מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצויים לעובד זר שנכלא שלא כדין

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ברע"א (עליון) 4718/13 מדינת ישראל נ' בולפון יון ואח' נידון עניינם של התובעים, עובדים זרים, שהגישו תביעה כנגד המדינה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם בשל מעצרם, כליאתם והרחקתם שלא כדין מהארץ.
...
"הוכחת תעודת חוץ יפוי-כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או עניין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה: (1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקיימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו; (2) נוטריון ציבורי, וקיימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו" הכרעה לאחר ששקלנו את נימוקי הבקשה וכן את תגובת התובעת לבקשה, דוחה בית הדין את הבקשה, כפי שיפורט להלן: על פי סעיף 30(2) לפקודת הראיות נכון וראוי היה, כי חתימתו של הנוטריון הציבורי תקוים ותאושר על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי, כפי שטענו הנתבעים.
אנו קובעים כי בנסיבות המקרה דנן, יש לקבל את הצעת התובעת כי התצהיר יתקבל כתצהיר על תנאי והיא תחתום עליו בפני בא כוחה , בטרם תתחיל חקירתה הנגדית" (דגש שלי ש.ש.).
נוכח האמור, והנסיבות המיוחדות לפתחינו, הבקשה להטלת ערובה נדחית.
לסיכום, אין לפסול את תצהיר התובעת.
הבקשה להטלת ערובה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההכרעה – לאחר שבחנו את טענות הצדדים, מסקנתנו הנה כי בנסיבות בהן עבודת התובע הסתיימה עקב כליאתו במיתקן חולות, קמה לו הזכאות לפצויי פיטורים.
בפסק דין ארמילנדה לאחאטו נקבע: "זכאותו של העובד לפצויי פיטורים קמה עם הודעתו המפורשת של המעסיק על כך שלא עלה בידיו להשיג את האשרה הנדרשת. או אז, לא יסתכן המעביד בהעסקה שלא כדין. עם זאת, אין הוא פטור מתשלום פצויי פיטורים לעובד הזר, למרות שזה האחרון נימלט מביתו של המעסיק, למשמע הודעתו, בחששו מפני גירוש, בהיעדר ההיתר הנידרש". [ראו גם: ע"ע 1179/04 דוד דודאי ואח' – ניקולאי סטיקה (8.3.05)].
...
המסקנה איפוא כי עם קבלת התובע לעבודה נמסרו לו תנאי העסקתו כדין.
אכן הנתבעת לא הוכיחה כי ניתנה לתובע הודעה נוספת עת שונו התנאים כאשר עבר התובע למלון איילנד, אלא שלמרות זאת לא מצאנו לפסוק לתובע פיצויים בנסיבות הענין.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר ניכוי מותר מהשכר הוא "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;". בתקופת העסקתו של התובע היו רשאיות הנתבעות לנכות מידי חודש בחודשו לפחות החל מאוגוסט 2016 ניכוי בגין 'בגדי עבודה' שכן מדובר היה בסיכום אודות ניכוי מהשכר ולפיכך, יש לדחות רכיב נתבע זה שכן לא הוכח כי מדובר בנכוי שאינו כדין.
אלא שבאותם המקרים נקבע כי במקרה בו תמה תקופת האשרה של העובד או שעבודתו הופסקה משום שהועסק ללא אשרה ובשל כך הופסקה העסקתו של העובד הזר, יהיה זכאי לפצוי פיטורים (ר' סע"ש 29626-04-14 KATHIR YACOB – שאול עקיבא, ניתן ביום 2.8.2016, סע"ש 35627-05-14 MUHAMAD FAHARADI ואח' – ד.א. מוסך פלוס נתיבות בע"מ, ניתן ביום 4.8.2016).
באופן שיכלול הפסקת עבודה בנסיבות כפי שתוארו, ואף מוצדק להחיל על מצב דברים כמתואר, את הוראתו של סעיף 9 לחוק פצויי פיטורים, באשר בנסיבות הענין, כלשון בית הדין האיזורי: "יש לראות בהסכם העבודה שבין הצדדים הסכם לתקופה מרבית קצובה, היינו, חוזה אשר ברור מראש כי לא יוכל להמשך משך תקופה בלתי מוגבלת, זאת גם אם המועד בו יתסיים ההסכם אינו ידוע מראש". לדידי, שני תנאים צריכים להתמלא על מנת שמבקש מקלט שזומן למיתקן הכליאה ועזב את עבודתו מספר ימים קודם לכליאה הצפויה יהיה זכאי לפצויי פיטורים עם סיום עבודתו והם: ראשית - כי עובדתית הוכח שהתפטר עקב הכליאה ולא מטעמים אחרים כגון מחלוקת בענין שכרו או סיכסוך עם המעסיק או כל סיבה אחרת לה ניתן לבוש של התפטרות עקב הכליאה.
...
