נתבעת 3 ונתבעת 1 ישלמו לתובע 7,500 ₪ פיצוי על מעצר שוא ואיזוק שוא וסך של 2,500 ₪ כפיקוח על הנתבעים.
...
"
לשון החוק ונסיבותיו של המקרה, קרי בקשה למסור לידי התובע זימון, אשר לא הופק אותה עת, ובפרט צפיה בלתי אמצעית בסרטון ובנסיבות המעצר מביאות, איפוא, לכלל מסקנה כי הנתבעת יכלה לבצע המוטל עליה קרי מסירת הזימון לידי התובע, אילו היה מופק הזימון על ידה, בשלב זיהויו של התובע או בשלב ההמתנה המתועד בסרטון.
לנסיבותיו המצערות של המקרה פן נוסף המובא ע"י כב' השופט מינץ בדונו בעניינו של מיכאל פואה שבפני בבית המשפט העליון הנכבד, ( בג"ץ 8871/17 מיכאל פואה נ' ניצב יורם הלוי, מפקד מחוז ירושלים (נבו 14.12.2017), בית המשפט ציין, כי-
"העותרים נמנים על אוכלוסייה לא מבוטלת של אנשים וקבוצות שמשאת נפשם היא לעלות להר הבית ולהתפלל שם. ביטוי לכך מצאנו באופן שבו עותר 1 טען לפנינו את טענותיו בכעס רב ובכאב גדול כן ואמיתי." אמנם סופו של ההליך בבית המשפט העליון הביא לכלל מסקנה כי הרחקתו של התובע שם באותן נסיבות הינה מידתית וסבירה ואולם, במקרה שבפני, שעה שהתובע ביקש לעלות בהיתר ונמנע ממנו הדבר בנסיבותיו של המקרה כמתואר, הרי שפנים נוספות לצערו הכן של התובע- עת ארועי אותו יום, הביאו לכלל איון עלייתו של התובע, בלווית אשתו וילדיו הצעירים, זאת שעה שרצונם היה לחוג עשר שנות נישואין דווקא בהר הבית.
שוכנעתי כאמור כי בסופו של יום פעולת המשטרה החלה והתמצתה עם המצאת הזימון כמתואר ולכן הגם שחירותו של התובע נשללה לזמן לא ארוך, נוכח עוצמת הפגיעה כנצפה, אני מעמידה את הפיצוי על סך 5,000 ₪.
