חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצויים להורים בגין טביעת ילדיהם

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט העמיד את סכום הפצוי על סך של 15,855,262 ש"ח. בהמשך לכך בית המשפט הורה כי כל חבר קבוצה יחתום על תצהיר בפני בא הכוח המייצג בתוך 90 יום ובו יצהיר מה מספר החבילות של חיתולים תקולים שרכש ושלא קיבל פיצוי בגינן, וכן יצהיר על גילו של הילד.
יצוין כי מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים מובהקים שבהם ניכרת טביעת אצבעו המיומנת של בית המשפט בניהול ההליך.
...
בכל הנוגע להחתמת חברי הקבוצה מחדש על תצהירים המתאימים להוראות פסק הדין, אני סבורה כי בצדק קבע בית המשפט כי יש למנות גורם חלופי לשם כך. זאת לנוכח הפגמים שנפלו בגביית התצהירים והתנהלות התובעת המייצגת ובא הכוח המייצג, ומתוך רצון לשמור על טובת הקבוצה.
סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית על כל חלקיה.
ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה סעיף 2(א) לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק"), קובע כי לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה (בין היתר) על רקע היותם הורים.
ובעמ' 3, ש' 6-1 שם, עמ' 91 לקובץ – "...וזה אומר שאם צריך לעשות גיבוי... סוף משמרת ואם חס וחלילה יקרה משהו עם הילדה ומישהו עכשיו, את יודעת, יקפיצו אותך, את צריכה למצוא סידור של מי שיהיה עם הילדה. את יודעת, כולנו בני אדם, כולנו חולים, גם אני בן אדם וגם אני יכולה להיות חולה, ואנשים גם לוקחים חופש. אבל ברגע שאת אימא לילדה קטנה וכמות הפעמים שיקפיצו אותך.." ובעמ' 4, ש' 18-11, עמ' 92 לקובץ – "..התפקיד שלך, את יודעת כמה הוא תובעני, וכמה הוא מצריך, אם את מבינה את זה ואת יודעת את מה שנידרש ממך להכנס חזרה לתפקיד הזה, הכל בסדר. ואת צריכה למצוא לך חלופות..." גם בנספח ה' העלאת נושא ההורות לראשונה היה מצד התובעת, בעמ' 1 שם, ש' 27-26 – "..אין לי יכולת פיזית להגיע לסניף תל אביב. קודם כל אין איך להשאיר תנוק שלי.." ובתגובה, בדקה אתי איך התובעת התכוננה לעבודה בערבים וכשהתובעת הביעה חשש כי "לא כל הימים אני אוכל לעבוד נגיד כמו שהייתי עובדת עד 6, עד 7" הבהירה לתובעת "אבל זאת העבודה נשמה שלי...". עמ' 2, ש' 14-3, עמ' 119 לקובץ.
לא השתכנענו משיחות אלו כי הנתבעת הייתה מעוניינת לפטר את התובעת על רקע הורות ושלא התכוונה לשבץ אותה חזרה בעבודה בסיום חופשת הלידה.
אכן הייתה אי התאמה בדיווחי התובעת בחודש יולי 2019, אף אם לצורך הדיון נניח כי נפלה טעות בדיווחים הידניים (חשוב להבהיר כי בדיווחים ידניים הכוונה שהשעות הוקלדו ידנית וזאת בעקבות דיווח כתוב או טלפוני – היינו דיווחים שאינם באמצעות שעון נוכחות או טביעת אצבע), הרי אין חולק כי בדיווחי התובעת עצמם – לגבי זמן האויר – רשמה התובעת כי עבדה ביום שישי 19.07.2019 ומול רישום זה יש את עדות שושי, מנהלת סניף הקריון, שאישרה כי באותו היום לא הייתה התובעת בסניף.
...
סיכומו של דבר התביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת חוק השוויון להזדמנויות בעבודה ופיטורים שלא כדין ובהיעדר שימוע נדחית.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 20,000 ₪ כמוסכם בהסדר הדיוני אשר הוגש לתיק ביום 06.03.2023, בגין הפרשי שכר – פדיון הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, חלף הודעה מוקדמת וגמול שעות נוספות.
