פיצויים לנפגע תאונת דרכים - קביעת שיעור הנכות

התובע אמנם היה מעורב בתאונת דרכים בעבר שבעטיה נקבעה לו נכות וסבל מתחלואים, אולם אלו היו זניחים ולא מנעו ממנו לתפקד בצורה מלאה, יום ולילה ולא היוו מיגבלה שגרעה מכושר הישתכרותו.

וכמאמר ההלכה הפסוקה בע"א 435/85 מחמור בע"מ נ' אסתר אטדגי (פרחן), מא(4) 524 (1987)‏‏: "הפסד כושר העבודה - הנכות התיפקודית - הנו פונקציה של כל הנסיבות האופפות את הניזוק, כגון גיל, מין, השכלה ומידת המאמץ הפיזי הנידרש בעיסוקו, ועל- כן אין חפיפה מלאה בינו לבין שיעור הנכות הרפואית. גם להתרשמותו הישירה של שופט מהניזוק עצמו עשויה להיות השלכה להערכתו את כושר עבודתו של הניזוק, בנוסף לחוות הדעת ולראיות האחרות בנידון. ההלכה בסוגיה זו סוכמה לאחרונה בפסק-דינו של השופט ד' לוין בע"א 516/86, ר"ע 309/86 [10], בעמ' 700, בזו הלשון: "יש שקיים פער, לפעמים פער של ממש, בין מגבלותיו של הנפגע מבחינה רפואית, המתבטאות בדרגת הנכות הרפואית שנקבעה לו, לבין יכולתו של אותו נפגע לתפקד, לעבוד ולקיים את עצמו. במקרה כזה, למשל, יפסוק בית המשפט בתביעה לפצוי בשל נזק שאינו ממוני על-פי דרגת הנכות הרפואית שנקבעה ועל פיה בלבד, ואילו באשר לנזק הממוני, ייפסק הפצוי על-פי דרגת הנכות התפקודית, שאפשר שתהיה בשיעור גבוה, ואף גבוה מאד, מדרגת הנכות הרפואית גרידא; ואפשר שתפחת, ואולי במידה ניכרת, מדרגת הנכות הרפואית"."

תביעת המל"ל מתקבלת בהסתייגות שיש לחשב ההוון לפי הנ"ל. הודעת צד ג' סעיף 9 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק") קובע: "(א) מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה: (1) מי שאינו זכאי לפיצויים כאמור בסעיף 7; (2) מי שאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה, למעט מי שהיה לו ביטוח שנתי שתקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה; (3) בעל הרכב או המחזיק בו כאמור בסעיף 7א. --- סוף עמוד 2 --- (ב) חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף קטן (א), תהיה לפי פקודת הנזיקין. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות החזרה של מעורבים בתאונה לפי סעיף 3(ב) בינם לבין עצמם"."

...

טענת התביעה בעניין זכאותו של התובע לפיצוי בגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות מקובלות עלי והנני קובע שלסכום הנ"ל יש להוסיף הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות בסך מעוגל של 90,000 ₪.

" אני מקבל את טענת התביעה לפיה ביצוע היוון גמלאות המל"ל לפי 2% יוצר עיוות שאינו מתקבל על הדעת.

ומשכך הנני מקבל את הודעת צד ג' ומחייבו לשלם לנתבעת את כל הכספים שחוייבה בגין פסק דין זה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

ואולם, ועדה רפואית לעררים קבעה כי חלה החמרה במצבו והוסיפה וקבעה כי לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 10% לפי פריט 35(1)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות הנכות), בגין הגבלה תפקודית קלה, וזאת החל מיום 10.1.2017 (ראו נ/2).

אין חולק כי קביעת הנכות הצמיתה על ידי ועדה רפואית של מל"ל מחייבת לצורך הליך זה משום שהיא קביעה "על פי דין" במובן סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק פלת"ד).

...

על בסיס הנחה זו ולאור הקביעה בדבר הנכות התפקודית, אני סבור כי הגריעה מכושרו של התובע היא בשיעור דומה לנכות התפקודית.

בנסיבות המקרה ולאור מכלול הנתונים, אני סבור כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות בסך 135,000 ₪ (יצוין כי חישוב אקטוארי מביא לתוצאה של 157,916 ₪ במעוגל; מקדם ההיוון – 232.23; בסיס שכר של 6,500 ₪; נכות תפקודית של 10%).

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 238,878 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין, בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 36,334 ₪ וכן הוצאות בסך 1,000 ₪.

לפניי בקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל, אשר ניתנו בעיניינו של התובע בכל הקשור לתאונת דרכים מיום 22.2.18, זאת בהתאם להוראת סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפיצויים) ולהורות על מינויים של מומחים רפואיים בתחומים: האורתופדי והפסיכיאטרי, לשם קביעת שיעור נכותו של התובע, כתוצאה מהתאונה.

...

תשובת התובע לבקשה לטענת התובע, יש לדחות את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור, בשני התחומים.

איני מקבל את טענת הנתבעת לכך, שלא נצפתה נעילה של הברך ולפיכך יש לקבוע כי הועדה שגתה בקביעת נכות שלא בהתאם לסעיף המתאים.

לפיכך גם טענה זו נדחית.

סיכום הבקשה להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור בשני התחומים (אורתופדי ופסיכיאטרי) נדחית.

ואולם, נקבע כי בית המשפט ייעתר לבקשה כאמור, בין היתר, במקרים בהם לא עמד בפני הועדה של המוסד לביטוח לאומי מידע רפואי חשוב ורלוונטי, אשר ייתכן כי היה בו כדי לשנות מקביעותיה (ראו: רע"א 8908/17 קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית, פסקה 11 [10.01.2018]; רע"א 5229/19 פלוני נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים,‏ פסקה 8 [17.11.2019]; רע"א 559/20 ‏הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 13 [14.07.2020]; רע"א 4752/20 פלוני נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ בניהול מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 15 [22.11.2020]; רע"א 7598/20 פלונית נ' פלוני [29.06.2021]).

בשל כך ניתנה רשות להבאת ראיות לסתור את קביעת הנכות של המל"ל. בעניינינו, אין ספק כי המידע החסר, שלא עמד בפני הועדה, עניינו באבחנה של הפרעה התסגלותית, אותה הפרעה בדיוק בגינה נקבעה לתובעת נכות בגין התאונה מושא הליך זה. עיון במסמכים שעמדו לעיון הועדה בבואה לקבוע שיעור נכות מעלה כי בפני הוועדה עמד תעוד ממועד התאונה ואילך (נספח 1 לפרוטוקול הוועדה).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את ההלכה הפסוקה ואת מכלול נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור.

ברע"א 6812/06 תייר נ' אטיה [20.02.2007], קבע בית המשפט כי "משקמו בלב הערכאה המבררת ספקות באשר לקביעתה של הוועדה הרפואית, ומשמצאה כי בפני הועדה הוצגה לכאורה תמונה בלתי-שלמה ואולי, בנסיבות המקרה, גם לא מאוזנת, יש משקל רב להתרשמותה ולשיקול דעתה." מקובלת עלי טענת הנתבעת, לפיה לא ניתן ללמוד מפרוטוקול הוועדה (לרבות חוות הדעת המקצועית שניתנה לה) שזו היתה מודעת לעברה ותלונותיה הקודמות של התובעת בתחום הנפשי, וכי ניתנה בעברה אבחנה זהה לזו שהביאו לקביעת נכותה כעת.

עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, כפי שנקבעה ברע"א 7666/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (24.01.2016) "...אף אם מדובר בתיעוד 'דל'... יש לתת את הדעת לכך שעדיין מדובר בתלונות ממוקדות, ששתיים מתוכן עוסקות באותה בעיה שבגינה נקבעו למשיב אחוזי נכות. גם אין מדובר בתלונה שניתן להתייחס אליה כאל תלונה רפואית 'שכיחה', נפוצה או כללית, כגון כאב ראש, וגם לכך יש משקל. כמו כן, אף אם מדובר בתיעוד שאינו עדכני לא ניתן לומר כי מאז שנרשמו אותן תלונות חלף זמן כה רב שיש בו כשלעצמו כדי לשלול מניה וביה את האפשרות שיש קשר בין הסיבות לאותן תלונות שנרשמו במהלך שירותו הצבאי של המשיב לבין מצבו הנוכחי. בכל מקרה, וכפי שיובהר להלן, מסקנה מסוג זה ראוי שתתקבל לאחר שייערך בירור רפואי בעניין, ולהשקפתי אין זה רצוי שבית המשפט יגיע למסקנה כאמור על דעת עצמו." המסקנה המתבקשת היא כי קיימת אפשרות ממשית שנכותה של התובעת נקבעה בלא שהוועדה היתה מודעת לתלונות קודמות בתחום הנפשי.

סוף דבר אני נעתרת לבקשה להביא ראיות לסתור.

כפי שנקבע בע"א 483/84 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אברהם, פ"ד מא(4) 754, 763-764 (1987): "... החוק, שהטיל אחריות מוחלטת, בא לקיים את זכות הנפגע לפצוי ללא הוכחת אשם, ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], שהטילה ביטוח חובה, נועדה אף היא להבטיח את הנפגע, שיהיה לו ממי לגבות את הפצוי. המטרה איננה להגן על בעל הרכב או על המשתמש בו. הביטוח נידרש לא כדי להגן עליהם מפני תביעת פיצויים שלא יוכלו לעמוד בה אלא להגן על הנפגע. שלא ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה, כשהם לא יוכלו לעמוד בתביעתו. אם בגלל מחדל שלהם אין ביטוח המכסה את החבות, אין להם על מה ועל מי להלין. אין כל אינטרס צבורי בהגנה עליהם מפני עצמם. יש ויש אינטרס צבורי לשמור על כך, שקרנית תוכל לקבל החזר של מלוא הסכומים שנאלצה לשלם בגלל מחדלם". זכות חזרתה של קרנית לשיפוי עבור הפצוי שחויבה בו לנפגע בתאונת דרכים, מעוגנת בסעיף 9(א) לחוק.

על השיקולים שיש לשקול בעת קביעת הנכות התפקודית, עמד בית המשפט העליון, בין השאר, בע"א 4302/08 שלמייב נ' בדארנה, פסקה 8 (25.7.2010): "בקביעת שיעור הנכות התפקודית, יש לתת את הדעת על נסיבותיו הפרטניות של הנפגע: עסוקו; השכלתו; גילו; מידת השפעתה של נכותו הרפואית על היכולת לעסוק באותו המיקצוע ויכולתו לשוב ולעסוק באותו המיקצוע ובאותו מקום העבודה בו עבד קודם לתאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד. כן יש לתת את הדעת לנסיבות שונות ונוספות אשר יכולות להשפיע על יכולת התיפקוד של הנפגע כגון מצב התעסוקה בשוק הרלבנטי..." [ראו גם: ע"א (מחוזי, חיפה) 5321-04-18 פלוני נ' ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, מפי כבוד השופטת ב' טאובר, פסקות 35-37, והאסמכתאות הרבות שם (15.7.2018)].

...

סוף דבר אני מחייב את קרנית לשלם לתובע את סכום הפיצוי לאחר ניכוי גמלאות המל"ל, בסך של 48,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ מסכום הפיצוי הנ"ל, וכן הוצאות משפט בסכום כולל של 7,500 ₪.

אני מחייב את הצד השלישי, לשפות את קרנית במלוא הסכומים שחוייבה לשלם לתובע.

בנוסף, אני מחייב את הצד השלישי לשלם לקרנית הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 15,000 ₪.