פיצויים על עגמת נפש בריונות קללות

משכך יש להעמיד את גובה הפצוי על הצד הנמוך.

לטענתו הוא חווה מסכת השפלות, היתנכלות, צעקות, האשמות, השפלות, איומים, אמירות מילוליות פוגעניות, קללות הערות והטרדות חמורות ובלתי פוסקות מצד נציגי הנתבעת תוך פגיעה בכבוד התובע שהסבה לו נזקים נפשיים ועוגמת נפש רבה.

התשתית הנורמאטיבית "היתנכלות תעסוקתית" היא היתנהגות שעיקרה השפלה והיא מלווה בבריונות, פגיעה בכבוד האדם, עלבונות, יצירת סביבת עבודה עוינת, הטרדה ועוד הגורמת לנחשפים אליה סבל בדרגות שונות, ומגיעה בד"כ מגורם ממונה, על אף שהיא יכולה להגיע גם מעמית לעבודה או קבוצת עובדים.

...

בבוא בית הדין לבחון תביעה ל"התנכלות תעסוקתית" עליו להביא בחשבון את הקושי הראייתי בהוכחתה נוכח היותה חסרת ביסוס עובדתי הנובעת מתחושותיו הסובייקטיביות של העובד, וכדבריה של כב' השופטת לאה גליקסמן: "בסופו של יום, השאלה אם התרחשה או לא התרחשה התנכלות כלפי העובד במקום העבודה היא שאלה עובדתית, שעל הערכאה הדיונית להכריע בה, על יסוד התרשמותה ממכלול הראיות והעדויות לפניה".[footnoteRef:2] [2: ע"ע 12029-11-13 יוליוס מלק - מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני, ניתן ביום 24.11.2016.

דמי הבראה נוכח הקביעה כי התובע פוטר מטעמים ענייניים ואין לראות בפיטוריו ככאלה שנעשו בסמוך למלאת שנה להעסקתו הרי שהתובע לא זכאי לתשלום דמי הבראה ודינה של התביעה לעניין זה להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת ברכיבים הבאים בלבד: הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקתו בסך של 1,500 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 1,495 ₪ בגין אי תשלום שעות נוספות.

] משיחסי העבודה הסתיימו לאחר איומים על התובע וקללות אנו סבורים שעל הנתבעת לפצותו בגין עגמת הנפש שנגרמה לו. בקביעת סכום הפצוי יש להביא בחשבון, בין היתר, את מדיניות בתי הדין לעבודה בקביעת סכומי פיצוי בגין עגמת נפש, את תקופת העבודה של התובע, את העובדה שהוויכוח היתרחש מבלי שעובדים נוספים היו עדים לו ואת העובדה שהנתבעת לא פנתה לתובע על מנת שחזור לעבוד אצלה.

...

] לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, עדויותיהם והראיות שהוצגו לפנינו שוכנענו כי התובע פוטר מעבודתו ביום 25.7.2018 ולא עזב מיוזמתו כפי שטענה הנתבעת, כפי שיפורט להלן.

אי לכך, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.8.2018 ועד לתשלום בפועל.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: 148.1.

הנתבעות טענו בסיכומיהם, כי בוצעו עבודות תיקון החורגות מאלה שנקבעו בחוות הדעת של המומחים, וזאת על מנת להפיס את דעתו של התובע ולסיים את המחלוקת ברוח טובה, וחרף זאת המשיך התובע להתנהל בצורה בריונית.

לשם המחשה, להלן חלק ממכתבו של מומחה בית המשפט מיום 13.02.18: דברים דומים נכללו במכתב נוסף של המומחה, שם נכתב, בין היתר, כך: שנית, מקריאת תימלול שיחות הטלפון שערך התובע עם נציגת הנתבעות (נספח א' לתצהירו של מר סוויסה), נוצר רושם כי התובע מדבר בגסות רוח ואינו בוחל בקללות קשות, עד כדי איומים בפגיעה בעסקיהם ו"איחולים" חמורים למזכירה עמו שוחח.

הנטל להקטנת הנזק פורט כבר לפני שנים ארוכות על ידי בית המשפט העליון בע"א 592/66, הקודחים נתניה בע"מ נ' נסים ביטון, פ"ד כא(1) 281 [1967], שם נקבע כי התובע אינו יכול לזכות בפצוי על הפסד אשר היה יכול למנוע, אלא שמחמת מעשה או מחדל בלתי סביר לא השכיל למנעו.

רכוז סכומי הפיצויים: הוצאות ועלויות נילוות לתיקון 2,141 ₪ עוגמת נפש 10,000 ₪ הפסד דמי שכירות 4,800 ₪ סה"כ : 16,941 ₪ ובמעוגל: 17,000 ₪ הוצאות המשפט לעניין שווי העבודות, אני מקבלת את הערכת מומחה בית המשפט, שהוא המומחה האובייקטיבי הרלבנטי, כאשר לסכום שנקב בו יש להוסיף מע"מ: בית המשפט העליון קבע בע"א 1772/99, זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4), 203 [2001] את זכותם של ניזוקים לקבל פיצוי בגין נזקיהם, לרבות תוספת מע"מ על עלות התיקון גם מקום שלא בוצע על ידם תיקון בפועל: "תוספת מע"מ לפצויי-כסף שנפסקו לדיירים

...

