ביום 29.6.2011 נחתם איפוא הסכם החכירה בין המשיבה (בשמה הקודם: "מינהל מקרקעי ישראל") לבין המבקש ויתר יורשי הוריו המנוחים, במסגרתו הוחכרה ליורשים הקרקע המהוה בחלקה חלק מחלקה 90 בגוש 3628 וחלק מחלקה 28 בגוש 3629, לתקופה של 49 שנים, למטרת "מטעים ו/או גידולים אחרים". דמי החכירה השנתיים נקבעו לפי דרוג "גידולי שדה".
במסגרת הסכם החכירה נקבע, בין היתר, כי במקרה שישונה ייעוד המוחכר עפ"י תכנית או עפ"י כל דין, יהיה המחכיר (הוא הרשות) זכאי להביא את תקופת החכירה לסיום מוקדם, בכפוף לזכותו של החוכר לפצוי עבור זכות החכירה לעיבוד חקלאי, שעיקרה הפסד הכנסה עתידי הנובע מהעיבוד החקלאי לכל יתרת תקופת החכירה (ראו סעיף 15 להסכם החכירה).
עוד נקבע, כי תחולנה על החוכר, מעת לעת, החלטות מועצת מקרקעי ישראל הרלוואנטיות לגביו שתהיינה בתוקף באותה עת בעיניין שינוי ייעוד בשטח חקלאי (ראו סעיף 16 להסכם החכירה, שהוכפף לסעיף יג להסכם הפשרה, אשר דן בתחולתה של החלטה 727 של מינהל מקרקעין ישראל שהייתה בתוקף אותה שעה על זכויות בעלי הזכויות).
לפיכך, הוצע להסדיר, במסגרת פרק ג' לחוק, הליך מזורז לתיכנון ואישור תכניות רחבות הקף למגורים, ואילו במסגרת פרק ד' להצעת החוק, נקבעו הוראות שנועדו להסדיר את זמינות קרקעות המדינה, עליהן חלות התכניות, ואשר מוחזקות ע"י חוכרים חקלאיים ובעלי זכויות אחרים, אשר חלה עליהם חובה להשיב את הקרקע לידי המדינה.
...
המבקש מלא כרימון טענות נגד התנהלות הרשות – והרשויות והגופים שבאו לפניה – כלפי משפחתו ומורישיו, ובפיו אף טענות קשות להפלייה ולחוסר תום לב. מבלי להקל ראש בטענות המבקש ביחס להיסטוריה של החלקה, לא שוכנעתי כי לצורך הכרעה בטענות המבקש נגד תוקפם של הצווים שהוצאו בעניינו, יש צורך להידרש לטענות הרבות שהעלה המבקש.
הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין נחתם כאשר המבקש ובני משפחתו היו מיוצגים ע"י עו"ד ולא הובאה לפניי הצדקה כלשהי לפתוח מחדש במסגרת הליך זה מערכת הסכמית זו, שלהבנתי הצדדים מושתקים מלטעון בניגוד לה.
אשר לטענות ההפלייה, לבד מהעלאתן באופן סתמי, לא הונחה לפניי כל תשתית שתאפשר מסקנה בדבר הפלייה כלשהי שננקטה כלפי המבקש.
הרשות שבה והצהירה שהיא נכונה לנהוג כלפי המבקש בדיוק באותו אופן בו נהגה עם אחרים, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובהתחשב בחלקיהם היחסיים במקרקעין, ולא הובאה לפניי כל ראייה שתוביל למסקנה כי לא נהגה כך.
למעלה מן הצורך אציין, כי ההליך שלפניי עסק בתקיפת הצווים בלבד.
סיכום
העולה מן המקובץ, כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
