לפני בקשת התובע להתיר לו הבאת ראיות לסתור קביעת הועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן:- "הועדה" או "וועדת המל"ל") וזאת בהתאם לסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975.
התובע, יליד 1989, נפגע לטענתו בתאונת דרכים שאירעה במהלך עבודתו ביום 28.9.18, כאשר לאחר שהתיישב ברכב, עבר מעסיקו בסמוך לרכב וסגר את דלת הרכב על רגלו של התובע (להלן:- "ארוע התאונה").
התובע היה מלווה על ידי עורך דין מטעמו וטענותיו נשמעו היטב ונרשמו בפרוטוקול הדיון.
...
סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, מכוחו מוגשת הבקשה דנן, קובע כך:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית-משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
הכלל על פי הפסיקה הוא, כי רשות להבאת ראיות לסתור תינתן במקרים חריגים ויוצאי דופן, וכפי האמור בע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4), 77:
"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
ובהמשך :
"...כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הועדה הרפואית לבין מה שסבורים המומחים הרפואיים הנו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי - גוף יודע עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים, ועד כמה אין קושי למצוא חוות - דעת שתהיה שונה ממסקנות הועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב' לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. מנגד לכך: "הכול מסכימים, שאם חל שינוי במצבו של הנפגע מאז נקבעה דרגת נכותו 'על פי כל דין' ועד לדיון בבית המשפט, יצדיק שינוי כזה הבאת ראיות לסתור"
ברע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(822 ,815 (4 מול א' -ב'), נקבע:
"המבקש להביא ראיות לסתור אינו יכול, אפוא, להסתפק בעמדה אחרת של המומחה מטעמו, אלא עליו להוכיח שינוי שחל בפועל במצבו של הנפגע, אכן פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
בית המשפט יטה להיעתר לבקשה כאשר מצא כי קיימים טעמים משפטיים, כאשר ההליך על פי דין היה נגוע בפגם מהותי או טעמים עובדתיים חדשים אשר יש בהם כדי לשמש כטעם מיוחד לשינוי נסיבות.
בסופו של דבר, גם אם התובע הרגיש במהלך הבדיקה, כי אינו מקבל את היחס ההולם, הרי שבסופו של דבר, בית המשפט אינו בוחן במסגרת בקשה להבאת ראיות לסתור את גינוניו של הפוסק, אלא את מקצועיותו.
שעה שמפרוטוקול הדיון עולה, כי בוצעה לתובע בדיקה מקיפה, שעה שניתנה התייחסות לתיעוד הרפואי ושעה שמסקנת הפוסק מבוססת היטב, בהסתמך על ממצאי בדיקתו והמסמכים הרפואיים, הרי שלא מצאתי עילה להבאת ראיות לסתור ודין הבקשה להידחות לפיכך.