ריכוז סכומי הפיצויים: הוצאות ועלויות נלוות לתיקון 2,141 ₪ עוגמת נפש 10,000 ₪ הפסד דמי שכירות 4,800 ₪ סה"כ : 16,941 ₪ ובמעוגל: 17,000 ₪ הוצאות המשפט לעניין שווי העבודות, אני מקבלת את הערכת מומחה בית המשפט, שהוא המומחה האובייקטיבי הרלבנטי, כאשר לסכום שנקב בו יש להוסיף מע"מ: בית המשפט העליון קבע בע"א 1772/99, זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4), 203 [2001] את זכותם של ניזוקים לקבל פיצוי בגין נזקיהם, לרבות תוספת מע"מ על עלות התיקון גם מקום שלא בוצע על ידם תיקון בפועל: "תוספת מע"מ לפיצויי-כסף שנפסקו לדיירים

דיור לעולה משיבה על-כך, כי אין בכוונת הדיירים לבצע תיקונים ברכוש המשותף; כי תשלום מע"מ לדיירים יעשיר אותם ולא במשפט; וכמסקנה נדרשת מכך, כי אין לזכות את הדיירים בגין הוצאה שלא יעמדו בה כלל.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעים סכום של 66,000 ₪, אשר חושב כדלקמן: פיצויים בסך של 17,000 ₪, החזר הוצאות בסך 24,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.

המשכיר איים וקילל את השוכר שגיא שלחון.

הובלת המזנון החדש לדירה התעכבה בשל פרוץ מבצע "עמוד ענן". המשכיר לא נהג בבריונות ולא נקט בשפה נוראית.

המשכירים ישלמו לשוכר מר שגיא שלחון סך כולל של 6,200 ₪ בגין - השבת חלק יחסי של דמי שכירות ליתרת תקופת השכירות; פיצוי בגין פגיעה בפרטיות; החזר חלק יחסי של חשמל וארנונה בגין יתרת תקופת השכירות והשיפוץ (ביחד ולחוד עם השוכר גלעד קרן); פיצוי בגין הפרת חוזה שגרמה לעוגמת נפש בנוסף לפצוי על פגיעה בפרטיות; הוצאות משפט מעבר לאגרת בית המשפט; פיצוי בגין עוגמת נפש על אופן ניהול השיח של המשכיר עימו.

...

טענות המבקשים, הנתבעים, בבקשה נשוא החלטתי זו המבקשים, הנתבעים בתביעה זו, המשכירים, טוענים כי יש לסלק את התביעה על הסף שכן התשתית הבסיסית של עילת התביעה דנן זהה לחלוטין לתשתית של ההליכים המשפטיים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים.

כל שאני קובעת הוא שחלק זה של התביעה לא ניתן לסלק על הסף ויש ליתן בו החלטה לגופו של עניין לאחר שמיעת הצדדים.

לסיום אשר על כן אני קובעת כי דין חלק מהתביעה להיות מסולקת על הסף וראה הפירוט לעיל.

התובעים ישלמו לנתבעים סך של 500 ₪ בגין הוצאות בקשה זו כיוון שחלק מהמבוקש אכן התקבל.

ביום 27.7.2020 הגישה התובעת כתב תביעה נגד הנתבעת, בו עתרה לתשלום שעות עבודה בחסר; פיצוי על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 בגין אי מתן מנוחה שבועית/ מנוחת פיצוי; הוצאות נסיעה; פיצויים פיטורים; פיצוי בגין אי מסירת הסכם העסקה; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר שאינם תקינים ופצוי בגין הפרת חוקי מגן ועוגמת נפש.

בזמן זה, בעודה ממשיכה לקלל את מר צימרמן, הגיע מר אביב, שהיה חברה הטוב של התובעת והוא היה עד באותו הזמן, לקללות וההתנהגות המבישה של התובעת.

כמו כן, לאחר התפטרותה היתנהלה התובעת בבריונות ואלימות, כלפי מנהלים ועובדים ולא הייתה כל הצדקה להעסיק אותה עוד והיה צריך לסיים העסקתה לאלתר ללא תשלום נוסף ותוך שלילת הודעה מוקדמת.

...

כמו כן, איני מקבל טענת הקיזוז ביחס לשלילת ההודעה המוקדמת של התובעת.

סוף דבר לאור כל שפורט לעיל, דין התביעה להידחות.

למרות דחיית התביעה היה מקום לפסוק הוצאות לטובת הנתבעת, לאור התנהלות הנתבעת כמפורט בסעיף 50 לעיל – החלטתי שכל צד ישא בהוצאותיו.