פיקוח משרד החקלאות על ייצור ושיווק חלב ומוצריו

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה בטענה כי היא מוכרת ללקוחותיה מוצרים דומים למוצרים מפוקחים - בהתאם לצוו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מירביים לחלב ומוצריו), התשע"ג-2013 (להלן – צו הפיקוח) - וזאת במחירים העולים על המחיר המרבי שנקבע בצו באופן יחסי לגודלם או כמותם.

היועץ המשפטי לממשלה לא היתנגד, כאמור, לאישור הסדר הפשרה, אולם צירף את עמדת המפקח על המחירים (להלן – המפקח), כפי שפורטה במסמך הבהרה מטעם משרד החקלאות ומשרד האוצר שנשלח למחלבות, רשתות שיווק וקמעונאים ביום 27.5.2014.

במוקד היתנגדותה עמדו שלוש טענות: האחת, כי מלבד תיקון צופה פני עתיד אין בהסדר הפשרה תועלת ממשית לחברי הקבוצה, אף שהוא יוצר כלפיהם מעשה בית דין; השנייה, כי יש למנות בודק שיבחן את הנתונים שהובאו על ידי המשיבה; השלישית, מופנית כנגד מתן פיצוי לטובת הציבור חלף פיצוי של חברי הקבוצה, ובתוך כך כנגד בחירה שרירותית של עמותה זו אחרת, ודאי כזו שאינה עוסקת בתחומים הקשורים לבקשת האישור הנדונה.

...

נוכח מכלול הנתונים ובכפוף להלן באשר לייעוד הפיצוי אני סבור, כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

אשר על כן, אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

הצדדים המליצו, כי המשיבה תישא בשכר טרחת ב"כ המבקש בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובגמול למבקש בסך 5,000 ש"ח. לאחר שנתתי דעתי על השיקולים המפורטים בסעיפים 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות ובהיעדר התנגדות, אני מאשר את שכר הטרחה והגמול המומלצים.

טוענת המשיבה, שקטגוריית החלב ומשקאות החלב נשלטת באופן מכריע על ידי מוצרי החלב לשתייה הרגילים (חלב רגיל 3% ו-1%), שמחיריהם מפוקחים, ומכירותיהם מהוות מבחינה כמותית למעלה מ-94% ממכירות מוצריה של המשיבה בקטגוריה זו. לפי מחקר שוק שהזמינה המשיבה לצרכים שיווקיים, עוד טרם הגשת הבקשה, מודעים הצרכנים לתכונות הייחודיות של מוצרי הפרימיום ומציינים כסיבות לרכישתם את הערכים הצרכניים התואמים אותם.

בתגובתה לבקשת האישור (סעיף 30) הסתמכה המשיבה על כך, שלגבי מוצרי הפרימיום שלה המיוצרים ברמות שומן זהות לרמות השומן של מוצרי החלב לשתיה הרגילים (1% ו-3%) קבע המפקח על המחירים במשרד החקלאות כי אין מדובר במוצרים המהוים מבחינת חוק הפיקוח "מצרכים דומים" למוצרי החלב הרגיל, ולכן אין מניעה חוקית למכור אותם במחירים גבוהים מן המחירים המפוקחים של מוצרי החלב הרגיל.

