פיצויים לנפגעי תאונות רכבת

לאור כל המפורט לעיל, אני מקבלת את עדות של התובע, וקובעת כי הוא אכן נפגע בגבו לאחר שנפל מקטר הרכבת, תוך כדי ירידה ממנו, בסיום נסיעה.

התובע זכאי לפצוי בגין כאב וסבל, בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, בסכום של 18,245 ₪.

...

על פי הפסיקה ניתן לפסוק פיצוי גם בגין עזרת המשפחה, שניתנה ללא שכר (ע"א 93/73 שושני נ' קראוז, פ"ד כח(1) 277; רע"א 7361/14 פלונית נ' פלוני, 6.1.15), ובנסיבות הפגיעה דנן אני סבורה כי ראוי לעשות כן. עם זאת ראוי לציין, כי התקופה שעבורה ייפסק פיצוי בגין עזרת הזולת בעבר היא תקופה קצרה, בת חודש בלבד, בהתאם לתקופת אי הכושר שאושרה, אשר לאחריה חזר התובע לעבודה סדירה.

סוף דבר אני קובעת כי התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 20.3.18, ובהתאם לאמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 151,781 ₪.

כן תשלמנה הנתבעות לתובע שכ"ט עו"ד בסך 23,086 (כולל מע"מ) והוצאות משפט בסך 712 ₪.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 31225-07-19 פלוני נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים תיק חצוני: בפני כבוד השופט יואב פרידמן תובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד יואב בלומוביץ נתבעים קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עוה"ד שגיא-שיפמן-אמסלם ואח' פסק דין

ברע"א 1117/09 קרנית נ' בלבן נקבע כי לשם תחולת החזקה הממעטת שעניינה בתאונת מכוונת, נידרש שיהא רצון "חפצי" של ממש בתוצאה של פגיעה בגופו או רכושו של הניזוק (בעקבות ע"א 2799/99 עיזבון לזר נ' רשות הנמלים והרכבות).

...

ואף הוטל ספק האם בדין האזרחי, לאור מידת ההוכחה השונה, נדרש אותו יחוד מסקנה כמו בדין הפלילי [עיין: סע' ח(2) להחלטה ברע"א 7510/07 פרידמן חכשורי חברה להנדסה נ' עו"ד דוד הורוביץ (9.9.2002)].

ברור שנדרש למצער שניתן יהא לבסס המסקנה בדין האזרחי כמאזן ההסתברויות, כאשר זו נתמכת בראיות נסיבתיות.

התביעה נדחית.

בעקבות ארוע זה הגיש המערער תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975, נגד רכבת ישראל ונגד חברת הפניקס הישראלי שביטחה אותה בזמנים הרלוואנטיים (להלן יחד: המשיבות).

...

משכך, אין מנוס בענייננו מדחיית התביעה.

סוף דבר: אציע לחבריי כי נדחה את הערעור.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 3244-07-19 פלוני נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים לפני כבוד השופט חננאל שרעבי התובעים 1. פלוני ת"ז 206885170 2. פלוני ת"ז 27666718 3. פלונית ת"ז 28300716 ע"י ב"כ עוה"ד רון פסקא הנתבעת קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עוה"ד א. אמסלם הצדדים השלישיים 1.חטיב מחמוד יוסף, ת"ז 301647194 2. חטיב עבד אל באסט, ת"ז 58969882 (ההודעה נדחתה) פסק דין

יש לקוות כי הרכבת הברך הממוחשבת לתובע תטיב עם התובע ותגביר את עצמאותו, שגם כך הנה יחסית גבוהה, כקביעת המומחה השיקומי (ראו סעיף 22 לעיל).

...

שוכנעתי כי התובע זכאי החזר הוצאות אלה מהנתבעת, שכן התובע הוציאן להוכיח את פרטי נזקיו, בצירוף שערוך מתאים (הפרשי הצמדה וריבית כדין) לכל הוצאה שהוצאה בפועל.

סוף דבר בתביעה העיקרית לכל האמור לעיל, אני פוסק לתובע (ובכללו לתובעים 2-3) בתובענה זאת סכום של 76,350 ₪ (לאחר ניכוי תשלומי מל"ל ותשלומים תכופים, כמפורט בהרחבה לעיל) – (להלן: "הסכום שנפסק").

משכך אני מורה כי כל סכום בו חוייבה הנתבעת במסגרת פסק הדין בתביעה העיקרית, על צד ג' 1 לשפותה באופן מלא, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי הנתבעת, ועד ליום תשלומו על ידי צד ג' 1; בצירוף הוצאות משפט שנשאה בהן הנתבעת כמפורט בנספח 12 לתיק מוצגיה (סכום של 135,559 ₪ נכון ליום 3.8.2022) בערכו המשוערך (הפרשי הצמדה וריבית) ליום התשלום, לרבות יתרות אגרה בתביעה העיקרית ובהודעה לצד ג', ככל שתישא בהן הנתבעת, ובכל הוצאת משפט נוספת שנוצרה לאחר יום 3.8.2022 ושלא נכללה בנספח 12 לתיק מוצגי הנתבעת.

בית משפט השלום בהרצלייה ת"א 46416-08-19 פלוני נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים תיק חצוני: לפני כבוד השופט יוסי ברכיה התובע: פלוני הנתבעת: קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים פסק דין

התובע העיד כי הוא היה היחיד באיזור התאונה ( עמוד 14 ש' 4-6 ), אך בהמשך העיד: " באיזור? הולכים תמיד שמה, הולכים, באים אנשים, עושים ספורט שמה... אולי היו, מאיפה אני, אני לא הסתכלתי על האנשים שהיו, אבל תמיד הם עושים ספורט שמה, רוב הזמן היו עושים ספורט. היום החליפו את הכבישים שמה, עשו כאילו כבישים חדשים, עשו רכבת שם, יש רכבת, הפסיקו לעשות ספורט שמה..." (שם, ש' 8-12 ).

...

לאור הנכות הנמוכה, העובדה שלאורך השנים מלאחר התאונה התובע הוכיח כי חזר לאיתנו ומשכורתו השתפרה ולאור גילו של התובע, אני סבור כי יש לחשב את הגריעה מכושר ההשתכרות לפי הכפלה של שליש מהחישוב האקטוארי המלא.

לאחר עיון בטענות הצדדים, ובשים לב לגילו של התובע, גובה נכותו ומהות נכותו אני סבור כי יש מקום לפצות את התובע בפריט זה לעבר ולעתיד בסך גלובאלי בשיעור של 10,000 ₪.

להלן סיכום נזק התובע: הפסד השתכרות בעבר 11,440 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד 27,000 ₪ פנסיה 4,800 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד 10,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד 5,000 ₪ נזק שאינו ממוני 12,000 ₪ סך הכל: 70,240 ₪ לסיכום: על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 70,240 ₪, כאשר לסך זה יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור 13%+ מע"מ, הוצאות משפט בהתאם לאסמכתאות וכן תשלום אגרת פתיחת הההליך.