משכך, ושעה שמתלושי השכר עולה כי התובע קיבל תמורה בעד עבודה בשעות נוספות, כך עד לחודש אוגוסט 2016, כאשר לא הוכח בפנינו אחרת כטענת התובע והתובע כלל לא הסביר את התחשיב שערך ובמה הוא שונה מאופן חישוב שעות נוספות על ידי הנתבעות – וכאשר שעות עבודתו התאימו לשעות אותן עבד התובע בהתאם לדוחות הנוכחות, לא מצאנו כי התובע זכאי לתשלום בעד שעות נוספות עד לאוגוסט 2016.
עם זאת, שעה שתלושי השכר היו פרושים בפני התובע והוא לא ערך את חישוביו לפיהם ואף לא הפחית מסך חישוביו את התוספת הגלובלית ששולמה לו החל מאוגוסט 2016 החל מהשעה הראשונה בה עבד, לא מצאנו כי על בית הדין לערוך חישובים אלו ולשמש 'לבלרו' של התובע ולפיכך אין לקבל את תביעתו הכוללנית גם אשר לתקופה זו. משכך, התביעה לשעות נוספות נדחית.
סוף דבר הנתבעות תשלמנה לתובע, יחד ולחוד, את הסכומים שנפסקו לעיל, תוך 30 ימים אחרת הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל את הסכומים הבאים – סך של 4,496 ₪ כהחזר ניכויים פנסיונים, סך של 13,823 ₪ כפיצוי חלף הפרשות לפנסיה ולפיצויים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ברע"א (עליון) 4718/13 מדינת ישראל נ' בולפון יון ואח' נידון עניינם של התובעים, עובדים זרים, שהגישו תביעה כנגד המדינה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם בשל מעצרם, כליאתם והרחקתם שלא כדין מהארץ.
...
בע"א (עליון) 51/84 בלאנש בירדיקלינגהופר נ' שלמה בלום נקבע: "אחדים מהתנאים אשר המבקש חייב להוכיחם ושיהיה בהם כדי להדריך את שיקול הדעת של השופט הדין בבקשה הם: 1) כי פנית המבקש לבית המשפט נעשתה בתום לב; 2) כי יש בידי העדים, אשר המבקש חפץ בגביית עדותם מחוץ לתחום השיפוט המקומי, למסור עדות שהנה רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת במשפט גופו; 3) וכי קיימת סיבה טובה, המונעת את בואם של העדים מחוץ לארץ והופעתם לחקירה בבית המשפט בישראל (עיין בפסקי-הדין שנקבצו – לגבי שלושת תנאים אלה – בספר הלבן משנת 1949, עמוד 687)". לאחר עיון בטענות הצדדים, כמפורט לעיל, הגעתי למסקנה כי הנתבע עומד בתנאים אלו, לחלוטין.
יתר על כן, ככל שבית הדין יגיע למסקנה כי לא ניתן לקיים חקירה נגדית ראויה באמצעות וידאו קונפרנס, יוכל להפסיק את החקירה ולקבל החלטה בעניין המשך ההליכים.
נוכח כל האמור לעיל, ועל מנת לאפשר לנתבע לנהל הגנתו כראוי ולנהל את התביעה שכנגד, הבקשה לחקירת הנתבע באמצעות היוועצות חזותית מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא עלה בידי התובעים להצביע באופן ספציפי על ראשי נזק ממוניים בגינם נידרש הפצוי, ואת עיקר טענותיהם הם תלו בנזק בלתי ממוני בשל עיכוב שוא וכליאת שוא, עילות אשר כאמור דינן להדחות.
אשר לטענה בדבר כליאת שוא – יסודותיה של עוולה זו אינן מתקיימות במקרה זה, בין היתר לאור זאת שמעצר התובעת נעשה על פי דין ואינו יכול להוות כליאה שלא כדין, ולאור זאת שהיה בידי התובעת לבחור לשוב לארצה (לפיליפינים), תוך בירור טענותיה בהליך המתאים.
לבין מקרים בהם הרשות פעלה שלא כדין בתהליך גיבוש החלטתה, או כשהרשות הפעילה את סמכותה שלא כדין, בין אם לא הפעילה שיקול דעת כלל ובין אם במסגרת שיקול הדעת כללה שיקולים זרים שאינם צריכים להלקח בחשבון לצורך קבלת החלטתה.
...
ההוצאות המשפטיות שנגרמו להם נפסקו כבר בהליך שהתנהל בבית הדין לעררים (בו נפסקו לטובתם הוצאות בסך 7,000 ש"ח) וממילא בית המשפט אינו נדרש (ואינו מוסמך) לדון בכך (שוב) בגדרו של הליך זה. בנסיבות אלו הנזק הממוני המפורט בכתב התביעה ממילא לא הוכח ויש לדחות התביעה בגינו, אף בהתעלם מכל האמור לעיל.
סוף דבר: לאר כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
עם זאת, בנסיבותיו של מקרה זה, לאור החלטת בית הדין לעררים ולכך שהתובעים אומנם חזרו לפיליפינים ובשים לב לכל האמור לעיל לעניין נימוקי דחיית התביעה (ובפרט לעניין בחירת הנתבעת לטעון כי התובעת לא עמדה "בתנאי הסף" תוך הפניה לנוהל שאינו מתאים לנסיבות), לא מצאתי לפסוק הוצאות ההליך וכל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו