פיצויים לגבר בגין הפרת הבטחת נישואין

החוק קובע בסעיף 1 את מטרת החוק: "לקבוע עקרונות להבטחת שויון מלא בין האשה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל." חוק שיווי זכויות האשה עיגן בחקיקה את עיקרון השויון בין גברים לנשים, לצד חקיקה ספציפית בהקשרים רבים נוספים (כך, למשל חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996, חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954; וחוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988).

241 (1980), שם נקבע שנשים אינן מופלות במסגרת תעסוקתית בה הרויחו פחות מגברים משום שבחרו, במסגרת האוטונומיה שלהן במשרות מתגמלות פחות, שכן אינן חפצות במתח ובתחרותיות שבתפקידי ניהול).

ביסוס חוק איסור הפליה על הפגיעה בכבוד כנובעת מעצם היחס הלא שוויוני מאפשרת לפצות על נזק שניגרם בעת הפרת זכויות וחובות הנשענות על האוטונומיה של האדם, נזק שאינו תלוי בהשפלה, ומונע את הויכוח האם סטראוטיפ מיגדרי מסוים כרוך בהשפלה של הנחשפים אליו אם לאו (ראו הדיון אצל סטטמן, פעולה מיטיבה, אברהם, פעולה מיטיבה תגובה ו-סטטמן הפליה, שם חלוקים המחברים סטטמן ואברהם בשאלה האם חשיפה לפוליסה בעיניין מירב נ' איי.די איי, המקנה לנשים זכות להחלפת צמיג חינם, בעוד על גברים לשלם עבור כך, משפילה או גורמת נזקים נפשיים).

שיעור ההישתתפות של גברים נשואים בכוח העבודה גבוה יותר מזה של כל הקבוצות האחרות, למעט בקבוצת הגיל 24-18 .

...

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה שלפניי ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הנתבעות ישלמו לתובע המייצג, מתן בכר, גמול בסך 24,500 ₪ ולבא כוחו, עו"ד רועי בכר, שכר טרחה בסך 38,889 ₪ בצירוף מע"מ. הגמול לתובע ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 7 ימים מהיום, ואילו מחצית שכר הטרחה הנוספת תשולם בתוך 30 ימים מהיום, לאחר דיווח הנתבעות על תשלום מלוא הפיצוי לקרן התובענות הייצוגיות.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 8.3.2022 בתיק הוצאה לפועל מס' 500638-11-17, שדחתה את בקשת המערער לעיכוב הליכי כנוס נכסים על זכויותיו בנכס מסחרי, שננקטו לצורך גביית חובו כלפי המשיבה 2 בסך העולה על 1,060,000 ש"ח. המערער (להלן בשם בדוי 'דוד'), נשוי ואב לשלושה ילדים, והמשיבה 2 (להלן בשם בדוי 'שרי'), גרושה ואם לשלושה ילדים בגירים מנישואיה הראשונים, ניהלו במשך מספר שנים קשר זוגי, תוך שדוד מתגורר עם אישתו החוקית, וכתוצאה ממנו נולד להם בן משותף, בן כשש שנים (להלן 'הקטין').

בגדרי התביעה בעיניין הפצוי המוסכם התקבלה ביום 5.4.2019 בקשת שרי לחיוב דוד בערובה להבטחת הוצאותיה, ונקבע שעל דוד להפקיד בקופת בית המשפט ערובה בשיעור של 50,000 ש"ח, בין היתר בהיתחשב במיהות הצדדים ובהתנהלותו של דוד המערים קשיים בגביית סכומים בהם חויב בעבר.

ביהמ"ש קמא לא ביאר מה עותר המבקש לאכוף במסגרת אותה תביעה (שלא עלה בידי לעיין בה באמצעות מערכת נט המשפט מחמת העדר הרשאות) אך ככל שמדובר באכיפת החיוב בפצוי מוסכם - איני סבור כי יש בכך כדי להעיד בהכרח על חוסר תום לב. ס' 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי נפגע מהפרת חוזה זכאי לתבוע את אכיפת החוזה או ביטולו וזכאי הוא לפיצויים בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן.

...

