פיקוח מפרק חברה על מנהל מיוחד

בשל כך, מועד סיום ההיתקשרות ויחסי ההעסקה, יידון ויוכרע בנפרד בהמשך פסק דין זה. נקדים את המאוחר ונציין כי ביום 19.7.15 ניתן צו פירוק כנגד החברה, ובהמשך מונה עו"ד זאב משה בן-דורי כמנהל מיוחד על מנת לידון בתביעות חוב שהגישו נושי החברה, לרבות תביעת החוב שהוגשה בידי העובד (להלן – המנהל המיוחד).

יתר על כן, בדיון שנערך ביום 26.12.18 ציין ב"כ העובד ביחס לתביעת החוב כך: "הגשנו תביעת חוב. לא היתקבל שום סכום שהוא. התביעה עדיין לא נדונה. למפרק יש בעיה קשה בגלל שאין תלושי שכר. מעבר לאמור אנו טוענים שיש חבות לעריית בת ים על כל התקופה". לאחר דיון ההוכחות, הגיש העובד ביום 5.3.19 את סיכומיו ובגדרם טען לקיומן של יחסי עבודה והעסקה במשותף של החברה ושל הערייה; להעדר פקוח מצד הערייה על תנאי העסקתו.

מחד, הגיש תביעת חוב למפרק החברה על מנת לזכות בכספים אלו מהמוסד לביטוח לאומי, ומסתיר את החלטת המפרק בתביעתו, ומאידך הגיש את התביעה כנגד הערייה.

...

משכך, דין ערעורו של העובד ברכיב זה - להידחות.

בקביעות מסוג זה ערכת הערעור ממעטת להתערב, ולא מצאנו מקום לסטיה ממדיניות זו במקרה דנן.

סוף דבר - ערעור העובד נדחה; ערעור העירייה מתקבל בעיקרו וחיובה מכוח פסק הדין מבוטל למעט ביחס לרכיב החזר הוצאות נסיעה, שבגינו תשלם העירייה לעובד 1,520 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.13 ועד התשלום בפועל.

עמד על כך השופט (בדימוס) לויט בפש"ר (מחוזי ת"א) 40/97 שביט נ' רביב עמק חפר (31.12.97): "מובן מאליו, שכל עוד המנהל המיוחד פעל או חדל בענין מסוים, לפי הוראות מפורשות של בימ"ש, הוא נהנה מחסינות מלאה. כשהתנהגותו נסמכת על הוראות מפורשות של בימ"ש, אין הוא פועל לפי שיקול דעתו אלא הוא מבצע את הוראות ביהמ"ש והחסינות המלאה של ביהמ"ש חלה עליו אם הוא ביצע את הוראות ביהמ"ש ברשלנות או סטה או חרג מהן, יש לבחון את אחריותו בחינה נוספת". עוד קבע שם: "אם העוולה בנזיקין נטענת נגד המנהל המיוחד היא בקשר לחוזה או להתחייבות של החברה (ע"י המנהל המיוחד) כלפי צד שלישי... אזי בד"כ לא יהיה מקום להטיל אחריות אישית על המנהל המיוחד" (פסקה 10(2)).

יפים לעניין זה גם דברי השופטת (בדימוס) אלשיך בפש"ר 1987/00 פרידמן נ' גולדנברג (24.12.01): "במקרה דנן, עסקינן במפרק חברה, אשר האנטרס הכללי המנחה את בית המשפט היא לעודד אותו לפעול ביעילות, ובלא מורא ומשוא פנים הן למיקסום קופת הפרוק והן לבירור הנסיבות אשר הביאו לקריסת החברה. לכן, על בית המשפט להיזהר מאד בטרם יקבע כי פעולה פלונית (קל וחומר פעולה אשר נעשתה לאחר קבלת אישור עיקרוני מבית המשפט של פירוק) מהוה רשלנות או חוסר תום-לב, גם אם נפלה טעות מסויימת בהתנהלות המפרק, או שהוכח לאחר מעשה כי יכול היה לפעול טוב יותר. מן הדין להקנות למפרק שיקול דעת רחב בבצוע תפקידו, זאת גם לאור העובדה כי דיני הפרוק כופפים אותו, מניה וביה, לפיקוח רחב-הקף של בית המשפט של פירוק" (ההדגשה איננה במקור).

...

ייתכן כי הגרעון היה גדול יותר מהמוצג, בשל ההפסד מהשקעה בסך כ – 90,000 ₪ כאמור בסעיף 14 לעיל, אך בנסיבות העניין ונוכח כל האמור, אין בכך כדי לשנות ממסקנותיי.

לא שוכנעתי כי זהו המקרה החריג המצדיק זאת.

