מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פיקוח על החלטות מנהלי דירקטוריון

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת ביקשה לקבל את עמדת רשות החברות הממשלתיות, לפיה לא היה מקום לפטר את המבקשת וכי אין בידי הדירקטוריון סמכות לפעול כך. לפי גרסת המבקשת, ההחלטה על פיטוריה קשורה להתנהלותו של מרום כמנכ"ל המשיבה והיא באה בתגובה לכך שהמבקשת הגישה תצהיר בהליכים שמזרחי ואזרד ניהלו כנגד המשיבה.
המשיבה הוסיפה וטענה שלא מתקיימות הנסיבות הקיצוניות שבהן בית הדין יתערב בהחלטה מנהלית.
הנימוק המרכזי להחלטה להעתר לבקשה לסעדים זמניים ולהורות על ביטול פיטורי המבקשת הוא המשקל שמצאנו לייחס בשלב זה של ההליך לעמדתה של רשות החברות הממשלתיות, שהיא המאסדר המפקח על היתנהלותה של המשיבה.
...
במכלול הנסיבות המתוארות לעיל, כאשר מדובר במעסיק ציבורי ובשים לב לוותקה של המבקשת, מצאנו שהחלטת המשיבה על פיטורי המשיבה משקפת גישה מחמירה שקיימת הצדקה להתערב בה. זאת במיוחד לאור עמדת רשות החברות הממשלתיות אשר ביקשה במפורש למנוע "קביעת עובדות בשטח" עד למינויו של מנכ"ל קבוע למשיבה.
כיוון שבעניין זה לא הובאו כל ראיות (לא הוצגו תלושי שכר של המבקשת), לא מצאנו להיענות לבקשה זו. חזקה שהמשיבה תפעל בהתאם להחלטת בית הדין ותשלם למבקשת את שכרה בהתאם לדין.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בהנתן כי המשיב מכהן כדירקטור בבנק מזרחי טפחות כבר משנת 2010 ומכהן כיו"ר דירקטוריון משנת 2012; בהנתן כי המשיב לא היה בעל תפקיד בבל"ל במועדים הרלוואנטיים לפרשיה (להבדיל מהיותו דרקטור וחבר בועדת הבקורת); בהנתן כי בל"ל לא הורשע בארה"ב בפלילים בהתאם להסדר בינו לבין הרשויות שם; בהנתן כי גם על פי מסקנות ועדת גורן – שהוקמה כועדה בלתי תלויה – יש לכל היותר אפשרות מסתברת כי נושאי משרה בבנק הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם; בהנתן שאין בדוח ועדת גורן אף לא אזכור של מעורבות כלשהיא של המשיב בפרשה, להבדיל מאיזכור והסקת מסקנות כלפי בעלי תפקידים אחרים, ובהנתן כי ממילא אין בדוח גורן כל המלצה אישית לגבי המשיב; בהנתן כי לעת הזו לא הבשילה עדיין כל מסקנה בחקירה המתנהלת כנגד בנק מזרחי טפחות בנוגע לפרשה בכלל ולגבי המשיב בפרט; בהנתן כי הארכת כהונתו של המשיב נעשתה על ידי האספה הכללית של בנק מזרחי טפחות ובהנתן חזקת התקינות המינהלית לגבי החלטת המפקחת על הבנקים שלא להתערב בהחלטת האספה הכללית; בהנתן שבפני המפקחת על הבנקים עמד חומר רב הכולל דוח ביקורת של בנק ישראל הנוגע לפרשה, ועל יסוד חומר זה לא מצאה המפקחת טעם "להיתנגד" למינוי כאמור בסעיף 11א(ב) לפקודת הבנקאות, 1941; בהנתן העדר תשתית ראייתית מינימאלית בעתירה הנוגעת למשיב; ובהנתן כי בית משפט זה אינו נוטה להחליף את שיקול דעתו בשקול דעת הרגולטור; בהנתן כל אלה, אנו סבורים כי דין העתירה להדחות.
...