באשר לסיכויי ההליך – אחת מהטענות המרכזיות של המבקש בתביעתו היא כי המשיבה הפרה הפרה יסודית את ההסכם משלא קיימה את הוראת סעיף 25.2 להסכם שאסר עליה להציג את ההסכם ו/או לגלות אודות קיומו: "הצדדים מתחייבים שלא למסור כל פרט המופיע בהסכם זה לכל גורם שהוא, כמו"כ מתחייבים הצדדים שלא לספר אודות קיומו של הסכם זה". ביהמ"ש קמא הביע בהחלטתו את התרשמותו כי מהמסמכים שצורפו לבקשה "לא ניתן לקבל את טענת המבקש שהמסקנה המתחייבת מהם היא שהמשיבה הפרה את החיסיון" ונימק זאת בכך ש"המסמכים אליהם הפנה המבקש אינם מלמדים שהמשיבה הפרה את חובת הסודיות עוד בטרם אישור ההסכם, אלא שהמשיבה אישרה שפנתה לעו"ד נטר והודיעה אותו שהגיע להסכם עם המבקש (אך לא מעבר לכך), זאת על מנת שעו"ד נטר לא יגיע לשני הדיונים שהיו קבועים כאמור למחרת היום.

בפתח פרק "דיון והכרעה" נפסק כך: "אני סבור כי יש מקום לקבל את הערעור באופן חלקי בלבד, כך שהצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כינוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו". בפרק "סוף דבר", נכתב כך: "הצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כינוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו. ככל שתביעת המבקש בביהמ"ש קמא תידחה ובמועד מתן פסה"ד חובו בתיקי ההוצל"פ שפתחה נגדו המשיבה ושהוא עותר לביטולם יעמוד על מעל סכום זה (150,000 ש"ח) הסכום יועבר לידי המשיבה על חשבון חוב המבקש כלפיה (ותבוצע הפחתת חוב בהתאם בלשכת ההוצל"פ). ככל שסכום החוב בתיקי ההוצל"פ יהיה פחות מסכום זה (150,000 ש"ח) תוחזר יתרת הסכום (שמעבר לחוב בהוצל"פ) לידי המבקש". 34.4 ביום 18.10.2021 התביעה לביטול פסקי הדין נמחקה משום שדוד לא הפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של שרי על אף שהמועד להפקדתה הוארך ארבע פעמים.

המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שדין הערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 8.3.2022 להידחות אף ללא צורך בתשובה, בהתאם להוראות תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: 35.1 הלכה למעשה ערעורו של דוד מכוון ביחס להחלטת כב' הרשמת מיום 19.10.2021 לחדש את הליכי הכינוס נוכח מחיקת התביעה לביטול פסקי הדין.

התוצאה היא שהערעור נדחה.

עניינו של פסק הדין בשלוש תביעות שהגישה התובעת/האם נגד הנתבע/האב, הכל כדלקמן: - תלה"מ 1415-01-20 תביעה למשמורת וזמני שהות - תלה"מ 1479-01-20 תביעה רכושית – פירוק שתוף במיטלטלין וחשבון בנק - תלה"מ 1454-01-20 תביעה למזונות ודמי מדור עבור קטין רקע ותמצית ההליך: 12 , הצדדים יהודים , נמנים על המיגזר החרדי, נישאו זל"ז כדמו"י בשנת .

ניכר מהתגובה כי האב מבין שלא ראוי לעשן במהלך זמני השהות ואף הבטיח שלא לעשות כן בעתיד .

אף גבר לא נולד אב ומכאן הצורך בלמידה .

ביום 26.5.20 הגיש הנתבע בקשה להטלת סנקציות על התובעת בגין הפרת זמני שהות.

שנית, אין מחלוקת כי שניים מתוך שלושה המפגשים עבורם מבוקש לפסוק פיצוי היתקיימו, אם כי לא בהקף שנקבע בהחלטה .

...

" לאחר עיון בטענות המבקשת ובמסמכים שצירפה ובהעדר תגובה של המשיב 27 ₪ החלטתי לחייב את המשיב לשלם למבקשת בגין מזונות הקטין סך של 2,000 לחודש בצירוף מחציות החל ממועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך ועד למתן החלטה 29 אחרת במסגרת תביעת המזונות, בכפוף לכך שזו תוגש לא יאוחר מיום 19.1.20 .טענות המבקשת לגבי הכנסות המשיב הוכחו רק בחלקן.

" לאחר עיון בטענות המבקשת ובמסמכים שצירפה ובתגובה של המשיב על מצורפיה 15 ₪ החלטתי לחייב את המשיב לשלם למבקשת בגין מזונות הקטין סך של 1,600 לחודש בצירוף מחציות החל ממועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך ועד למתן החלטה 17 .