לפיכך היא זכאית לסכומים כאמור בה. נוכח האמור, בקשת עו"ד שרף נדחית.

לבקשה שני נדבכים: הנדבך הראשון, בקשה להורות למנהל המיוחד בתיק לבדוק את תביעת חוב בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "הבנק" או "הנושה") וזאת חלף מפרק החברה "חברת יהלומי בן דור בע"מ" (להלן: "החברה") אשר מונה במסגרת תיק פר"ק 32527-10-15 (להלן: "תיק הפרוק") ; הנדבך השני, בקשה לעיכוב מימוש דירת מגורי החייב במסגרת הליכים בהוצאה לפועל.

על פי דין, מפרק החברה הוא שאמור לפקח על פעולות מימוש נכסי החברה על ידי כונס הנכסים הוא אשר מייצג את נושי החברה הזכאים למימוש יתר הנכסים שאינם משועבדים.

...

נוכח האמור – הן הסדר הכרונולוגי של מינוי בעלי התפקיד, הן עובדת היות המפרק הגורם האוחז במידע הרלוונטי בקשר לחברה - מתחייבת המסקנה כי על המפרק לבחון את תביעת החוב ובכלל זה לבחון את מעמד הנושה כנושה מובטח, את ערכי נשייתו, ובנוסף לבחון השעבודים שניתנו לטובת הבנק על נכסי החברה כאמור.

עם זאת סבורני כי בנסיבותיו של החייב יש לשקול את האלטרנטיבות כפי המוצע בתשובת כנ"ר המוסכמת על בעל התפקיד.

שימת לב בין היתר לסעיף 314 לפקודת החברות שכותרתו – "פקוח הכונס הרישמי על המפרקים." בשים לב לאמור בבקשה, אף שימת לב להקפדת כל בתי המשפט העוסקים בנושא, המשתקפת בפסיקה עקבית, לכך שלכנ"ר שמור תפקיד מרכזי בפקוח על בעלי תפקיד:- "הכונס הרישמי משמש גורם מרכזי בפרוק חברה. בתפקידו, פועל הכונס הרישמי 'כמכשיר להגנה על בעלי האנטרס בפרוק וכזרוע ארוכה של בית המשפט בבצוע צודק ויעיל של הפרוק'...חשוב לציין, כי הכונס הרישמי נושא בסמכות פקוח מרכזית על מפרק החברה. כן מוסמך הוא לחקור את היתנהגותו של המפרק ולנקוט בכל פעולה כפי שיראה לו לנכון" [רע"א 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפרוק) (5.1.2011)] וראה, גם, החלטת כבוד הנשיא אורנשטיין בפר"ק 53253-06-11, אגרסקו חברה לייצוא כלכלי בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (25.5.2015): "ככלל, לכנ"ר תפקיד נכבד ומרכזי בהליכי חידלות פרעון. על שורת המטלות החשובות שמוטלת על כתפי הכנ"ר ניתן להווכח מהוראות רבות שקבועות בחקיקה שדנה בחדלות פרעון. אין חולק שהכנ"ר הנו זרוע חשובה ביותר של בית המשפט בהליכי חידלות פרעון. גם אם בית המשפט אינו מחויב לקבל את עמדות הכנ"ר אזי יש להן משקל רב בשיקולי בית המשפט בבואו להכריע בבקשות השונות, ומכל מקום יש בהן כדי לשפוך אור על ההליך ולסייע במלאכה. על חשיבות העזרה שמגיש הכנ"ר לבית המשפט עמד בית המשפט העליון בהרחבה בפסיקותיו השונות. קשה למצוא תיק בחדלות פרעון שבו הכנ"ר לא מהוה גורם חיוני. הכנ"ר מגיש עמדה לבית המשפט ונוטל חלק פעיל בהליך. יובהר שהמדובר במגוון התיקים שנדונים בבית המשפט של חידלות הפרעון ובהם: תיקי פשיטות רגל הן לבקשת חייב והן לבקשת נושה; בקשות פירוק חברות ועמותות; בקשות להסדרי נושים; להבראת חברות; לאכיפת שעבודים וכדומה. הכנ"ר מלווה את תיקי חידלות הפרעון מתחילתם ועד להבאתם לסיום ודעתו נשמעת במרבית הליכי הביניים שכרוכים בתיקי חידלות הפרעון. תקצר היריעה מלפרט את שלל הבקשות השונות שהכנ"ר צד להן ואציין את מקצתן: הוא מגיש חוות דעת ותסקירים לבקשות פשיטת הרגל, להסדרי נושים, הפטרים, כינוסי נכסים והקפאות הליכים. הכנ"ר מתייצב לדיונים ונוטל בהם חלק מהותי; הכנ"ר גם צד לערעורים שמוגשים על הכרעות בתי המשפט בערכאה הראשונה. בנוסף, הכנ"ר ממנה מנהלים מיוחדים; מכנס אספות נושים; משמש ככונס נכסים וכמפרק בתיקים רבים. הכנ"ר מנהל את המערך הכספי של תיקי פשיטת הרגל; הוא זה שמפקח על פעילות בעלי התפקיד ובודק את שכרם; הכנ"ר משמש כגורם מייעץ ומסייע לבית המשפט במגוון ההליכים האמורים וגם בנוספים כגון: ביטולי הענקות של נכסים ומתן העדפות לנושים; ביטול הליכי חידלות פרעון; אישורי הסדרי נושים; חקירות באשר לנסיבות קריסת הגוף חדל; בהגשת תביעות נגד צדדים שלישים בשם הגוף חדל הפרעון, ועוד. לא אפריז אם אציין שללא הכנ"ר יבצר ולמצער יתקשה ביותר בית המשפט של חידלות פרעון מלבצע את מלאכתו. מהות תפקידו של הכנ"ר כמפורט לעיל מחייבת לטעמי את ההכרה במעמדו כשל גורם אובייקטיבי, שתפקידו לסייע בידי בית המשפט, נטול אינטרסים ושאינו מזוהה עם מי מהצדדים להליך. מחובתו איפוא לשקול את טובת העניין לגופו, תוך האיזונים הדרושים והכל כמובן באופן שמתיישב עם הוראות החוק הרלוואנטיות והולם את ההלכות הפסוקות". משתקף מהבקשה האחרונה רצון המבקשים שייבחן בית המשפט את חשבונות הבנק של הנאמנות ב"מסלול עוקף כנ"ר", ואולי אף יותר מכך, שיורה בית המשפט על מסירת דפי החשבון לידיהם במישרין.