בהינתן כי המשיב מכהן כדירקטור בבנק מזרחי טפחות כבר משנת 2010 ומכהן כיו"ר דירקטוריון משנת 2012; בהינתן כי המשיב לא היה בעל תפקיד בבל"ל במועדים הרלוונטיים לפרשיה (להבדיל מהיותו דירקטור וחבר בוועדת הביקורת); בהינתן כי בל"ל לא הורשע בארה"ב בפלילים בהתאם להסדר בינו לבין הרשויות שם; בהינתן כי גם על פי מסקנות ועדת גורן – שהוקמה כוועדה בלתי תלויה – יש לכל היותר אפשרות מסתברת כי נושאי משרה בבנק הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם; בהינתן שאין בדוח ועדת גורן אף לא אזכור של מעורבות כלשהי של המשיב בפרשה, להבדיל מאזכור והסקת מסקנות כלפי בעלי תפקידים אחרים, ובהינתן כי ממילא אין בדוח גורן כל המלצה אישית לגבי המשיב; בהינתן כי לעת הזו לא הבשילה עדיין כל מסקנה בחקירה המתנהלת כנגד בנק מזרחי טפחות בנוגע לפרשה בכלל ולגבי המשיב בפרט; בהינתן כי הארכת כהונתו של המשיב נעשתה על ידי האסיפה הכללית של בנק מזרחי טפחות ובהינתן חזקת התקינות המינהלית לגבי החלטת המפקחת על הבנקים שלא להתערב בהחלטת האסיפה הכללית; בהינתן שבפני המפקחת על הבנקים עמד חומר רב הכולל דוח ביקורת של בנק ישראל הנוגע לפרשה, ועל יסוד חומר זה לא מצאה המפקחת טעם "להתנגד" למינוי כאמור בסעיף 11א(ב) לפקודת הבנקאות, 1941; בהינתן היעדר תשתית ראייתית מינימלית בעתירה הנוגעת למשיב; ובהינתן כי בית משפט זה אינו נוטה להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הרגולטור; בהינתן כל אלה, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות.
תפקיד הוועדה היה להמליץ לבנק "על דרך הפעולה הנכונה ביותר לבנק למיצוי זכויותיו". בדו"ח הוועדה, שהוגש בדצמבר 2015, הגיעה הוועדה בין היתר למסקנה, כי "נושאי המשרה" בבנק (מונח הכולל את חברי הדירקטוריון - סעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999) בתקופה הרלבנטית אמנם לא הפרו את חובת אמונים המוטלת עליהם באשר לא העדיפו את טובתם האישית על פני טובת הבנק, ואולם קיימת אפשרות מסתברת לכך שנושאי המשרה בבנק נהגו ברשלנות והפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם (עמ' 94-91 לדו"ח).
תשובת המפקחת גם אינה כוללת הנמקה פרטנית, כמתחייב מלשון הוראת סעיף 11א לפקודה ומכללי המשפט המינהלי, הכיצד הגיעה למסקנה כי מר וידמן כשיר ומתאים לשמש כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון בנק מזרחי טפחות למרות הממצאים השליליים לגבי תפקוד דירקטוריון בנק לאומי עליו הוא נמנה בתקופה הרלבנטית.
סיכומם של דברים: אין בכל האמור לעיל משום קביעה כי בהכרח יש לפסול את הארכת המינוי של מר וידמן כחבר וכיו"ר דירקטוריון בנק מזרחי טפחות, אלא כי המפקחת לא ביצעה בדיקה ראויה ומלאה לשם גיבוש מסקנה מבוססת בשאלה זו, ואת החסר יש לדעתי להשלים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

המפקח והוועדה יביאו בחשבון עניינים אלה בעת שידונו בבקשה לרשיון מבטח: (1) תכניות הפעולה של המבקש וסכוייו להגשימן; (2) התאמתם של הדירקטורים ומנהלי העסקים של התאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ - של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם; (3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש; (4) האמצעים הכספיים והרקע העיסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש; (5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסכוייו להגשימן; (6) תרומת מתן הרשיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השרות בו; (7) המדיניות הכלכלית של הממשלה; (8) טעמים שבטובת הציבור".
הינה כי כן, חוק הפיקוח הקנה למפקח על הביטוח סמכות להחליט בבקשה למתן רישיון מבטח ובענין זה יש לציין כי הלכה היא שלרשות מינהלית נתון שיקול דעת וטווח פעולה בתחום סמכותה.
...
סוף דבר בחנו את ההחלטה של המפקח על הביטוח בעניינה של מכבי מגן, ומהטעמים שפרטנו, באנו לידי מסקנה כי החלטת המפקח נתקבלה תוך מתן משקל הולם למכלול השיקולים הרלוונטיים, לא נפל בה פגם והיא החלטה מקצועית סבירה ומידתית המצויה במתחם שיקול דעתו, ולפיכך לא מצאנו פגם המצדיק התערבותנו לביטולה.
בנסיבות שנוצרו יהיה על העותרות לקבוע בתאום עם המפקח את התנאים הנדרשים למעבר החברים המבוטחים במכבי מגן למבטח מורשה אחר, שיעניק להן הסדר ביטוחי הולם, וכן את האופן בו יתבצע מעבר זה. בכפיפות לאמור לעיל דין העתירה להידחות.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

וכך אמר בית הדין הארצי בע"ע 1123/01 בית ספר תיכון ערוני - כל ישראל חברים בתל-אביב-יפו - צויזנר, פ''ד לו 438 (להלן: פס"ד צויזנר) "... בית הדין יתן דעתו לסעד הראוי להנתן הנידרש בשים לב לנסיבות המייחדות את המקרה הספציפי תוך שתיעשה מלאכת האיזון והמידתיות. בין היתר, אך לא רק, ידרש בית הדין מבחינת מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו, סוג המשרה בה מדובר, השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי העובד... " עוד נפסק בפס"ד צויזנר כי: "כלל הוא, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במיתחם הסבירות... השאלה אשר לה צריך היה בית הדין האיזורי להדרש במהלך הבקורת השיפוטית ובהכרעתו, היא זו העומדת בפנינו כיום, בעירעור: האם אכן, בנסיבות העניין, האפשרות בה בחר הדירקטוריון לפיטוריו של המנהל נימצאת להיות מופרכת, חורגת ממיתחם המידתיות, או שהיא בלתי סבירה בעליל, והאם עולה ממנה פגיעה בעקרי הצד הטבעי." (ההדגשה לא במקור – י.ש).
בע"ע (עבודה ארצי) 174/05 ענת סחרטוב - מדינת ישראל משרד החינוך (מיום 30.08.2005) (להלן: פס"ד סחרטוב) ‏‏ נדחתה תביעתה של מורה להחזרתה לעבודה לאחר שיעבדה כ-13 שנים במשרד החינוך ופוטרה בפיטורים פדגוגיים, וכך אמרו בית הדין הארצי: "דין טענתה של המערערת להדחות. בחינת משקלו של הפגם שנימצא בהליך הפיטורים, חומרתו ותוצאותיו תיעשה על רקע נסיבות המקרה. לפי הנידרש בהוראות החוזר, ביקורי מפקחים לאחר משלוח אזהרת מנכ"ל נועדו לבחון האם שיפר המורה את יכולות ההוראה שלו. העולה מדו"חות הפיקוח במקרה שלפנינו הוא, כי לא נמצא שיפור במהלך השיעורים שהעבירה המערערת במהלך שנת הלימודים תשס"ד, מה גם שבאותם דו"חות נמצא ביטוי מפורש ומפורט להתרשמותן השלילית של המפקחות מיכולות ההוראה של המערערת. הגם שאין אנו מתעלמים מקיומו של פגם בהליך הפיטורים, הרי שבנסיבות העניין מתחייבת, בעניינינו, החלתה של תורת הבטלות היחסית, לפיה בטלות החלטה מינהלית אינה מביאה בהכרח לבטלות תוצאותיה (ראו: חוות דעתו של השופט מצא בפסק הדין בבג"ץ 10455/02 אמיר נ' לישכת עורכי הדין, פ"ד נז(2) 729, 739). בעיניינה של המערערת אין די בהיעדר המלצת פיטורים מפורשת מדו"חות המפקחות כדי לאיין כליל את החלטת הפיטורים. זאת, נוכח התרשמותן הברורה והחד משמעית של כל אחת ואחת מן המפקחות מכישורי ההוראה הבלתי הולמים של המערערת. על כן, ובהיתחשב בכך שסעד האכיפה לו עתרה המערערת הוא סעד שבשיקול הדעת (ראו: עע 1123/01 בית ספר תיכון ערוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - צויזנר, פד"ע לו 438, 479) דין ערעורה להדחות. לא מצאנו טעם מספק לשנות מפסיקתו של בית הדין האיזורי ולא ניתן להענות לבקשתה של המערערת כי נורה על בטלות פיטוריה והשבתה לעבודה במשרד החינוך". (ההדגשות לא במקור – י.ש).