התובעת תשלם הוצאות הנתבעת בגין רכיבי התביעה שנדחו בסך 6,000 ₪ אשר ישולמו בתוך שלושים ימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

חובה זו מתחדדת נוכח גילו הצעיר – בן כארבע בעת האסון (למשל ת"א (מח' י-ם) 215/67 שאולי נ' מזרחי (19.10.73), ת"א (ת"א) 61584-10-13 פלוני נ' יצהר (17.9.17), ובהקשר של טביעת ילד: עניין חוף רסטל הנ"ל, ת"א (י-ם) 9709/09 כהן נ' חברת החשמל ואח' בפסקות 132-141 (19.4.15)).
בפסיקה נקבע, כי:- "האחריות לשלומם של ילדים המבלים במחיצת הוריהם חייבת לחול בראש ובראשונה על ההורים... 'המדיניות המשפטית הראויה צריך שתתן ביטוי ממשי לחובתם זו של ההורים. הורים חייבים בהשגחה על קטין מפני פגיעת גורם חצוני, גם אם מישהו אחר צריך היה לנהוג באופן שונה מזה אשר נהג ולמנוע כניסת מתרחצים למים ולא מנע זאת. אין בכך כדי לפטור את ההורה מאחריות לשלום ילדיו'" (עניין חוף רסטל הנ"ל, פיסקה 9).
מבט אל הפסיקה מציג פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני, במקרים דומים, בגובה של מאות אלפי שקלים: כך עניין חברת החשמל הנזכר לעיל, שעסק בטביעת פעוטה בת שלוש ובו נפסק סכום של 700,000 ₪; סכום זהה שנפסק במקרה שעסק בטביעת בן 17 באגם - ת"א (נצ') 36748-05-10 עיזבון המנוח ב.ש. נ' חברת חלקות 4, 7 בגוש 15392 בע"מ (28.9.16); ת"א (מח' ת"א) 2387/04 אגבבה נ' ד.י.ש חב' בע"מ (10.4.08) בו נפסק סכום כולל של 800,000 ₪ לעזבונו של בן 11 שטבע בבריכה; סכום של 750,000 ₪ שנפסק לעיזבון בן 17.5 אשר טבע בים, בת"א (י-ם) 8682/05 עיזבון המנוח אלפורד נ' עריית תל אביב יפו (2.12.07); מיליון ₪ שנפסקו במקרה של טביעת בת 17 בכינרת בת"א (נצ') 2542/04 עיזבון המנוחה יוליה נ' חוף התכלת-טבריה (30.3.10); ו-150,000 ₪ שנפסקו במקרה של טביעת בגיר בן 23 בחוף מוסדר בע"א 6181-99 עריית נתניה נ' גרשון חיטיבשוילי (3.8.00).
...
מהנימוקים שהוצגו לעיל, אני סבור כי תרומת רשלנותה לקרות האסון גבוהה באופן משמעותי מזו של המצילים.
לכן, טענת הנתבע לניתוק הקשר הסיבתי ולאיון אחריותו נדחית.
לכן, טענה זו נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענתו את אותו היום ניצל , בהיותו יום השבתון לשם תיכנון עלייה להר הבית, מלווה בילדיו, ואולם, כשהגיע להר עוכבה כניסתו על ידי הנתבע 4 בטענה שלא יוכל לעלות להר בשל קיומו של זימון להתייצב בבימ"ש. התובע טען כי לא הכיר קיומו של הזימון האמור, ולכן הסביר לנתבע 1 שהוא עומד על העליה להר בנסיבות החגיגיות.
תוך שהתובע פוסע ומתקדם אל עבר משפחתו לשם המשך עלייה, נטען כי נתבע 2 עמד בדרכו, הורה לו לעצור וסרב לאפשר לו לעלות להר וזאת על אף ההסברים של התובע.
נתבעת 5 ונתבעת 1 ישלמו לתובע סך של 5,000 ₪ על הפגיעה בגופו ובכבודו, עת נטלו ממנו טביעות אצבעות וצילמו אותו באופן משפיל, ללא הסכמתו ותוך הטרדה מאיימת ותביעת שוא לחתימה על כתב הערבות.