...

כאמור במפורש בהחלטותיי הקודמות, ער אני לבקשה ומקבל אני שטעונה בקשה זו התייחסות וקביעת דיונים לעניינה.

סוף דבר, אין לי אלא להפנות לשתי החלטותיי הקודמות שניתנו בימים האחרונים.

ביום 14.8.2014 התמנה המבקש לכונס נכסים זמני לחברה על פי בקשת הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ המשמשת נאמן למחזיקי האג"ח של החברה (להלן: "נאמן האג"ח").

ברם, הראציונלים שהוצגו בענין אשפלסט בדבר מתן גישה לנושים למידע על דרך פעולתו של בעל התפקיד אינם מתקיימים בעניינינו, שעה שהדו"ח הכספי המפורט הוצג זה מכבר למחזיקי האג"ח במהלך אספת המחזיקים ואף צורף הן לבקשה עצמה והן לתגובת המפרק (ראו והשוו לפש"ר (מחוזי חי') 27630-08-15 אביב רונן (מנהל מיוחד) נ' תדלוק ישיר שיווק מוצרי דלק בע"מ- נושה (נבו 26.12.2017)).

בהקשר זה ראו הוראותיו של סעיף 314 לפקודה שכותרתו "פקוח הכונס הרישמי על המפרקים": "(א) הכונס הרישמי יתן את דעתו על היתנהגותם של מפרקי חברות; לא מילא מפרק את חובותיו באמונה ולא קיים כהלכה את כל המוטל עליו לפי כל חיקוק או בדרך אחרת, או הגיש נושה או מישתתף לכונס הרישמי תלונה לענין זה, יחקור הכונס הרישמי בדבר וינקוט פעולה כפי שיראה למועיל.

...

מבלי לקבוע מסמרות, הדברים שהובאו בענין אשפלסט עשויים לחול בשינויים המחייבים גם על בקשתם של הנושים לעיין בחומרי גלם אחרים בהם עשה שימוש בעל התפקיד, והכל תוך הפעלת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לבחון האם מוצדק להיעתר לבקשות כגון דא בכל מקרה לגופו.

בנסיבות אלה, ובהעדר טעמים מבוררים לכך (טעמים שלא הוצגו כאן), אין להיעתר לבקשת נושה או בעל תפקיד קודם לקבלת כלל חומרי הגלם העומדים בבסיס הדו"ח הכספי בבחינת "מסלול עוקף" לאמצעי הפיקוח של הכונס הרשמי על דוחותיו הכספיים של המפרק הקבועים בדין (ראו והשוו לפר"ק (מחוזי י-ם) 6045-05-17 סיטי א.ק. אחזקות בע"מ נ' עו"ד קרן רייכבך סגל, בפסקה 6 (נבו 17.12.2018)).

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.