" ובהמשך: "... וכל הכוונה פה התכלית של התקנה הזאת זה לאותם מוצרים שהם נמכרים בתור, אנחנו כולנו מכירים אותם בתור כדורים או טיפות כאלה שנמכרים בפרמה בצורה חופשית וכתוספי תזונה." מקובלת עליי מסקנתוֹ של המצהיר, מר פייקובסקי, בעמ' 100 לפרוט': "המוצר הזה הוא מזון. תוסף התזונה הוא מזון. פקודת בריאות הציבור – מזון, כוללת את כל הדברים שאוכלים אותם, לרבות תוסף תזונה, למעט מים וסמים." (ההדגשה שלי – י.ג.) הגדרת "תוסף מזון" מופיעה בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001: ”"תוסף מזון" - חומר המוסף למזון למטרה טכנולוגית, שאינו נועד לצריכה כשלעצמו כמזון או כרכיב בו, ולמעט חומר מסייע ייצור, תוסף תזונה וחומר טעם וריח;“ המונח "מטרה טכנולוגית", המופיע בהגדרת "תוסף מזון" מוגדר בתקנות תוספי מזון כך: ”"מטרה טכנולוגית" - מטרה הקשורה לייצור, עיבוד, הכנה, טפול, אריזה, הובלה או איחסון של מזון, לרבות שיפור מראהו, ריחו, מרקמו, טעמו או צבעו;“ לעומת זאת, המונח "מזון" מוגדר בסעיף 1 של פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], תשמ"ג-1983: ”"מזון" – כל מצרך, זולת סמים או מים, המשמש מזון או משקה לאדם, וכל מצרך שבדרך כלל נותנים אותו במזון אדם או משתמשים בו להרכבתו או להכנתו, לרבות חמרים נותני טעם ותבלינים;“ סעיפים 2 עד 5 של תקנות תוספי מזון מטילות הגבלות על ייצור, ייבוא, שיווק ואחסון תוסף מזון.

...

אינני מקבל את הביקורת שמתח המבקש על חוות דעתה ועדותה שלד"ר גילה רוזן, וסבורני שעדותה עמדה במבחן החקירה הנגדית.

" קכ"ח. נוכח כל האמור לעיל סבורני, שאין מתקיים במקרה שבפניי התנאי הנדרש בסעיף 8(א)(1) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, דהיינו, לא ניתן לקבוע, נוכח כל המבואר לעיל, שיש אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה או משפט תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה, ולכן דין שתי בקשות האישור להידחות.

קכ"ט. אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

התובענה הייצוגית, בקשת האישור וההליכים בתיק המבקש הגיש ביום 20.5.20 תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבות, שעניינה שיווק מוצרי חמאה מיובאת במחיר העולה על מחיר הפיקוח הקבוע בחוק פקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996 וצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מירביים למוצרי חלב), תשפ"ב-2022.

המשיבה 2 טענה כי החמאה המיובאת שמכרה, הוחרגה מצו הפיקוח באופן מפורש, על ידי המפקח על המחירים במשרד החקלאות ומשכך טענות המבקש אינן רלוואנטיות בעיניינה.

זאת, בהיתחשב בנימוקים המנויים בהסדרי ההסתלקות המקובלים עלי ובכך שאין בהסתלקות ליצור מעשה בית דין כלפי איזה מחברי הקבוצה.

...

המשיבה 1 הגישה תשובה מתוקנת לבקשת האישור ובה טענה בתמצית, כי בשל הסרת הפיקוח על מוצרי חמאה מתייתרת בקשת האישור כולה; כי חוק הפיקוח וצווי הפיקוח שהוצאו בעבר על חמאה רגילה אינם חלים על מצרך שאינו דומה, ולפיכך לא חלים על מוצרי החמאה מושא בקשת האישור שאינם רגילים; כי המפקח אשרר את דבר היות מוצרי חמאה- מצרך שאינו דומה, במכתבי ההחרגה ומטעם זה מבקשי אישור בחמש בקשות אישור שהוגשו במקביל לבקשת האישור תחת אותן עילות נטענות ובגין אותם המוצרים, ואחת מהן אף נגד המשיבה 1, הסתלקו ללא פסיקת גמול ושכר טרחה עוד קודם להגשת תשובות המשיבות; כי עתירת המבקש לבג"צ במקביל לניהול בקשת האישור נמחקה באופן המלמד כי אין בסיס לנטען בבקשת האישור; כי מטרות סקר הצרכנים שצורף לבקשת האישור המתוקנת אינן רלוונטיות והסקר ממילא אינו עונה עליהן, ולפיכך יש לדחות את בקשת האישור והתובענה.