בע"א (מחוזי ב"ש) 59390-06-20 יהונתן רבינוביץ נ' מדינת ישראל (נבו 31.12.2020)‏‏ נקבע, "מכאן לגובה הפצוי. כאשר עסקינן בפצוי על נזק לא ממוני, הקפו ייקבע על פי כמה שיקולים: טיב הפגם שנפל בהתנהלות המישטרה, אופיה של שלילת החרות (מאסר, מעצר או עיכוב), משכה של שלילת החרות ואופן התרחשותה. סכומי הפצוי משתנים ממקרה למקרה, על פי הנסיבות והמאפיינים הייחודיים (ראו רע"א 4672/14 גליק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 6.1.2015)." במקרה דנן, התובע כמתואר עוכב ונעצר בנסיבות המתוארות (ראה סרטונים והדוחות שצורפו).
...
" לשון החוק ונסיבותיו של המקרה, קרי בקשה למסור לידי התובע זימון, אשר לא הופק אותה עת, ובפרט צפיה בלתי אמצעית בסרטון ובנסיבות המעצר מביאות, איפוא, לכלל מסקנה כי הנתבעת יכלה לבצע המוטל עליה קרי מסירת הזימון לידי התובע, אילו היה מופק הזימון על ידה, בשלב זיהויו של התובע או בשלב ההמתנה המתועד בסרטון.
לנסיבותיו המצערות של המקרה פן נוסף המובא ע"י כב' השופט מינץ בדונו בעניינו של מיכאל פואה שבפני בבית המשפט העליון הנכבד, ( בג"ץ 8871/17 מיכאל פואה נ' ניצב יורם הלוי, מפקד מחוז ירושלים (נבו 14.12.2017)‏‏, בית המשפט ציין, כי- "העותרים נמנים על אוכלוסייה לא מבוטלת של אנשים וקבוצות שמשאת נפשם היא לעלות להר הבית ולהתפלל שם. ביטוי לכך מצאנו באופן שבו עותר 1 טען לפנינו את טענותיו בכעס רב ובכאב גדול כן ואמיתי." אמנם סופו של ההליך בבית המשפט העליון הביא לכלל מסקנה כי הרחקתו של התובע שם באותן נסיבות הינה מידתית וסבירה ואולם, במקרה שבפני, שעה שהתובע ביקש לעלות בהיתר ונמנע ממנו הדבר בנסיבותיו של המקרה כמתואר, הרי שפנים נוספות לצערו הכן של התובע- עת ארועי אותו יום, הביאו לכלל איון עלייתו של התובע, בלווית אשתו וילדיו הצעירים, זאת שעה שרצונם היה לחוג עשר שנות נישואין דווקא בהר הבית.
שוכנעתי כאמור כי בסופו של יום פעולת המשטרה החלה והתמצתה עם המצאת הזימון כמתואר ולכן הגם שחירותו של התובע נשללה לזמן לא ארוך, נוכח עוצמת הפגיעה כנצפה, אני מעמידה את הפיצוי על סך 5,000 ₪.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

על פי עדותו, למרות שעמד בסמיכות למקום טביעת המנוח (מרחק של כ-2 מטרים), הוא לא ראה את המנוח וחברו נכנסים למים העמוקים, לא ראה אותם נאחזים במעקה ומתרחקים בצלילה קצרה וחוזרים למעקה.
ופצוי בסך של 20,000 ₪ להורי המנוח.
כך למשל, בת"פ 28024-05-17 מדינת ישראל נגד מזרחי (ניתן ביום 10.9.19) נגזר עונש מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, בגין טביעתה של ילדה בת 9, שטבעה מבלי שהמציל הבחין במצוקתה משום ששוחח עם אשה בבריכה.
...
בנוסף, אין להתעלם מחלוף הזמן מהאירוע ועד הגשת כתב האישום וממשך הזמן הכולל מאז האירוע ועד היום, מהעובדה שבעקבות האירוע ברינה הפסיק את עיסוקו כמציל, מנתוניו – גילו הלא צעיר, השנים הרבות בהן פעל כמציל, ללא דופי, העובדה שהוא נעדר הרשעות קודמות, והעובדה שבסופו של דבר הוא קיבל עליו את הדין וחזר בו מהערעור על הרשעתו.
נוכח מכלול נתונים, נסיבות ושיקולים אלה מצאנו להקל בעונש המאסר של ברינה.
אשר על כן, אנו דוחים את ערעור המדינה על זיכויו של חזנוביץ, מקבלים את ערעורו של ברינה על העונש ומעמידים את תקופת המאסר בעבודות שירות שלו על 6 חודשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו