פיצויים להורים על טביעת ילדם בבריכת מלון

רקע לפניי שתי תביעות זהות בניסוחן, שהדיון בהן אוחד, לפצוי בגין עוגמת נפש בגין בעיות וכשלים הנטענים באשר לאותו טיול מאורגן; תביעת בני מישפחת דודי, שני הורים ושני ילדים בוגרים, לתשלום פיצויים בסך 24,000 ₪ [4X6,000 ₪], בגין "פיצוי הולם לעוגמת הנפש הרבה שגרמתם לנו ולמפח הנפש הגדול לכלל חברי הקבוצה, למרבה הצער, הטיול הזה רחוק מלהיות "כשר", ורחוק מלהתאים למטיילים שומרי דת ומסורת.

לא היה ספר תורה לתפילות, וגם לא מיתחם תפילה מסודר; התפללו בלובי לצד בריכת המלון, באיזור חשוך.

עלי לשקול עתה, האם מידתי בנסיבות של טיול זה להורות על פיצוי התובעים; טיול בו במבט הכולל, סיפקו הנתבעות את מה שהוזמן לטיול, למעט - דברים מאוד מסוימים שקבעתי שהיו בחסר [חלב (סופק חלב שקדים), חלה נוספת (סופקו 4 חלות ל-4 שולחנות), ולעיתים – מתן אפשרות לסיבוב נוסף של טונה (סופקה טונה שלא תמיד הספיקה ליותר מסיבוב שניים)], ולמעט - תחושה שנטען כי המדריך נתן לתובעים (שהם - פחות מחמישית מסך האנשים בקבוצה) בחלק מפעולותיו ומאופן אמירותיו.

...

עם זאת, שוכנעתי כי נתור, באמצעות המדריך מטעמה, עשו כמיטב יכולתם כדי לספק למשתתפים בטיול את מה שהוזמן, וכי הכשלים המעטים שמצאתי שהיו היו קטנים, ולא היה בהם משום שינוי מהותי למה שהוזמן.

לאור כל האמור לעיל, אני מוצא כי דין התביעה הנדונה להידחות.

יפים דבריה של כבוד השופטת דודקביץ אסתר, ב-תא (ת"א) 10431/05 אסתר בוסתן נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו: 13.07.06), המזכירה שטיולים אינם חפים מתקלות; וכי במדינות משפטית נכונה בנסיבות של תיקים אלו - לא כל תקלה מקנה זכות לפיצוי נזיקי; כדבריה: "...הסכום שנתבע נראה לי כחורג מהסביר, באשר, כאמור, על כל נוסע סביר לצפות תקלות כאלה או אחרות ואין הוא יכול להתעלם מאפשרויות שכאלה. זאת ועוד. ביהמ"ש כבר התריע, כי לאחרונה תביעות בגין עוגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים וכי יש למדוד את הפיצוי בגין עגמת נפש במשורה (ראה: ת.א. (ת"א) 103072/98, רם און נ' סנאורה בע"מ, תק- של 2004(1), 5574)...". סוף דבר התביעות, שתיהן - נדחות.

התביעה דנן, בסך 447,096 ₪ עניינה דרישת התובע לקבלת תגמולי הביטוח שלטענתו מגיעים לו כתוצאה מארוע טביעת הסירה, כמו גם דרישה לקבלת פיצויים בגין נזקים נוספים שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מהעיכוב בתשלומם ומהתנהלות הנתבעים בטיפול בתביעתו.

הגרסה נתמכה גם בתצהירו של מר אלירון אטל, מנהל יחסי הציבור של מלון סטאי, לפיו כשהגיעו התובע ומשפחתו לחוף סטאי, ירדו מהסירה למנוחה קלה בבריכת מלון סטאי ואכלו בקירבת הסירה שנשארה במצב עגינה בחוף שמול המלון, כשהוא עצמו אכל ושהה יחד עימם (ס' 3 לתצהירו).

בעדותו הבהיר את שיקול הדעת שהפעיל בהחלטה להוריד מהסירה גם את הנלווים אליו, וכדבריו: "השאלה יכולת היא לא נכונה, השאלה מה קרה בשטח. בשטח יש לי בת שצריכה להיות עם אימא שלה, יש לה חברה עם הילדים הקטנים. אני העדפתי לא לסכן אותם בחיים, והעובדות מראות שמה שקרה, אוי, ואבוי אם היו איתי, לא לסכן אותם, ולנסות לבד לצאת קודם כל מהמפרץ, ולראות, יכול להיות שהכנרת יותר רגועה באמצע, או אחרי שיוצאים מהמפרץ, לעשות סיבוב, לחזור, ולקחת אותן. זה לא האוקיינוס האטלנטי, זאת הכנרת, עם כל הכבוד, זה אגם כנרת." (עמ' 18 ש' 32-27 לפר' 2.4.23).

במסגרת ישיבת ההוכחות לא מצאתי לנכון להורות על מחיקת סעיפים מתצהירו של התובע בעיניין המכתב האנונימי הואיל וגולה במסגרת הליכי הגילוי בהליך זה ונחשף לראשונה על ידי הנתבעים בהליך, כאשר כבר בכתב התביעה נטענו טענות המייחדות אחריות נפרדת לנתבעים 1-2 (ר' עמ' 14 לפר' 2.4.23).

...

סיכום אשר על כן התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף תשלם הנתבעת 3 (איילון ביטוח) לתובע תשלומי ריבית מיוחדת לפי ס' 28א. לחוק חוזה הביטוח, הגבוהה פי 6 מהריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה על סכום תגמולי הביטוח בגין הסירה כמפורט לעיל (קרי - $64,000 כערכם בשקלים על פי השער היציג נכון למועד התשלום כשהם מוצמדים מיום מקרה הביטוח ועד למועד התשלום בפועל), וזאת החל מיום 3.9.20 ועד מועד התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, פיצוי בגין עוגמת הנפש שהתנהלותם הסבה לו בסך 25,000 ₪, וכן אגרת משפט מלאה כפי ששולמה; שכר העדים כפי שנפסק בדיוני ההוכחות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.

קרבת שולחנות הפינג-פונג אל האדנית (אפילו עתה, זמן מה לאחר התאונה) מלמדת כי באופן שלא מחייב מחשבה, עלול לטפס אחד מן השחקנים - ילד ומבוגר כאחד - על גבי האדנית במטרה לאסוף את הכדור האבוד.

על פי חוות דעתו, הוברר לו כי התובע, אשר רצה לצאת מחלק המבנה המשמש למשחקי פינג פונג ומשחקים אחרים, הניצב בחצר המלון בסמוך ומדרום לבריכת השחייה, נפל תוך כדי הליכתו אל מפלס תחתון של מהלך מדרגות הצמוד למבנה והמוליך אל חדרי השירותים שבמפלס תת קרקעי.

עוצמת מחדליה ומעשיה של הנתבעת 1, עולים במידה ניכרת על חלקו של התובע בקרות הארוע, עת בא להתארח לנופש בין כותלי בית המלון ומצא עצמו בתחתית הפיר, תוך נפילה אל עומק של 407 ס"מ. לפיכך, הריני סבורה כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 20% מהפצוי האמור.

בית המשפט הורה על מינויים של מומחים מטעם בית המשפט: פרופ' משה סלעי, המומחה בתחום האורתופדי (להלן - "פרופ' סלעי"); וד"ר קוריצקי, המומחה בתחום הנורולוגי (להלן - "ד"ר קוריצקי") וכן מר עירד שרף, מומחה רפואי בתחום הנוירופסיכולוגי (להלן - "שרף").

...

לא שוכנעתי כי יש להעדיף את המוצג נ/1, על פני תעודה עדכנית של מנהלת הארגון, אשר נחקרה על תוכן התעודה.

אשר על כן, בתביעת התובעת 2, הנני מחייבת את הנתבעות בתשלום סך של 278,458 ₪ נכון ליום 20.8.13, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה עד למועד מתן פסק הדין.

היינו, הנתבעות תשלמנה לתובעת 2 סך של 282,879 ₪.

בפניי תביעת התובעים – 3 זוגות אשר הזמינו מאת הנתבעת 2 באמצעות הנתבע 1 חופשה בכרתים באוגוסט 2016 עבורם ועבור ילדיהם הקטינים שעלותה הכוללת היא 105,218 ש"ח. סכום התביעה מהוה תביעת השבה של כל זוג תובעים – להשיב להם את הסכום המלא ששלמו תמורת חופשה שהזמינו מאת הנתבעים – 23,780 ₪ -לכל זוג , בצרוף 3,878 ₪ בגין החזר הוצאות שהוציאו במסעדות עבור מזון ושתייה נוכח טענתם כי המזון שהוגש להם היה לא ראוי וכי היו זכאים לשתייה מגוונת לרבות "אלכוהול" (כך בעדות התובעת 1 בפניי) ובנוסף פיצוי בגין עוגמת נפש בסך כולל של 30,000 ₪.