לפיכך, אני מקבל את ארבע בקשות ההסתלקות, מוחק את בקשת האישור ודוחה את תביעתו האישית של המבקש נגד כל המשיבות בהליך.

לעניין הבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה, בקשה שאמנם הוגשה רק במסגרת הבקשה להסדר ההסתלקות עם המשיבה 6, אך היא רלוונטית גם לכל שאר הבקשות להסדר הסתלקות, אני קובע, כי בהתאם לתקנה 7א(א)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, נוכח השלב המקדמי של ההליך, החיסכון בזמנו של בית המשפט, מאחר ומדובר בסוגיה שהיה מקום לבירורה, ובמיוחד השינוי במצב הדברים לאחר שהוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (מכתבי ההחרגה וביטול צו הפיקוח), יש לפטור את המבקש מתשלום החלק השני של האגרה.

ענף החלב בישראל מתוכנן לפי הצרכים המשתנים של האוכלוסיה, ולשם כך מפקח משרד החקלאות-הוא המשיב 3-באמצעות המועצה לענף החלב (ייצור ושיווק)-היא המשיבה 1 (להלן-המועצה)-על הייצור, על השיווק ועל רמת המחירים של החלב ומוצריו.

...

יש אפוא מקום לומר, כי העותרת קיבלה עליה את הדין, ולפיכך יש לדחות את עתירתה.

נמצא, שהיה מקום לדחות את העתירה על הסף מחמת השהוי בהגשתה, אולם, כאמור לעיל, דינה להידחות גם לגופן של הטענות.

סוף דבר.

בתיק זה, שלושה צדדים רלוונטיים, כדלקמן: המבקשת, שהינה חברה בע"מ, המפעילה מחלבה לייצור מוצרי חלב עיזים, והינה הבעלים של מכסת החלב המאושרת, במשק אשבול בו מתגורר ופועל המשיב 2.

המשיב 2, שהינו מגדל עיזים במשק אשבול, יצרן חלב ומשווקו, אשר על פי צו אישי מאת המנהל על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצור חלב), תשכ"ז-1967 נדרש לשווק את כל החלב המיוצר במשקו למחלבת המבקשת.

בשל חששה של המבקשת, כי כתוצאה מהאמור לעיל, ייווצר חוסר בכמות החלב, המסופק לה, נעתרה היא לבקשתו של המשיב 2 להלוות לו כספים, לצורך רכישת עיזים חדשות וזאת, עד אשר ישולמו לו ממשרד החקלאות, כספי פיצויים בשל השמדת העיזים.

...

לענין סוגית הטענה של צד שלישי "האוחז כשורה", בהליך של התנגדות נקבע על ידי כב' השופט ד. בר-אופיר, כדלקמן: "השאלה אם התובע (שהוא צד שלישי) הוא אוחז כשורה איננה יכולה לבוא על פיתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להיתגונן. האוחז מוחזק אמנם כאוחז כשורה לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות. אלא שאם הוכיח הנתבע את טענת ההגנה שלו, ובשלב זה מניחים כי יוכל להוכיח את האמור בתצהיר, מוטל על התובע-האוחז להוכיח כי לאחר שגובשה טענת ההגנה ניתן בעד השטר ערך בתום לב. הפלוגתות הללו של הוכחת טענת ההגנה, כנגד הוכחת מתן הערך בתום לב, אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהיר ומחייבות דיון בדרך הרגילה. פירוש הדבר הוא שאם גילה תצהירו של הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן, ואילו השאלה אם הגנתו נדחית בפני זכותו העדיפה של אוחז כשורה תתברר במהלך המשפט (המ' 506/59 נאמן נ' זלבסקי, פ"ד יד 596).

קביעתי, כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה, בשלב זה של הדיון ויישום ההלכה הנ"ל לעניינינו, מביאתני למסקנה, כי בהליך זה, יש מקום לקבל את ההתנגדות לביצוע השטרות, שהוגשה על ידי המבקשת וכך אני מורה.

סוף דבר ההתנגדות מתקבלת.