מכאן, שהפיקוח על תיפקודה המקצועי של התובעת צריך להעשות על ידי מפקחי הנתבעת ולא על ידי בית הדין, אשר בוחן אך את אופן תקינות הליך הפיטורין, והאם הנתבעת פעלה בהתאם לסמכויותיה, האם שקלה שיקולים עינייניים וכד', וכי אין בית הדין מחליף את שיקול הדעת המקצועי של בעלי התפקידים בנתבעת, בשקול הדעת שלו.
...
בענייננו, ובהתחשב במספר השנים בהם עבדה התובעת במערכת החינוך (18 שנה), והזמן שהקדישה למערכת, (כשבחלק ניכר מהתקופה – אף עבדה לשביעות רצון הממונים עליה), ובהתחשב בעובדה כי התובעת פוטרה תקופה קצרה לפני שהייתה יכולה לפרוש ולקבל פנסיה תקציבית, ולאור מסקנתנו כי הנכון היה לשקול ובאופן רציני מציאת פתרונות גמישים להמשך העסקתה עד למועד הפרישה, וכי לא נבחנו אפשרויות נוספות להמשך העסקתה, חלף פיטוריה, ולאור הפגמים שצויינו לעיל , מצאנו לנכון לפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש.
בנסיבות העניין אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 180.000 ₪ בצירוף 20,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד. סוף דבר: התביעה להחזרת התובעת לעבודה ו/או לביטול פיטוריה – נדחית.
יחד עם זאת מצאנו כי הנכון הוא לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש בסך של 180,000 ₪ בצירוף 20,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד .

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

וכך אמר בית הדין הארצי בע"ע 1123/01 בית ספר תיכון ערוני - כל ישראל חברים בתל-אביב-יפו - צויזנר, פ''ד לו 438 (להלן: פס"ד צויזנר) "... בית הדין יתן דעתו לסעד הראוי להנתן הנידרש בשים לב לנסיבות המייחדות את המקרה הספציפי תוך שתיעשה מלאכת האיזון והמידתיות. בין היתר, אך לא רק, ידרש בית הדין מבחינת מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו, סוג המשרה בה מדובר, השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי העובד... " עוד נפסק בפס"ד צויזנר כי: "כלל הוא, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במיתחם הסבירות... השאלה אשר לה צריך היה בית הדין האיזורי להדרש במהלך הבקורת השיפוטית ובהכרעתו, היא זו העומדת בפנינו כיום, בעירעור: האם אכן, בנסיבות העניין, האפשרות בה בחר הדירקטוריון לפיטוריו של המנהל נימצאת להיות מופרכת, חורגת ממיתחם המידתיות, או שהיא בלתי סבירה בעליל, והאם עולה ממנה פגיעה בעקרי הצד הטבעי." (ההדגשה לא במקור – י.ש).