לטענת התובעים שכבר עתה אדגיש כי טענה זו לא הוכחה בפניי, חופשה זו שהזמינו הייתה יקרה בהרבה מהצעות אחרות לחופשות דומות שקבלו התובעים – אלא שכאמור לא הציגו כל הצעה חלופית לביסוס טענתם זו. עוד טענו התובעים כי יומיים טרם יציאתם לחופשה המתוכננת שהו חברים שלהם מחופשה בכרתים במלוןOUT OF THE BLUE , וסיפרו להם כי "המלון ברמה מאוד ירודה והשהייה בו סיוט". כשביקשה התובעת 1 לברר עם הנתבע 1 האם מדובר באותו מלון שהוזמן עבור התובעים באמצעות הנתבע 1, השיב הלה " כי לא זה המלון שהזמין לתובעים – סעיף 9 לתביעה - "זה לא המלון שלכם " – נספח ב'3 לתצהיר עדות ראשית תובעת – זאת בהתייחס למלון "OUT OF THE BLUE". לטענת התובעים, הם הולכו שולל הלכה למעשה על ידי הנתבע 1 מאחר ובפועל הוזמנה עבורם "החופשה האיכותית" לה ציפו בדיוק לאותו מלון "OUT OF THE BLUE". כתוצאה מרמתו הירודה של המלון, העובדה שלא היה נוף לים, איכות המזון הירודה, איכות החדרים הירודה, העובדה שחדרי הילדים לא היו "מקושרים" לחדרי ההורים כמובטח, המזגנים בחדרים לא פעלו כראוי, העובדה שלא עמד לרשותם חדר אוכל פרטי ונפרד אלא חדר אוכל הומה ורועש שחייב אותם להמתין זמן רב בתור, ובאשר ל"הכל כלול" סופקה להם ארוחה אחת בלבד ללא תשלום, עבור האחרות נדרשו לשלם – כך על פי התביעה (סעיף 12 לכתב התביעה).

על פי תצהיר התובעת – על רקע הכרות אישית בינה לבין הנתבע 1, הנתבע 1 הוא זה שהפנה אותה והמליץ בפניה על המלון המדובר – תוך שימת דגש על שיווק אגףEXCLUSIVE של מלון זה. התרשמתי כי התובעת הסתמכה על התאור "אגף אקסלוסיב" באתר האנטרנט של המלון ומכאן ציפייתה לרמת אירוח בהתאם למוצע באגף זה לרבות מיתחם פרטי וייחודי, שירותים מיוחדים, נוף לים, ג'קוזי, בריכות פרטיות – הכל כמפורט בעמודה הראשונה לנספח א'1 לתצהירה.

...

למרות אי בהירות זו אני סבורה כי ככל שהתובעת הייתה מבררת טרם יציאה לחופשה את פרטי החופשה חזור וברר ובוודאי שעל סמך מסמכים שהעבירה אליה הנתבעת – הייתה נמנעת הטעות אשר לטענת התובעת 1 אירעה בשל הסתמכותה על מצגי הנתבע 1.

סיכום לעניין תנאי האירוח והחדרים שקיבלו התובעים בפועל – מסקנתי היא כי התובעים , לא הרימו את נטל ההוכחה ,לא הציגו בפני ראייה שתעיד כי החדרים שקיבלו בפועל לא היו באגף קריסטל של המלון או כי לא היו ראויים למגורים כטענתם לא כל שהן לעניין טענתם בהתייחס לתנאי האירוח – "הכול כלול". לעניין זה אני מקבלת את עדותו של אריאל אטיאס מנכל הנתבעת 2 על פיה במלון OUT OF THE BLUE ישנם מספר אגפים.

התוצאה היא שדין התביעה להידחות.

שם חויבו הן המושב והן מי שהיה מרכז המשק ואחראי על הבריכה בפיצויים לטובת הורי הקטין.

משום כך לא ידעו ההורים על כוונת הילדים, ולא יכולים היו להזהירם.

...

למסקנה זו הגעתי לא בלי התלבטות תוך בחינת נסיבות המקרה שלפניי אל מול מגמות הפסיקה.

סוף דבר: סיכומו של דבר, נזקי התובעים הינם כדלקמן: פיצויים בגין השנים האבודות: 937,621 ₪.

לאור המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת.