עוד נטען, כי התובע 2 דורש כפל פיצוי כאשר מצד אחד דורש פיצוי בגין סך התיקון הנידרש, אשר לא נעשה בפועל, ובנוסף דורש הוא את הסכום שהפסיד במכירתו של הרכב ביחס למחיר המחירון, זאת בהיעדר חוו"ד שמאי מטעמו והן כאשר הסכם מכירת הרכב אשר הוגש לתיק כלל אינו חתום.
סעיף 68(א) לפקודת הנזיקין דן באשם תורם, ומורה כדלקמן:
"סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפָּרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך היתחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפָּרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור."
האשם התורם נשען על שני יסודות.
הדגשות לא במקור):
"... בשעה 14:00 בערך הוא הגיע, אני נגשתי לרכב וניגשתי לחלון הנהג של רכב הסיאט, שאלתי אותו למה הוא לא השאיר מספר טלפון כי הוא חוסם, הוא ענה לי מה אתה רוצה אתה רוצה מכות, אני אזיין אותך, אמרתי לו אתה רוצה לי (כך במקור י.ב.) מכות תצא מהאוטו, הוא יצא מהאוטו עם ידיים באויר וכל מיני איומים ואני הבנתי שהוא רוצה להתעמת עימות אלים, באזשהו צורה אני הכנעתי אותו על הרכב שהיה מאחורי, אני מעליו, היו שם איזה שישה אנשים, ארבעה מתוכם חברים שלו מהמכון, אחד מהם תפס אותי, בתהליך הזה הוא ניסה לתקוף אותי עם הידיים, אני השתחררתי ממנו, שוב אני והוא נכנסנו לעימות ואני זוכר שהוא היה שכוב על הריצפה ואני מעליו, ואז הוא צעק לי אם תיגע בי אתה מת, אני החלטתי לעזוב אותו ואז הוא רץ לרכב שלו בנתיים החברה שלו הזיזו אותי הצידה, הפרידו בינינו, הוא הוציא משהו מהאוטו והבחנתי שזה אקדח, רציתי לברוח, ירה על הריצפה שתי יריות ואז הבנתי שזה אקדח צעצוע, התקדמתי אליו, הוא זז אחורה, אחד החברים שלו תפס אותי, אני בטוח שהוא זוכר את זה, שהוא ירה לעברי שלושה כדורים כשהוא מחייך בגלל שחבר שלו תופס אותי, הצלחתי להשתחרר מחבר שלו, רצתי לכיוון שלו והוא ברח ניכנס לחניון והסתתר מאחורי מכוניות, ואז הוא שיחרר עם עוד כמה יריות, אחת מהן פגעה לי בעין, זה גם בזמן שחבר שלו מדבר איתי ומרגיע אותי הוא ניצל את ההזדמנות וירה לעברי בשלב זה ירד לי דם מהעין, הבחור הזה סטניסלב הלך עם החברה שלו לכיוון המכון, הם כנראה דיברו ביניהם, הייתי מתוסכל ועצבני, נגשתי לאוטו שלי והוצאתי אלה של הגולף, קראתי לו שיבוא עם האקדח שלו אם הוא גבר, חברים שלו הכניסו אותו לכיוון המכון, נגשתי לרכב שלו ונתתי מכות לרכב שלו עם אלת הגולף, שמעתי אותו צורח ומשתגע ואז בא אלי מישהו ואמר לי אתה מדמם מהעין חזק, בוא תשטוף את העין, ברגע ששטפתי את העין, אני ראיתי אלה אבל לא ראיתי אותו עושה את הנזק, הוא ברח, נגשתי אליו הוא ניסה להרביץ לי עם האלה, לקחתי לו את האלה מהיד וזרקתי אותה על הריצפה ואז אתם הגעתם".
בחקירתו במישטרה מיד לאחר הארוע הודה התובע 1 כי היכה בנתבע גם עם אלה: "תפסתי לו את האלה מהיד ונתתי לו מכה עם האלה שלו ברגל, ואז אותו בחור מחדר הכושר הפריד ולקח אותו ממני ובזה הסתיים הארוע.." (עמ' 2, ש' 28-29 לחקירת התובע 1 במישטרה מיום 1.11.16, נספח ז' לראיות הנתבע, וכן גם בעדותו בבית המשפט עמוד 13 ש' 1-5 ).
לאור החומר הראייתי שהוגש בפניי, מצאתי כי יש לפסוק לתובע פיצוי רק בגין ראש הנזק של "נזק שאינו ממוני".
לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות הארוע, לחומרת העבירה בה הורשע הנאשם/הנתבע בעיניינו, לירי שביצע הנתבע שיכול היה להסתיים באופן חמור יותר, לפחד והלחץ שגורם ירי מעין זה וכן למצב בריאותו של הנתבע, מצאתי להעמיד את סך הפצוי בגין נזק שאינו ממוני בשיעור של 20,000 ₪.
...
לסיכום: הפיצוי שנפסק לתובע 1 במסגרת ההליך הפלילי, מהווה חלק מהפיצוי שנפסק עתה, לפיכך במסגרת הליך זה מחוייב הנתבע לפצות את הנתבע בסך של 10,000 ₪, המצטרפים לסך הפיצוי העונשי בסך 5,000 ₪, סך הכל מחוייב הנתבע לפצות את התובע בסך של 15,000 ₪.
על אף שחלפו כ- 3 שבועות בין הוצאת הצעת המחיר והאירוע נשוא התובענה, אני קובע כי הפריטים הנצרכים לתיקון המוזכרים בהצעת המחיר נפגעו באירוע נשוא התובענה, וזאת אני קובע גם מעיון בתמונות שצורפו לחומר הראיות ומעדותו של הנתבע כפי שפורט לעיל.
סוף דבר
הנתבע מחוייב בפיצוי התובעים כדלקמן:
פיצוי בסך 15,000 ₪ לתובע 1 בגין נזק שאינו ממוני.
