פיצויים על אי הגעת מזוודות בתביעה נגד אל על

התובע הגיש נגד הנתבעות תביעה על סך 33,500 ₪.

מצאתי כי ככל שמדובר בהטסת התובע ובני משפחתו לניו יורק עשו הנתבעות שתיהן את כל שניתן על מנת למצוא לתובע טיסה חילופית ובסופו של דבר התובע גם פוצה על ידי נתבעת 2 בסך של 9,300 ₪ עקב ביטול הטיסה.

התובע נישאל על ידי בית המשפט וענה (עמ' 2 שורה 1): "אני אומר שלא כתבתי אלא חבר שלי כתב את כתב התביעה". אין בידי לקבל תשובה זו שכן התובעת מחויב בהצגת נתונים בתום לב ובגילוי נאות על מנת שבפני בית המשפט תהיה תמונה מדוייקת ומלאה של היתרחשות העניינים.

אשר לתביעת התובע בענין אי הגעת הכבודה לניו יורק והצורך לרכוש בגדים לו ולילדיו וכן התביעה לפצותו בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לו עקב כך. אין מחלוקת כי הכבודה אכן לא הגיעה לשדה התעופה בניו יורק ובסופו של דבר הוחזרת במלואה ובשלומתה לתובע רק לאחר חזרתו ארצה.

...

התובע נשאל על ידי בית המשפט וענה (עמ' 2 שורה 1): "אני אומר שלא כתבתי אלא חבר שלי כתב את כתב התביעה". אין בידי לקבל תשובה זו שכן התובעת מחויב בהצגת נתונים בתום לב ובגילוי נאות על מנת שבפני בית המשפט תהיה תמונה מדוייקת ומלאה של התרחשות העניינים.

אשר לתביעת התובע בענין אי הגעת הכבודה לניו יורק והצורך לרכוש בגדים לו ולילדיו וכן התביעה לפצותו בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לו עקב כך. אין מחלוקת כי הכבודה אכן לא הגיעה לשדה התעופה בניו יורק ובסופו של דבר הוחזרת במלואה ובשלומתה לתובע רק לאחר חזרתו ארצה.

לאחר ששמעתי את טיעוני והסברי הנתבעות בענין זה ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו מצאתי כי מי שאחראי לכך שהכבודה בסופו של דבר לא הגיעה לניו יורק הוא התובע שעשה דין לעצמו ולא דאג בהגיעו לבוסטון ו/או לניו יורק למלא טופס אובדן ציוד בשדה התעופה שיכול היה לאפשר לנתבעות לאתר את הכבודה.

מכל האמור לעיל אני דוחה את תביעתו התובע ומחייבת אותו בהוצאות משפט לכל אחת ואחת מן התובעות בסך של 500 ₪.

לפני תביעה כספית- נזיקית במסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעת בנזקיו בסך כולל של 15,595 ₪ בגין עיכוב בטיסה, אי הגעת מזוודות ליעדן במועד, אובדן ימי חופשה ועוגמת נפש.

בהתייחס לכבודה מציינת הנתבעת, כי בטרם תיתגבש זכותו של התובע לפצוי נזק כתוצאה מהאיחור במסירת הכבודה, על התובע חובה מוקדמת למסור לנתבעת מחאה בכתב בתוך 21 ימים מהמועד בו נימסרה לו הכבודה, ומשלא עשה כן, לא תשמע כל תביעה כנגד המוביל.

זאת ועוד, לטענת הנתבעת, תביעת פיצוי בגין ראש נזק לא ממוני מנוגדת לסעיף 10 לחוק התובלה, לפיו, "לא תשמע כל תביעה לפצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זו תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת". אשר לרכיב עוגמת הנפש, בתאריך 23.12.14 קבע ביהמ"ש השלום ברמלה בת.א. 28128-10-13, שמואל גאלי ואח' נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, "הסיפא בסעיף 29 לאמנה מדגישה כי: "פיצויים עונשין, פיצויים לדוגמא או כל פיצויים אחרים שאינם להשבה לא יהיו ברי תביעה בכל תביעה כאמור" העולה מן האמור שאין לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש.

...

נוכח האמור, סבורני, כי התובע ובני משפחתו זכאים לפיצוי הסטטוטורי.

התובע לא הוכיח כדבעי יתר רכיבי התביעה ומשכך, אין בידי לקבלם.

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

לפני תביעה כספית- נזיקית במסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעת בנזקיו בסך כולל של 17,252 ₪ בגין עיכוב בטיסה, אי הגעת מזוודות ליעדן במועד, אובדן ימי חופשה ועוגמת נפש.

