ביום 16.6.2020 הגיש התובע בקשה לפיצול סעדים באופן כזה שיתאפשר לו להגיש תביעה כנגד הנתבעת ובעליה לפצוי לנזקים שנגרמו לו בגין אבדן פנסיית נכות, פנסיית שאירים ועוד.
עיקר הטיעונים עליהם ביסס התובע את בקשתו הם: התובע לא תבע בתביעתו פיצוי בגין הנזק הפנסיוני מאחר ובמועד הגשת התביעה טרם התגבש הנזק ברכיב זה; הנזק הפנסיוני התגבש בחודש 4.2020 כאשר הודיעה לו קרן הפנסיה בה הוא מבוטח -חב' הראל כי בעקבות הפסקת ההפרשות לקרן הפנסיה על ידי הנתבעת הפך התובע ל "עמית לא פעיל" בקרן; בשל כך היה צורך בהכנת חו"ד רופא תעסוקתי וחו"ד אקטוארית אשר הוכנו אך לאחרונה, כאשר המומחה התעסוקתי קבע כי התובע איבד את כושר העבודה לצמיתות החל מחודש 6.2018; ככל והנתבעת הייתה פועלת בהתאם לחובתה ומבצעת הפקדות לקופת הפנסיה של התובע בהראל באופן רציף הוא היה זכאי לקבלת קצבת נכות בשיעור של 75% משכרו הקובע, בהתאם לתקנון "הראל פנסיה" ; בנסיבות אלה מן הדין ומן הצדק לאשר את צירוף מנהלת ובעלת המניות של הנתבעת כנתבעת נוספת ולחייבה אישית בסכום התביעה הן מכח אחריותה האישית והן מכח הרמת מסך; הנתבעת ובעליה יצרו מצג שוא של ניכוי כספים משכר התובע המועברים לצורך ביטוח פנסיוני אך בפועל כספים אלה נותרו בידי הנתבעת כאשר מדובר בהונאה כהגדרתה בחוק החברות; טענת התובעת בעיניין קזוז הכספים ואי העברתם ליעדם עלתה גם בכתב התביעה ובמהלך הדיונים אך הנתבעת ובעליה טענו כי הדבר לא נכון; בהתאם לפסיקה אי העברת נכויים משכר העובד ליעדם עשויה להיות עילה מספקת להרמת מסך; כן נקבע כי שליחת יד בכספי העובד והניסיון לטשטשה באמצעות רישום מוטעה בתלוש מהוה עילה להרמת מסך; על כן, יש להתיר את תיקון כתב התביעה על ידי צירוף בעלי הנתבעת כנתבעת נוספת והוספת רכיב תביעה בגין הנזק הפנסיוני אשר לפי חוות דעת האקטואר מגיע לכמעט מיליון ₪.
...
ביום 5.11.2020 התקבלה תגובת הנתבעת ממנה עולה כי היא מתנגדת לבקשה מטעמים הבאים: מדובר בבקשת סרק שיש לדחותה תוך חויב בהוצאות; הנתבעת היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה; אין כל יריבות משפטית בין התובע לבעלי הנתבעת; התובע אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה לתיקון כתב תביעה; מהמסמכים שצרף התובע עולה בבירור כי שכרו שולם לו במלואו ואף מעבר; בכל הנוגע לסעד הפנסיוני בגינו מבקש התובע כעת לתקן את כתב התביעה הרי שמלוא הנתונים בעניין זה היו ידועים לו במועד הגשת התביעה והעלאת הטענה רק בשלב זה וללא הסבר מניח את הדעת מהווה התנהלות בחוסר תום לב וניסיון מצדו להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת; חוות דעת האקטואר מטעם התובע אינה רלבנטית ומוכחשת; יש לדחות את הבקשה בשים לב לשלב בו מצוי התיק בשלב של הוכחות לאחר הגשת תצהירים; בנסיבות יש לחייב את התובע בהוצאות לדוגמא זאת גם אם בקשתו תתקבל.
כן נקבע:-
"הלכה פסוקה היא כי תביעה לתשלום זכויות עבור כל תקופת העבודה אינה בבחינת התנהלות בלתי לגיטימית המצדיקה חיוב בהוצאות. למערערים הזכות הלגיטימית להגיש תביעה למימוש הזכויות המגיעות להם, לטענתם, בגין תקופת העבודה וסיומה. בענייננו, הגישו המערערים תביעה לזכויותיהם במהלך תקופת עבודתם, ולכאורה, יכולים היו להגיש תביעה חדשה בגין העילות והסעדים שנוספו עקב פיטוריהם מעבודתם במשיבות. תחת זאת, ריכזו המערערים בכתב התביעה המתוקן את מכלול העילות והסעדים הנתבעים מן המשיבות בגין יחסי העבודה וסיומם, לרבות אלה הנובעים מפיטוריהם. בכך, ייתרו התדיינות בתביעה נוספת, ותרמו ליעילות ההליכים וקידומם. בנסיבות אלה, הוספת העילות והסעדים בכתב התביעה המתוקן, גרמה לייעול הדיון בתובענה וקידומו, ומשכך הוא, אין להשית עליהם הוצאות משפט בגין תיקון כתב התביעה".
בענייננו וכאשר טרם החל הליך ההוכחות ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, הנני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה.
עם זאת, יובהר כי קבלת הבקשה אין משמעה קבלת הטענות כנגד בעלי הנתבעת, בין אם מכח אחריות אישית ובין אם מכח הרמת מסך, אלא מתן האפשרות לבירור הטענות וככל ובסופו של דבר יתברר כי לא היה מקום לצירופה כנתבעת יקבל הדבר ביטוי בפסיקת הוצאות בסיום ההליך.
לאור האמור לעיל - הנני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה כאשר על התובע לשלם את הוצאותיה של הנתבעת בסך של 1,500 ₪.