אני דוחה את דרישת התובעת לדמי שימוש ברכב , מהנימוקים שלהלן.

על כן אני מורה כי התובעת תשיב לנתבע סך של 3750 ₪ כאשר סכום זה ניתן לקיזוז מחלוקת החיסכון בין הצדדים.

סוף דבר: - תביעת המשמורת התקבלה באופן שהחלטה מיום 9.8.20 קבלה תוקף של פסק דין לרבות .

בכתב ההגנה הובאו חלק מהתכתבויות בין התובעת ובין הנתבע, מהם עולה כי שני הצדדים התייחסו לקשר כאל קשר מיני בלבד והתנהלו במערכת יחסים פתוחה, והיה ידוע לתובעת כי היא לא "האשה של חייו". נטען כי הצדדים לא היו בני-זוג, התובעת ידעה כי הנתבע נשוי, ולא רק שלא ראתה עצמה כבולה למערכת היחסים עם הנתבע - אלא שהיא עצמה ניהלה קשרים אינטימיים ורומנטיים עם גברים אחרים במקביל.

בעיניין העילה החוזית לגביה הרחיבו הצדדים בסיכומיהם, הרי שעילת התביעה החוזית, בגין הפרת חוזה הבטחת נישואין, אינה מבין העילות שהתבקשו בהליך כאן (ראו החלטתי מיום 11.02.2016 ) – להבדיל מפיצוי נזיקי, מכוח עוולת התרמית או הרשלנות שנתבעו.

...

בעניין העילה החוזית לגביה הרחיבו הצדדים בסיכומיהם, הרי שעילת התביעה החוזית, בגין הפרת חוזה הבטחת נישואין, אינה מבין העילות שהתבקשו בהליך כאן (ראו החלטתי מיום 11.02.2016 ) – להבדיל מפיצוי נזיקי, מכוח עוולת התרמית או הרשלנות שנתבעו.

האמינה אז, כי "הקשר התמסד". נסיבות אלו, מטילות על כתפיה אשם תורם של 50% סוף דבר: הנתבע ישלם לתובעת סך של 30,000 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

באיזון בין השניים אני פוסקת כי התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ₪ .

בפני בקשת נתבע להורות על חיוב התובעת בהפקדת ערובה לצורך הבטחת הוצאות בגין התביעה דנן לביטול הסכם גירושין ותביעה נוספת לפצוי כספי בסך של 1,002,000 ₪, בהתאם להוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

ביום 25.5.17 אישר בית משפט זה הסכם להגירת הקטינים עם אימם ל*******, עם נישואיה לבעלה הנוכחי, כאשר מטבע העניין ההסכם כלל הוראות או חיובים מפורשים לשני הצדדים, כיצד עליהם לפעול עם הגירת הקטינים ל****** (להלן: ההסכם או הסכם ההגירה).

מהות התביעה דכאן הנה לחיוב הנתבע בפצוי כספי בגין הפרתו את הסכם ההגירה, כאשר ההסכם קבע ערבויות ופיצויים מוסכמים במקרה בו מי מהצדדים יפר הוראות מהותיות שלו, בעוד הנתבע מנצלו כדי להתעשר ע"ח התובעת ולתקן מחדלי עבר וככל הנראה, כדי לכסות חובות כספיים אליהם נקלע, כפי שבקש לעשות הנתבע ומטרתו לשלשל לכיסו סכומי עתק.

הפרה חמישית – הנתבע הפר את הוראות סעיף 6.2 להסכם כאשר השאיר את ****** בחברת גבר זמן משך זמן מה, בעת ביקורה בישראל, בשנת 2019.

...

נסיבות המקרה הספציפי מביאות לכלל מסקנה, כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, ככל שיקבע כי תביעותיה יידחו והיא תחויב בתשלום הוצאות לטובתו.

מבלי לקבוע מסמרות בשלב מקדמי של ההליך, ומבלי שתהיה בהחלטתי אנידיקציה לתוצאות ההליך, אני סבורה, כי ההפרות להן טוענת המשיבה אינן הפרות כהגדרתן בהסכם ההגירה ובכלל.

סוף דבר אשר על כן ולאור האמור, אני מוצאת להיעתר לבקש ולקבוע כי המשיבה תפקיד ערבויות בשני ההליכים להבטחת כיסוי הוצאות המשיב, ככל שתביעותיה תידחנה והיא תחויב בהוצאות לטובתו.