לאור זאת הגישה התובעת את תביעתה, אותה העמידה על סך של 8,000 ₪, הכולל את עלות התשלום לשרברב וכן פיצוי בגין הטרדה, הטירחה, ביזבוז הזמן ועגמת הנפש שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתנהלותן של הנתבעות.
האבחנה שנתן, כי מדובר בנזילה בצנרת המים, וכפועל יוצא על התובעת להפסיק להשתמש במקלחת, בשירותים, בכיור ובמכונת הכביסה, התבררה כשגויה, לנוכח מימצאיו של השרברב הפרטי, והעובדה כי לאחר הפסקת השמוש במזגן, הנזילה אל דירת השכנה פסקה.
בנוסף, סבורני כי על הנתבעות לפצות את התובעת על הטירחה, הטרדה ועגמת הנפש שהיו מנת חלקה בימים בהם נאלצה להפסיק את השמוש במים בביתה, הנסיונות העקרים לזכות לתשובה מיעקובי, וכן נסיונותיה לזכות בתשובה בדיעבד, לאחר האירועים האמורים, כאשר כל שביקשה מהנתבעות הוא להשיב לה את הסכום ששילמה לשרברב הפרטי, אלא שהם סירבו.
...
כן צורפה חוות דעתו של השרברב הפרטי, בה הוא קובע כי צנרת הניקוז של המזגנים הותקנה כאשר השיפוע בה הפוך, וכתוצאה מכך גלשו מי המזגנים מחוץ לצנרת באזור הממ"ד.
הנתבעות טענו, כי דין התביעה להידחות, בהעדר אחריות כלשהי מצד הנתבעות ולאור התנהלותה של התובעת.
על כן אין בידי לקבל את טענתו של נציג הנתבעות בדיון, לפיה משלא קיבלה מענה מיעקובי, היה על התובעת ליצור קשר עם נתבעת מס' 3, אשר לה מוקד חירום הפועל גם בימי חג. אציין, כי מתכתובת הוואטסאפ בין התובעת ובין יעקובי עולה, כי לאחר שזה השיב לה, כי הוא אינו עובד בחג, היא שאלה האם ישנו מענה חירום, אלא שלא זכתה לתשובה.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי משלא זכתה התובעת למענה מנציג הנתבעות ולפתרון הבעיה, בשים לב למהות הבעיה - נזילת מים בלתי פוסקת בדירת שכנתה - היא היתה רשאית לפעול לפתרון הבעיה בעצמה, ועל הנתבעות להשיב לה את הוצאות התיקון, קרי, 1,755 ₪, על פי הקבלה שהציגה.
בנוסף, סבורני כי על הנתבעות לפצות את התובעת על הטרחה, הטרדה ועגמת הנפש שהיו מנת חלקה בימים בהם נאלצה להפסיק את השימוש במים בביתה, הנסיונות העקרים לזכות לתשובה מיעקובי, וכן נסיונותיה לזכות בתשובה בדיעבד, לאחר האירועים האמורים, כאשר כל שביקשה מהנתבעות הוא להשיב לה את הסכום ששילמה לשרברב הפרטי, אלא שהם סירבו.
