זה, כל עוד משוכנע הוא לאחר ליבון מעמיק, כי זהו האינטרס הלאומי." וכן ראו עא 465/12 רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל נ. חברת הדרי החוף מספר 63 בע"מ (21.8.14 ) שם נקבע כי אין לחייב את רמ"י להאריך את חוזה החכירה ל-49 שנים נוספות בתנאים זהים לאלו שנקבעו בחוזה החכירה המקורי והמנהל רשאי להוסיף תניית שינוי יעוד בעת הארכת החכירה.
11.10 על רקע דברים אלו אני קובעת כי לא נפל דופי בשיקול דעתה של רמ"י כשהחליטה שלא להאריך את חוזה החכירה במתכונתו הקודמת.
לסיכום 12.1 התביעה מתקבלת באופן שאין חובה על רמ"י להאריך את חוזה החכירה המקורי לתקופה נוספת של 49 שנים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן נטען כי מתנהלות תביעות נגד העמותה, ולכן לא ניתן לפרקה.
נטען בתגובה כי הרשם הולך שולל על ידי קבוצה עוינת, המחבלת בניהולה התקין של העמותה, שהוקמה על ידי מר מג'אדלה בשנת 2013, לאחר שהתגלו אי סדרים ושחיתויות בקבוצה בשם "ועדת התאום העליונה לעינייני אלחג' ואלעומרה לערביי 48", שטיפלה עד אז באירגון מסעות לערב הסעודית.
לטענתו, גם אם קיימים חילוקי דיעות בין חברי העמותה, הדבר אינו מצריך את פירוקה, שעה שהיא ממלאת אחר חובותיה על פי חוק ומדווחת את כל הדיווחים הנדרשים על פי הדין.
ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ז, 07 ספטמבר 2017, בהיעדר הצדדים.
...
לאור זאת אני מורה על פירוק העמותה וממנה את הכונ"ר כמפרק זמני.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר מכן טען עו"ד שידלובסקי-אור שסעיף 49 הוא סעיף סל, ואם היו אי סדרים שיתוקנו זה לא מצדיק לא לאפשר דיון בנסיבות פירוק העמותה.
מנכ"ל העמותה המשיך לקבל שכר של כ-400,000 ₪ ברוטו לשנה מהעמותה עבור עבודה במישרה מלאה, ובנוסף קיבל שכר של מאות אלפי שקלים לשנה גם מהחברה אליה העבירה העמותה פעילות זו. בתגובת העמותה מיום 3.3.22 לטיוטת הדו"ח טענה העמותה שלא דיווחה לרשם בשל אי ידיעתה ואי ידיעת רואה החשבון על חובת הדיווח.
...
אני מקבל את טענת הרשם, שבטופס הדיווח יש הבהרה מפורשת שמנכ"ל העמותה נחשב נושא מישרה בעמותה לצורך הצהרה בדבר העסקת קרובים, והיה על העמותה לדווח על העסקת הקרובים ועל חלוקת מלגות לגורמים קשורים.
צירוף כל האמור לעיל, מצדיק את פירוק העמותה לאחר שפעלה בניגוד לחוק העמותות ולהנחיות הרשם להתנהלות עמותות, ולא ענתה להתראה בדבר הגשת בקשה לפירוק על בסיס עילות אלה, כפי שלא ניצלה את ההזדמנות לטעון את טענותיה במועד הדיון בבקשת הפירוק.
על כן, אני מורה על פירוק העמותה וממנה את עו"ד איתי פריימן כמפרק העמותה.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נטען בבקשה, בין השאר, שהעמותה עשתה שימוש בכספים שהוזרמו לה שלא לצורך הפעלת מוסדות החינוך שלה, כי חלק מהמורים שעבדו פוטרו בחודש אוגוסט 2011, אך עד כה לא קיבלו את כספי הפיצויים, וכי לעמותה חובות רבים נוספים לעובדים שטרם הוסדרו.
עוד נמצא כי עובדי הוראה בעמותה דווחו גם כאברכים, שעל כן קיבלו תקצוב ממשלתי כפול, שלא כדין, וכי חלק מהממצאים בדבר דיווח ותקצוב כפול מעלים חשדות בדבר מרמה (הנוגעת גם לאחד מהמבקשים).
עוד נטען כי אם מלכתחילה ביקשו העובדים את הפרוק עקב חוב, הרי שינו דעתם וכעת הם מבקשים את הפרוק עקב אי סדרים שלטענתם עולים כדי חשד לפלילים.
ניתנה היום, י"ד אב תשע"ב, 02/08/2012, בהעדר הצדדים.
...
לאחר ששמעתי בהרחבה את טענות הצדדים, לא מצאתי עילה לשנות את החלטתי למינוי מפרק זמני או לבטלה.
לפיכך אני דוחה את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו