לטענתו את אותו היום ניצל , בהיותו יום השבתון לשם תיכנון עלייה להר הבית, מלווה בילדיו, ואולם, כשהגיע להר עוכבה כניסתו על ידי הנתבע 4 בטענה שלא יוכל לעלות להר בשל קיומו של זימון להתייצב בבימ"ש. התובע טען כי לא הכיר קיומו של הזימון האמור, ולכן הסביר לנתבע 1 שהוא עומד על העליה להר בנסיבות החגיגיות.
תוך שהתובע פוסע ומתקדם אל עבר משפחתו לשם המשך עלייה, נטען כי נתבע 2 עמד בדרכו, הורה לו לעצור וסרב לאפשר לו לעלות להר וזאת על אף ההסברים של התובע.
נתבעת 5 ונתבעת 1 ישלמו לתובע סך של 5,000 ₪ על הפגיעה בגופו ובכבודו, עת נטלו ממנו טביעות אצבעות וצילמו אותו באופן משפיל, ללא הסכמתו ותוך הטרדה מאיימת ותביעת שוא לחתימה על כתב הערבות.
בע"א (מחוזי ב"ש) 59390-06-20 יהונתן רבינוביץ נ' מדינת ישראל (נבו 31.12.2020) נקבע, "מכאן לגובה הפצוי. כאשר עסקינן בפצוי על נזק לא ממוני, הקפו ייקבע על פי כמה שיקולים: טיב הפגם שנפל בהתנהלות המישטרה, אופיה של שלילת החרות (מאסר, מעצר או עיכוב), משכה של שלילת החרות ואופן התרחשותה. סכומי הפצוי משתנים ממקרה למקרה, על פי הנסיבות והמאפיינים הייחודיים (ראו רע"א 4672/14 גליק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 6.1.2015)."
במקרה דנן, התובע כמתואר עוכב ונעצר בנסיבות המתוארות (ראה סרטונים והדוחות שצורפו).
...
"
לשון החוק ונסיבותיו של המקרה, קרי בקשה למסור לידי התובע זימון, אשר לא הופק אותה עת, ובפרט צפיה בלתי אמצעית בסרטון ובנסיבות המעצר מביאות, איפוא, לכלל מסקנה כי הנתבעת יכלה לבצע המוטל עליה קרי מסירת הזימון לידי התובע, אילו היה מופק הזימון על ידה, בשלב זיהויו של התובע או בשלב ההמתנה המתועד בסרטון.
לנסיבותיו המצערות של המקרה פן נוסף המובא ע"י כב' השופט מינץ בדונו בעניינו של מיכאל פואה שבפני בבית המשפט העליון הנכבד, ( בג"ץ 8871/17 מיכאל פואה נ' ניצב יורם הלוי, מפקד מחוז ירושלים (נבו 14.12.2017), בית המשפט ציין, כי-
"העותרים נמנים על אוכלוסייה לא מבוטלת של אנשים וקבוצות שמשאת נפשם היא לעלות להר הבית ולהתפלל שם. ביטוי לכך מצאנו באופן שבו עותר 1 טען לפנינו את טענותיו בכעס רב ובכאב גדול כן ואמיתי." אמנם סופו של ההליך בבית המשפט העליון הביא לכלל מסקנה כי הרחקתו של התובע שם באותן נסיבות הינה מידתית וסבירה ואולם, במקרה שבפני, שעה שהתובע ביקש לעלות בהיתר ונמנע ממנו הדבר בנסיבותיו של המקרה כמתואר, הרי שפנים נוספות לצערו הכן של התובע- עת ארועי אותו יום, הביאו לכלל איון עלייתו של התובע, בלווית אשתו וילדיו הצעירים, זאת שעה שרצונם היה לחוג עשר שנות נישואין דווקא בהר הבית.
שוכנעתי כאמור כי בסופו של יום פעולת המשטרה החלה והתמצתה עם המצאת הזימון כמתואר ולכן הגם שחירותו של התובע נשללה לזמן לא ארוך, נוכח עוצמת הפגיעה כנצפה, אני מעמידה את הפיצוי על סך 5,000 ₪.