בהתייחס לכבודה מציינת הנתבעת, כי בטרם תיתגבש זכותו של התובע לפצוי נזק כתוצאה מהאיחור במסירת הכבודה, על התובע חובה מוקדמת למסור לנתבעת מחאה בכתב בתוך 21 ימים מהמועד בו נימסרה לו הכבודה, ומשלא עשה כן, לא תשמע כל תביעה כנגד המוביל.

זאת ועוד, לטענת הנתבעת, תביעת פיצוי בגין ראש נזק לא ממוני מנוגדת לסעיף 10 לחוק התובלה, לפיו, "לא תשמע כל תביעה לפצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זו תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת". אשר לרכיב עוגמת הנפש, בתאריך 23.12.14 קבע ביהמ"ש השלום ברמלה בת.א. 28128-10-13, שמואל גאלי ואח' נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, "הסיפא בסעיף 29 לאמנה מדגישה כי: "פיצויים עונשין, פיצויים לדוגמא או כל פיצויים אחרים שאינם להשבה לא יהיו ברי תביעה בכל תביעה כאמור" העולה מן האמור שאין לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש.

...

נוכח האמור, סבורני, כי התובע ובני משפחתו זכאים לפיצוי הסטטוטורי.

יתר רכיבי התביעה לא הוכחו כדבעי או שהתובע אינו זכאי להם ומשכך, אין בידי לקבלם.

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 13,809 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת, ע"ס של 20,000 ₪, עקב אירועים שארעו בטיסה לברצלונה וחזרה, לרבות הגעת מזוודות המשפחה, באיחור.

טענות צד ד'- חברת התעופה: לעניין מזוודות התובעים, טענה חברת התעופה טענה כי כשהתברר לתובעים כי המזוודות שמסרו בשדה התעופה בישראל לא הגיעו ליעדן, מילאו התובעים, בשדה התעופה בברצלונה, דו"ח איתור כבודה.

ראו לעניין זה למשל תק (בי"ש) 24824-06-18 קליין נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (ניתן ביום 27.1.18) , שם נקבע כי רשאי בית המשפט לקבוע פיצוי שניגרם בגין עוגמת נפש שנוצר כתוצאה מאיחור בקבלת הכבודה, ונדחתה טענת הנתבעת כי לא ניתן לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בהתבסס על טענותיהם של התובעים; "באשר לעוגמת נפש, דעתי כדעת כב' השופט ח. טרסי בת"ק (נת') 12033-10-11 ד"ר דיאנה סנד נ. אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, לפיה אין מניעה לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש ממשית לנוסע, ובילבד שסכום הפצוי לא יעלה על מהסכום המירבי הקבוע באמנה. " וכן ראו בר"ע 2630/04, איבריה נתיבי אוויר ספרדיים נ' איריס בן עזר.

...

דין הטענות כנגד הנתבעת וצד ג' להידחות , היות ואין להן אחריות לנזקים שעלו מטענות התובעים.

נציג חברת התעופה טען, וטענתו מקובלת עלי, כי לא יכול להיות מצב שבו טיסה נדחתה ואז הוקדמה בשל סיבה כלשהי, ובכך דחה את טענת התובע 1 כי הטיסה נדחתה לשעה 01:15 ולאחר מכן שונתה בחזרה לשעה מוקדמת יותר.

אני מקבלת את גרסתו של נציג חברת התעופה, ואת התימוכין שהציג בדו"ח הטיסה שצירף לכתב ההגנה.

לאור כל האמור לעיל, לאור האמור לעיל, אני מחייבת את צד ד', וואלינג איירליינס, בסך של 1,400 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים כתוצאה מאי הגעת המזוודות במועד.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 30819-07-22 שמעיה נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בעמ תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה דנה ביאלר תובעת גאולה שמעיה נתבעת אל על נתיבי אוויר לישראל בעמ פסק דין

התובעת הוסיפה כי הנתבעת השיבה לפניותיה ביום 28.11.21, 9.1.22 כי היא מצרה על אי הנוחות שנגרמה ו"מטעמי שירות לקוחות" העניקה לתובעת ובעלה פיצוי ע"ס 100 דולר לכל אחד.

וכך העידה התובעת בדיון (עמ' 2 שורות 29-35): "לאחר שירדתי מהמטוס כיסא הגלגלים שלי לא הגיע והם היו אמורים לתת לי אותו בפתח המטוס שאפילו את השרוול לא אלך, אז אני מחכה ומחכה, כל האנשים יצאו נשארתי אחרונה במטוס. אני רואה שאמהות עם עגלות מקבלות את העגלות שלהם, שאלתי איפה הכיסא שלי, אמרו לי תלכי למסוף של המזוודות לקחת את הכיסא משם. התייחסו בזלזול, אז אמרתי להם אני צריכה לקבל את הכיסא פה, התעקשתי אמרתי שעד שהכסא לא יגיע אני לא הולכת. כל הצוות חיכה במטוס בגללי בשביל שיביאו לי את הכיסא. זה לקח המון זמן והצריך תחנונים. הם הביאו לי את הכיסא אחרי הרבה זמן, היתה לי טיסה איומה." מחומר הראיות עולה כי הנתבעת השיבה לפניות בני הזוג שמעיה בהקשר זה כי: "ישנם מצבים בודדים שלא ניתן לקבל הכסא של הנוסע ליד דלתות המטוס. המצבים הללו מובחנים לאחר נחיתת המטוס בפועל. במצב הזה צוות התחנה עושה כל מאמץ לספק לנוסע כסא גלגלים מתאים כדי להגיע לאיזור קבלת כסא משלו." מהם אותם מצבים? מה היה המצב בעיניין הספציפי בעיניין התובעת? מדוע לא הובא כסא אחר מתאים להובלתה של הנתבעת עד למקום בו יכולה היתה לקבל את כסא הגלגלים הממונע שלה? מדוע נדרשה המתנה כי ארוכה, שלפי עדות התובעת נותרה אחרונה במטוס פרק זמן לא קצר, ורק לאחר עמידתה על זכויותיה נמצא הפיתרון והכסא הובא לפתח המטוס? בהקשר הזה אין לי אלא להפנות לאמור לעיל בהתייחס להמנעותה של הנתבעת להביא בפני בית המשפט את המידע המצוי בידיעתה בלבד, וכי אין מנוס מלקבוע כי הדבר פועל לחובתה.

...

וכך העידה התובעת בדיון (עמ' 2 שורות 29-35): "לאחר שירדתי מהמטוס כסא הגלגלים שלי לא הגיע והם היו אמורים לתת לי אותו בפתח המטוס שאפילו את השרוול לא אלך, אז אני מחכה ומחכה, כל האנשים יצאו נשארתי אחרונה במטוס. אני רואה שאמהות עם עגלות מקבלות את העגלות שלהם, שאלתי איפה הכסא שלי, אמרו לי תלכי למסוף של המזוודות לקחת את הכסא משם. התייחסו בזלזול, אז אמרתי להם אני צריכה לקבל את הכסא פה, התעקשתי אמרתי שעד שהכסא לא יגיע אני לא הולכת. כל הצוות חיכה במטוס בגללי בשביל שיביאו לי את הכסא. זה לקח המון זמן והצריך תחנונים. הם הביאו לי את הכסא אחרי הרבה זמן, היתה לי טיסה איומה." מחומר הראיות עולה כי הנתבעת השיבה לפניות בני הזוג שמעיה בהקשר זה כי: "ישנם מצבים בודדים שלא ניתן לקבל הכיסא של הנוסע ליד דלתות המטוס. המצבים הללו מובחנים לאחר נחיתת המטוס בפועל. במצב הזה צוות התחנה עושה כל מאמץ לספק לנוסע כיסא גלגלים מתאים כדי להגיע לאזור קבלת כיסא משלו." מהם אותם מצבים? מה היה המצב בעניין הספציפי בעניין התובעת? מדוע לא הובא כיסא אחר מתאים להובלתה של הנתבעת עד למקום בו יכולה היתה לקבל את כיסא הגלגלים הממונע שלה? מדוע נדרשה המתנה כי ארוכה, שלפי עדות התובעת נותרה אחרונה במטוס פרק זמן לא קצר, ורק לאחר עמידתה על זכויותיה נמצא הפתרון והכיסא הובא לפתח המטוס? בהקשר הזה אין לי אלא להפנות לאמור לעיל בהתייחס להימנעותה של הנתבעת להביא בפני בית המשפט את המידע המצוי בידיעתה בלבד, וכי אין מנוס מלקבוע כי הדבר פועל לחובתה.

לסיכום מכל האמור לעיל מצאתי את התביעה כמוצדקת.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ הכוללים הן את האגרה והן הוצאות נלוות.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 5,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.