הוא טוען כי אין בנתונים המתייחסים לתקופת לימודיו בית הספר כדי להצדיק חריגה מחזקת השכר הממוצע במשק, ואף פרופ' גרוסוסר הסכים שאין בנתונים אלו כדי ללמד על העתיד שהיה צפוי לתובע.
אמו של התובע ציינה בתצהירה כי עקב התאונה נגרמו לתובע הוצאות רפואיות רבות, לרבות בשל רכישת תרופות, קנביס רפואי, בדיקות, ייעוץ רפואי, רפואה משלימה, טפולי שיניים, מתיחות של הגוף, אימונים אישיים בחדר כושר, עיסוי רפואי, רכיבה טיפולית והוצאות נילוות לאישפוז וכן נסיעות לטיפולים רפואיים, מעבר למימון שניתן על ידי קופת החולים או ביטוח לאומי.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים והראיות, אני מעמידה הפצוי בגין התאמות דיור לעבר ולעתיד ובגין תוספת שטח דיור לצורך מגורי מטפל, בשים לב לקבלות שהוגשו ולחוות הדעת, כאשר בעיניין זה תוספת שטח של כ – 18 מ"ר, קרובה לזו שמפורטת בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, נראית סבירה בעיני, על סכום כולל של 650,000 ₪ נכון להיום.
ריבלין, בספרו, מציין את השיקולים לכאן ולכאן ומסכם כי "השאלה היא שאלה של מדיניות משפטית, בסופו של דבר, והיא כרוכה בין היתר בבחירה אם להטיל את נטל הפיצויים על המעביד הלא מבוטח" (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 433-432 (מהדורה חמישית, 2020)).
...
התובע טוען בסיכומיו כי ממכלול הראיות בתיק, לרבות חוות דעתו של פרופ' גרוסוסר, עולה בבירור כי הנכויות מהן הוא סובל בשל התאונה, המשלבות מגבלות פיסיות, קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות, שוללות כל כושר השתכרות ולכן הוא זכאי לפיצוי מלא בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד.
ריבלין, בספרו, מציין את השיקולים לכאן ולכאן ומסכם כי "השאלה היא שאלה של מדיניות משפטית, בסופו של דבר, והיא כרוכה בין היתר בבחירה אם להטיל את נטל הפיצויים על המעביד הלא מבוטח" (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 433-432 (מהדורה חמישית, 2020)).
אם ייקבע כי קרנית נחשבת צד שלישי ולא מעביד ולמוסד תעמוד זכות חזרה כלפיה, הרי שבסופו של דבר בעל הרכב – מתיר השימוש – הוא מעבידו של הנפגע - יישא בנטל הכספי של זכות החזרה של המוסד, שהרי לקרנית זכות חזרה שלא ניתן לשלול לפי החוק, וזוהי בדיוק התוצאה שביקש המחוקק למנוע באמצעות סעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין.
"היו כמה מבוטחים מלבדו שקיבלנו אותם שנים אחורה ואנחנו החלטנו כהחלטה מחוזית לא לגעת בהם...זה היה המון שנים אחורה" (עמ' 105).