בע"ע (עבודה ארצי) 174/05 ענת סחרטוב - מדינת ישראל משרד החינוך (מיום 30.08.2005) (להלן: פס"ד סחרטוב) ‏‏ נדחתה תביעתה של מורה להחזרתה לעבודה לאחר שיעבדה כ-13 שנים במשרד החינוך ופוטרה בפיטורים פדגוגיים, וכך אמרו בית הדין הארצי: "דין טענתה של המערערת להדחות. בחינת משקלו של הפגם שנימצא בהליך הפיטורים, חומרתו ותוצאותיו תיעשה על רקע נסיבות המקרה. לפי הנידרש בהוראות החוזר, ביקורי מפקחים לאחר משלוח אזהרת מנכ"ל נועדו לבחון האם שיפר המורה את יכולות ההוראה שלו. העולה מדו"חות הפיקוח במקרה שלפנינו הוא, כי לא נמצא שיפור במהלך השיעורים שהעבירה המערערת במהלך שנת הלימודים תשס"ד, מה גם שבאותם דו"חות נמצא ביטוי מפורש ומפורט להתרשמותן השלילית של המפקחות מיכולות ההוראה של המערערת. הגם שאין אנו מתעלמים מקיומו של פגם בהליך הפיטורים, הרי שבנסיבות העניין מתחייבת, בעניינינו, החלתה של תורת הבטלות היחסית, לפיה בטלות החלטה מינהלית אינה מביאה בהכרח לבטלות תוצאותיה (ראו: חוות דעתו של השופט מצא בפסק הדין בבג"ץ 10455/02 אמיר נ' לישכת עורכי הדין, פ"ד נז(2) 729, 739). בעיניינה של המערערת אין די בהיעדר המלצת פיטורים מפורשת מדו"חות המפקחות כדי לאיין כליל את החלטת הפיטורים. זאת, נוכח התרשמותן הברורה והחד משמעית של כל אחת ואחת מן המפקחות מכישורי ההוראה הבלתי הולמים של המערערת. על כן, ובהיתחשב בכך שסעד האכיפה לו עתרה המערערת הוא סעד שבשיקול הדעת (ראו: עע 1123/01 בית ספר תיכון ערוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - צויזנר, פד"ע לו 438, 479) דין ערעורה להדחות. לא מצאנו טעם מספק לשנות מפסיקתו של בית הדין האיזורי ולא ניתן להענות לבקשתה של המערערת כי נורה על בטלות פיטוריה והשבתה לעבודה במשרד החינוך". (ההדגשות לא במקור – י.ש).
מכאן, שהפיקוח על תיפקודה המקצועי של התובעת צריך להעשות על ידי מפקחי הנתבעת ולא על ידי בית הדין, אשר בוחן אך את אופן תקינות הליך הפיטורין, והאם הנתבעת פעלה בהתאם לסמכויותיה, האם שקלה שיקולים עינייניים וכד', וכי אין בית הדין מחליף את שיקול הדעת המקצועי של בעלי התפקידים בנתבעת, בשקול הדעת שלו.
...
בענייננו, ובהתחשב במספר השנים בהם עבדה התובעת במערכת החינוך (18 שנה), והזמן שהקדישה למערכת, (כשבחלק ניכר מהתקופה – אף עבדה לשביעות רצון הממונים עליה), ובהתחשב בעובדה כי התובעת פוטרה תקופה קצרה לפני שהייתה יכולה לפרוש ולקבל פנסיה תקציבית, ולאור מסקנתנו כי הנכון היה לשקול ובאופן רציני מציאת פתרונות גמישים להמשך העסקתה עד למועד הפרישה, וכי לא נבחנו אפשרויות נוספות להמשך העסקתה, חלף פיטוריה, ולאור הפגמים שצויינו לעיל , מצאנו לנכון לפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש.
בנסיבות העניין אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 180.000 ₪ בצירוף 20,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד. סוף דבר: התביעה להחזרת התובעת לעבודה ו/או לביטול פיטוריה – נדחית.
יחד עם זאת מצאנו כי הנכון הוא לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש בסך של 180,000 ₪ בצירוף 20,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו