מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצול דיון בתביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת טוענת עוד כי המחלוקת האמיתית היא בינה לבין בן זוגה לשעבר, בנו של המשיב, וכי הגשת התביעה נעשתה בשם המשיב, כדי לא לאפשר דיון בטענות המבקשת לזכות בעלות בנכס שהועלו על ידה בבית-המשפט לעינייני מישפחה בחיפה.
המבקשת טוענת כי במקרה דנן ישנו פיצול שגוי שעלול להביא להכרעות סותרות בין שתי ערכאות אשר דנות באותן המחלוקות: בבית-המשפט לעינייני מישפחה, שם נדונה תביעה רכושית בנוגע לפירוק שתוף ואכיפת הסכם ממון, ובבית-המשפט קמא, בו נדונה תביעה לפינוי וסלוק יד, שקשורה קשר הדוק להכרעתו של בית-המשפט לעינייני מישפחה בשאלת זכות הבעלות בנכס.
אני סבורה כי במקרה דנן, מערכת היחסים המשפחתית היא שהוותה את הרקע, המניע והמצע עליו צמח הסיכסוך בין הצדדים, שהרי גם המשיב טוען כי שעה שהתיר לבנו להתגורר בנכס, היו בינו ובין המבקשת קשרי מישפחה (בני זוג ידועים בציבור), והוא אינו מיתכחש שהתיר למבקשת לגור עם בנו בנכס ושלשניהם יש ארבעה ילדים המתגוררים כעת עם אימם, היא המשיבה, בנכס.
...
אשר על כן, אני קובעת כי התקיים גם התנאי השני הנדרש בחוק, וכי מדובר בעילת סכסוך בתוך המשפחה, ורק בשל העובדה שעניין זה כלל לא נבדק בבית משפט קמא, דין הבקשה להתקבל.
סיכום מכל הנימוקים לעיל, אני קובעת כי התקיימו שני התנאים המצטברים הקובעים את סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון בהליך.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החל מיום 19.3.2017 (עוד כשהיו התובעת והנתבע 1 בני זוג) מנעו הנתבעים את כניסתה של התובעת לנכס והשתמשו בו באופן בלעדי.
הנתבע 1 ביקש לטעון שהתובעת מנועה מלהגיש תביעה ז שכן במסגרת התביעה לפירוק שתוף ביקשה התובעת פיצול סעדים ולא ניתנה החלטה בבקשתה ולכן קיים מעשה בית דין המונע מהתובעת להגיש תביעה זו. דיון והכרעה לאחר ששקלתי ובחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שיש לדחות את הבקשה.
בנוסף לכך, העובדה שיש צד שאינו בן מישפחה, העובדה שמדובר בסכסוך נקודתי בגין הנכס הספציפי שנמכר, העובדה שגם מבחינה סובייקטיבית הנתבע 1 הסכים שבית משפט השלום הוא בית המשפט המוסמך לידון בתביעה לפירוק השתוף, מדגישה אף היא שגם הנתבע 1 רואה בבית משפט זה כבית המשפט המוסמך לידון בעיניין הנכס.
...
הנתבע 1 ביקש לטעון שהתובעת מנועה מלהגיש תביעה ז שכן במסגרת התביעה לפירוק שיתוף ביקשה התובעת פיצול סעדים ולא ניתנה החלטה בבקשתה ולכן קיים מעשה בית דין המונע מהתובעת להגיש תביעה זו. דיון והכרעה לאחר ששקלתי ובחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שיש לדחות את הבקשה.
אני סבור שבקשת הנתבע 1 מהווה פעולה בניגוד לתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") המחייבת בעל דין, לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית, תוך סיוע במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.
התוצאה הבקשה לסילוק על הסף מחוסר סמכות עניינית נדחית.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: הצדדים נישאו לאחר שחוקק חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 ועל כן, בהיעדר הסכם ממון הקובע אחרת, חזקה כי הסכימו להסדר איזון המשאבים הקבוע בפרק השני לחוק הנ"ל. ומהו אותו איזון משאבים? סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 קובע כי בפקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוים של נכסי בני הזוג "למעט – נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין". לשם איזון המשאבים, מונה מר נתן שטרנפלד כמומחה מטעם בית המשפט.
במקרה של החלופה השניה, על התובעת לשלם לנתבע סך 58,799 ₪ נכון ליום 9.3.2021 וכן לפצל זכויותיה הפנסיוניות בקרן פנסיה מנורה מבטחים כפי שנצברו מיום הנישואין ועד ליום 10.3.2019.
אביא את הדברים בתמצית: בסעיף 5 לתביעתה, טענה התובעת כי "התובעת עותרת לזכותה במחצית דירת המגורים של בני הזוג שבה היא התגוררה וזאת על יסוד העובדה כי דירת המגורים הוכנה כמנהג הקיים במיגזר שני הצדדים ואליה עברה התובעת לגור עם הנתבע כאישתו עם נשואיהם והיא זו שהביאה את תכולת הבית במעמד הנישואין". טענה זו אינה מקימה עילה למתן סעד של בעלות ופרוק שתוף.
...
על כן, על דרך האומדנה ומאחר ואין בפני נתונים ביחס לגובה שכר הדירה שמשלמת התובעת, ובשים לב להוראות בעניין הפינוי שלהלן ולכך שהתובעת התגוררה בדירה עד לחודש 2022 אך טרם פינתה מטלטליה מהדירה, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת, פיצוי חד פעמי סך 120,000 ₪ נכון למועד פסה"ד. נוסף על כך, בהינתן הפערים הכלכליים בין הצדדים אני מורה על איזון משאבים שאינו שוויוני, בהתאם להוראת סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג , התשל"ג-1973, כך שחלקו של הנתבע באיזון 25% וחלקה של התובעת 75%.
מאחר ומדובר בצדדים שלא מעט טענו לאלימות זה כלפי זה וגם עתרו לצווי הגנה בפני ערכאות שונות, אני סבורה כי נכון יהא במקרה כאן להורות על החלופה הראשונה של חוות הדעת וכך אני מורה.
אשר לפינוי, מאחר ולתובעת אין זכויות בדירה, והתובעת למעשה פינתה את הדירה ממגוריה אך לא ממטלטליה, אני מורה לתובעת, לפנות את הדירה ממטלטליה עד ליום 10.12.22 וזהו יום הפינוי בפועל.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

בית הדין אומר "אני בהרכב חסר, התיק מורכב אני לא יכול לידון", נקבע מועד חדש, ובית הדין בהמשך מבקש מאתנו הבהרה מה עוד נשאר לבית הדין לידון, וזה לאחר שהוא קובע לצורך מה נקבע הדיון, אמרתי לבית הדין את מה שהוא עצמו קבע: הדיון נועד לחקירות והכרעה בעיניין החזר החוב על הדירה, ובית הדין מינה אותי ואת בא כוח האשה ככונסי נכסים, אין שום החלטה אשר קשורה לפירוק שתוף, לקידום הליכי מכירה, בית הדין סגר את התיק [.
] בפתח הדברים יובהר כי הסעד שהתבקש בכתב התביעה הוא החזר הלוואה שנתנה על ידי אבי האיש לבני הזוג לצורך רכישת הבית המשותף וזאת מתוך כספי מכירת הבית [.
] תכלית ההוראה גלויה על פניה: מחד גיסא, שלא להביא לפיצול בלתי ראוי של דיונים, ומאידך גיסא – ובשל צימצום ההכרעה בשאלת־האגב 'לצורך אותו ענין' – לשמור כראוי על חלוקת הסמכויות בין גופי השפיטה כפי שנקבעה בחוק.
עיין אריכות דברים בעיניין זה בפסק דין של בית הדין באר שבע בתיק 1098252/12 [פורסם בנבו] מיום י' בתמוז התשע"ז (4.7.2017) שבו הוחלט שיש לבית הדין סמכות לידון בעיניין מיגרש שנירשם על שם אבי האיש במסגרת חלוקת רכוש בין בני זוג.
...
מכל מקום נציין בקצרה כי המשיבה מצידה הפנתה אף היא לכמה פסקי דין שאף מהם עולה אותה מסקנה כי פסיקת בית הדין במצבים ממין זה עשויה לחייב אך ורק במישור של יחסי הצדדים עצמם ולא במישור של יחסיהם עם צד ג'.
המסקנה מכל האמור עד כה היא כי יש לדחות את הערעור ולקבוע כי בדין סגר בית הדין קמא את התיק, שכן העניין היחיד שלא הכריע בו הוא עניין החוב הנטען לאם המערער, חוב שאף המערער אינו תובע בגינו דבר לעצמו ואינו טוען כי פרעו, אלא דובֵר בעניינו בשמה של האם.
י. לאור האמור בית הדין פוסק ומורה כדלהלן: הערעור נדחה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

מאחר שמרבית נכסיהם של בני-הזוג נכרכו מלכתחילה בפני בית-הדין הרבני, ובהיתחשב בכך שבנסיבות העניין לא ראוי לפצל את ההיתדיינות בעינייני הרכוש של בני-הזוג בין הערכאות השונות, צדק בית-הדין הרבני בהתירו את תיקון כתב-תביעתה של המשיבה כמפורט לעיל (ראו והשוו בג"ץ 9834/01 פלונית נ' בית-הדין הרבני הגדול [5], בעמ' 929).
בעיניין ההשפעה של העידר פירוט בתביעה על כנות הכריכה נקבע בבג"ץ 5747/03 הנ"ל: "העידר פירוט ממצה של מלוא הנכסים בתביעת הגירושין ושאלת ההשפעה של מחדל זה על כנות הכריכה, מחייבים בחינה מהותית בכל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו האינדבידואליות. במקרים מתאימים, עשוי העידר פירוט כאמור להעיד על חוסר תום-לב בכריכת עינייני הרכוש. כך למשל, כאשר התובע כרך בתביעת הגירושין את חלוקת הרכוש באופן סתמי ונמנע מלפרט בכתב-התביעה את פרטי הרכוש שבמחלוקת - כולם או מרביתם; בנסיבות כאלה, העידר הפרוט הגורף של הנכסים בכתב-התביעה אינו מניח תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה יעילה בסכסוך הרכושי, והדבר עשוי להעיד כי הכריכה אינה אמיתית ותמת-לב וכי תכליתה העיקרית היתה לחסום את דרכו של בעל הדין האחר לבית-המשפט לעינייני מישפחה. כך גם כאשר המנעות התובע מפירוט נכסים מסוימים בכתב-התביעה נובעת ממניעים שאינם כשרים, כגון הברחתם של הנכסים מבן-הזוג האחר בניסיון להעלימם מגדר הרכוש המועמד לחלוקה. בנסיבות אלה, אי פירוט הנכסים בכתב-התביעה הוא חסר תום-לב, ומעיד כי כריכת הרכוש לא נועדה להביא ליישוב אמיתי ויעיל של המחלוקת בין בני-הזוג. מנגד, יתכנו מקרים בהם בהיתחשב במכלול נסיבות העניין, העידר פירוט ממצה של מלוא הנכסים של בני-הזוג לא ילמד על פגיעה מהותית בתום-הלב הדרוש לשם הוכחת כנות הכריכה. כך למשל, כאשר התובע נימנע מלפרט בכתב-תביעתו חלק קטן בלבד מהרכוש השנוי במחלוקת, והחסר עשוי לבוא על תקונו במהלך הדיון בפני בית-הדין". בעניינינו, אין אנו סבורים כי אי פירוט הסעד של איזון משאבים מלמד חוסר כנות של הכריכה.
בכתב התביעה פורט נושא פירוק השתוף בבית המשותף וחלוקת המיטלטלין הקיימים בו וכן הועלתה טענה להברחת כספים מהחשבון המשותף, כאשר לטענת האיש אלו הם פרטי הרכוש העקריים השנויים במחלוקת, כאשר האיזון בזכויות הסוציאליות, הפנסיוניות, הביטוחיות אינו שנוי במחלוקת.
...
באשר לשאלה האם היעדר הפירוט של הנכסים הרשומים על שם האישה הוציאם מגדר סמכותו של ביה"ד הרבני קבע ביהמ"ש העליון: "אמנם, הפירוט הרחב של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין ובקשתה הכללית של המשיבה לפסוק ברכוש המשותף ובחלוקתו מעידים כי מלכתחילה התכוונה המשיבה לכלול בתביעתה את מלוא הנכסים של בני-הזוג, עם זאת הלכה פסוקה היא כי כדי לבסס את סמכותו של בית-הדין הרבני לדון בפרטי רכוש של בני-זוג, על הנכסים להיכרך במפורש בתביעת הגירושין (ראו: ע"א 4909/92 דורות נ' דורות [4], בפיסקה 6 לפסק-דינה של השופטת שטרסברג-כהן והאסמכתאות המובאות שם). ... כאמור, בכתב-תביעתה הזכירה המשיבה באופן עמום קיומם של נכסים הרשומים על שמה, אולם לא פירטה נכסים אלה ולא ביקשה סעד בעניינם. לפיכך קביעתו של בית-הדין הרבני שלפיה נכסים אלה נכרכו מלכתחילה בכתב-התביעה המקורי שהוגש בפניו, איננה נקייה מספקות. עם זאת בנסיבות העניין שלפנינו שוכנענו כי החסר שנפל בנוסח כתב-התביעה בא על תיקונו במהלך הדיון בשאלת הסמכות בפני בית-הדין הרבני, שהרי המשיבה הבהירה כי היא מעוניינת שבית-הדין ידון במכלול הנכסים של בני-הזוג, לרבות אלה הרשומים על שמה, ובית-הדין קיבל את בקשתה בקובעו כי "ככל שיש צורך בתיקון כתב-התביעה, הרינו מאשרים את תיקונו" (ראו והשוו תקנה סה לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג, שלפיה בית-הדין מוסמך לקבל טענות שבעל-פה אף אם אין הן תואמות את כתב-התביעה).
בדומה למה שנפסק בבג"צ 5747/03 הנ"ל, אף אנו קובעים כי החסר שנפל בכתב התביעה בא על תיקונו בהבהרת האיש כי כוונתו ורצונו לכך שביה"ד ידון בנושא איזון המשאבים.
בנסיבות אלו אנו סבורים כי אין בהיעדר פירוט הסעד של איזון משאבים בכתב התביעה כדי לשלול את סמכותו של ביה"ד לדון בעניין.
בעניין ההשפעה של העדר פירוט בתביעה על כנות הכריכה נקבע בבג"ץ 5747/03 הנ"ל: "העדר פירוט ממצה של מלוא הנכסים בתביעת הגירושין ושאלת ההשפעה של מחדל זה על כנות הכריכה, מחייבים בחינה מהותית בכל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו האינדבידואליות. במקרים מתאימים, עשוי העדר פירוט כאמור להעיד על חוסר תום-לב בכריכת ענייני הרכוש. כך למשל, כאשר התובע כרך בתביעת הגירושין את חלוקת הרכוש באופן סתמי ונמנע מלפרט בכתב-התביעה את פרטי הרכוש שבמחלוקת - כולם או מרביתם; בנסיבות כאלה, העדר הפירוט הגורף של הנכסים בכתב-התביעה אינו מניח תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה יעילה בסכסוך הרכושי, והדבר עשוי להעיד כי הכריכה אינה אמיתית ותמת-לב וכי תכליתה העיקרית היתה לחסום את דרכו של בעל הדין האחר לבית-המשפט לענייני משפחה. כך גם כאשר הימנעות התובע מפירוט נכסים מסוימים בכתב-התביעה נובעת ממניעים שאינם כשרים, כגון הברחתם של הנכסים מבן-הזוג האחר בניסיון להעלימם מגדר הרכוש המועמד לחלוקה. בנסיבות אלה, אי פירוט הנכסים בכתב-התביעה הוא חסר תום-לב, ומעיד כי כריכת הרכוש לא נועדה להביא ליישוב אמיתי ויעיל של המחלוקת בין בני-הזוג. מנגד, יתכנו מקרים בהם בהתחשב במכלול נסיבות העניין, העדר פירוט ממצה של מלוא הנכסים של בני-הזוג לא ילמד על פגיעה מהותית בתום-הלב הדרוש לשם הוכחת כנות הכריכה. כך למשל, כאשר התובע נמנע מלפרט בכתב-תביעתו חלק קטן בלבד מהרכוש השנוי במחלוקת, והחסר עשוי לבוא על תיקונו במהלך הדיון בפני בית-הדין". בענייננו, אין אנו סבורים כי אי פירוט הסעד של איזון משאבים מלמד חוסר כנות של הכריכה.
סיכומו של דבר: לביה"ד ישנה סמכות לדון בכלל נושא הרכוש, כולל נושא איזון המשאבים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו